תינח היכא דנשא מת ואחר כך נשא חי דמגו דאישתרי איסור אשת אח אישתרי נמי איסור אחות אשה
La comparación sería válida si el hermano fallecido se casó primero y luego el hermano vivo tomó a su esposa: al permitirse la prohibición de esposa del hermano, se permitiría también la de hermana de la esposa.
אלא נשא חי ואח"כ נשא מת איסור אחות אשה קדים
Pero si el hermano vivo se casó primero, la prohibición de la hermana de la esposa es anterior.
ואפי' נשא מת נמי תינח היכא דנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דחזיא ליה דביני ביני אלא נשא מת ולא מת ואחר כך נשא חי לא איחזיא ליה כלל
Incluso en el primer caso solo sirve si el fallecido se casó, murió y después se casó el superviviente, pues hubo un intervalo en que podía tomarla; si ambos se casaron antes de la muerte, ella nunca estuvo permitida.
מי לא מודי עולא שאם ראה קרי בליל שמיני שאין מכניס ידיו לבהונות שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן
¿Acaso Ulá no reconoce que, si el metzorá tuvo la emisión en la noche anterior al octavo día, no puede aplicar la sangre en los pulgares, pues no hubo un momento apto para presentar la ofrenda?
אלא כי איצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואח"כ נשא חי
Por tanto, «sobre ella» se necesita para el caso en que el primer hermano contrajo matrimonio y murió antes de casarse el segundo.
ואי בעית אימא אתיא בהיקישא מדרבי יונה דאמר רבי יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הוקשו כל העריות כולן לאשת אח מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין כתב רחמנא עליה
Otra respuesta: se obtiene mediante la analogía que cita rabí Yoná, o Rav Huna hijo de Rav Yehoshúa: «Quien haga cualquiera de estas abominaciones será extirpado» (Levítico 18:29). Todas las relaciones prohibidas se equiparan a la esposa del hermano; podría pensarse que, como esta se permite en yibum, también ellas. De ahí «sobre ella».
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מכדי כל עריות איכא לאקושינהו לאשת אח ואיכא לאקושינהו לאחות אשה מאי חזית דאקשת לאחות אשה אקשינהו לאשת אח
Rav Ajá de Difti preguntó a Ravina: si se pueden equiparar todas las prohibiciones tanto a la esposa del hermano como a la hermana de la esposa, ¿por qué elegir la segunda? ¿Por qué no la primera?
איבעית אימא לקולא וחומרא לחומרא מקשינן איבעית אימא הכא תרי איסורי והכא תרי איסורי ותרי מתרי ילפינן אבל הכא חדא איסורא ותרי מחדא לא ילפינן
Una respuesta es que, entre una deducción permisiva y una estricta, elegimos la estricta. Otra es que aquí hay dos prohibiciones y allí también dos; se compara dos con dos, no dos con una.
רבא אמר ערוה לא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת כי איצטריך קרא למיסר צרה
Rava dijo: la mujer incestuosa no necesita un versículo específico porque un mandato positivo no desplaza una prohibición con karet. El versículo hace falta para prohibir a su coesposa.
וערוה לא צריכא קרא והא תניא אין לי אלא היא
¿Que la mujer misma no necesita versículo? Pero la baraita decía: «Solo conozco a ella...».
משום צרתה
Esa formulación se emplea para introducir la enseñanza sobre su coesposa.
והא קתני אין לי אלא הן משום צרותיהן
Pero luego dice: «Solo conozco a ellas...»; también eso es para introducir a sus coesposas.
ת"ש רבי אומר (דברים כה, ה) ולקח ולקחה (דברים כה, ה) ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות
Considera esta enseñanza de Rabí: de «la tomará» y «la hará su esposa por yibum» (Deuteronomio 25:5) se aprenden prohibiciones relativas a coesposas y relaciones incestuosas.
אימא לאסור צרות של עריות והא תרי קראי קנסיב ליה מאי לאו חד לערוה וחד לצרה
Debe entenderse: coesposas de relaciones prohibidas. Pero se citan dos expresiones: ¿no corresponde una a la prohibida y otra a su coesposa?
לא אידי ואידי לצרה חד למיסר צרה במקום מצוה וחד למישרי צרה שלא במקום מצוה
No. Ambas conciernen a la coesposa: una la prohíbe cuando existe la obligación de yibum; otra la permite cuando no existe.
מאי טעמא ויבם ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה
¿Por qué? «La hará su esposa por yibum» indica que la coesposa queda prohibida solamente en el contexto del yibum; fuera de él está permitida.
אמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן ואילו פטורות ופוטרות לא קתני שמע מינה
Rav Ashí observó que la Mishná dice «quince mujeres eximen a sus coesposas» y no «están exentas y eximen»; esto confirma la explicación.
ומאי שנא ערוה דלא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת צרה נמי לא תיבעי קרא משום דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת
Si la prohibida no necesita versículo porque el mandato positivo no desplaza karet, ¿por qué lo necesitaría su coesposa, sometida también a una prohibición así?
א"ל רב אחא בר ביבי מר לרבינא ה"ק משמיה דרבא צרה נמי לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא
Rav Ajá bar Bibi dijo a Ravina: según Rava, tampoco para la coesposa se requiere versículo; este se necesita...
יבמות ח׳ א
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
