Ievamot 91a:1
פשיטא בת לוי מן המעשר איצטריכא ליה
Es evidente respecto de una israelita; fue necesario enseñar la pérdida del diezmo en una hija de levita.
פשיטא בת לוי מן המעשר איצטריכא ליה
Es evidente respecto de una israelita; fue necesario enseñar la pérdida del diezmo en una hija de levita.
ובת לוי מן המעשר מי מיפסלא בזנות והתני' לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מעשר ואוכלת אמר רב ששת קנסא:
¿Acaso la conducta sexual ilícita priva del diezmo a una levita? Una baraita enseña que la levita cautiva o que mantuvo relaciones ilícitas sigue recibiendo y comiendo diezmo. Rav Shéshet respondió que aquí se aplica una sanción rabínica.
בת כהן מן התרומה: אפי' בתרומה דרבנן:
«La hija de kohén pierde la terumá»: incluso la terumá de obligación rabínica.
ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה וכו': כתובה מאי עבידתה אמר רב פפא כתובת בנין דיכרין
«Los herederos de ninguno de los dos maridos heredan su ketubá»: ¿qué ketubá podría entrar aquí? Rav Papa explicó que se refiere a la condición de herencia de la ketubá reservada a los hijos varones.
פשיטא מהו דתימא לדידה דעבדא איסורא קנסוה רבנן לזרעה לא קנסו רבנן קמ"ל:
Parece evidente; podría pensarse que los sabios penalizaron a la mujer por su transgresión, pero no a su descendencia. La mishná enseña que la pérdida afecta también a esa herencia.
אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין: אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מייבם מדרבנן אחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן:
«Los hermanos de ambos hacen jalitzá pero no yibum»: el hermano del primer esposo está obligado a jalitzá por la Torá, pero no realiza yibum por decreto rabínico. El hermano del segundo hace jalitzá solo por decreto rabínico y no puede realizar yibum ni bíblica ni rabínicamente.
ר' יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה וכו': אמר רב הונא בתראי מודו לקמאי קמאי לא מודו לבתראי
«Rabí Yosé dice que la ketubá recae sobre el primer marido»: Rav Huna explicó que las opiniones posteriores admiten las anteriores, pero no al revés.
ר' שמעון מודי ליה לר' אלעזר דמה ביאה דעיקר איסורא לא קניס וכ"ש מציאתה ומעשה ידיה דממונא הוא ור' אלעזר לא מודי ליה לר' שמעון מציאתה ומעשה ידיה דממונא הוא לא קניס אבל ביאה דאיסורא הוא קניס
Rabí Shimón admite la postura de Rabí Elazar: si no se sanciona la relación física, núcleo de la prohibición, con más razón no se quitan derechos económicos como hallazgos y trabajo. Rabí Elazar no acepta necesariamente a Rabí Shimón: puede mantener derechos económicos pero imponer sanción en las relaciones prohibidas.
ותרוייהו מודו ליה לר' יוסי הני דיתבא תותיה לא קניס וכל שכן כתובה דלמשקל ומיפק קאי ורבי יוסי לא מודי להו כתובה דלמשקל ומיפק הוא דלא קניס אבל הני דיתבא תותיה קניס
Ambos admiten a Rabí Yosé: si no se penaliza aquello que corresponde mientras permanece con él, con mayor razón la ketubá, destinada a cobrar y marcharse. Rabí Yosé no tiene que aceptar sus posiciones: puede reconocer la ketubá de salida y sancionar derechos propios de la convivencia.
רבי יוחנן אמר קמאי מודו לבתראי בתראי לא מודו לקמאי ר' יוסי מודי ליה לר' אלעזר כתובה דמדידיה לדידה לא קניס וכ"ש מציאתה ומעשה ידיה דמדידה לדידיה
Rabí Yojanán sostuvo el orden contrario: las opiniones anteriores admiten las posteriores. Rabí Yosé acepta a Rabí Elazar: si no se sanciona la ketubá, que pasa del esposo a la mujer, mucho menos los hallazgos y el trabajo, que van de la mujer al esposo.
ור' אלעזר לא מודי ליה מציאתה ומעשה ידיה הוא דמדידה לדידיה לא קניס אבל כתובה דמדידיה לדידה קניס
Rabí Elazar no admite necesariamente a Rabí Yosé: puede mantener las prestaciones de la mujer hacia el marido, pero sancionar la ketubá que se entrega del marido a la mujer.
ותרוייהו מודו ליה לר' שמעון ומה הני דמחיים לא קנסי ביאה דלאחר מיתה לא כ"ש ור' שמעון לא מודי להו ביאה הוא דלאחר מיתה לא קניס אבל הני דמחיים קניס:
Ambos admiten a Rabí Shimón: si no hay sanción sobre derechos durante la vida, con mayor razón no la habrá respecto de yibum después de la muerte. Rabí Shimón podría no estar de acuerdo con ellos: no sanciona las consecuencias posteriores a la muerte, pero sí derechos durante la vida.
נשאת שלא ברשות וכו': אמר רב הונא אמר רב הכי הלכתא א"ל רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך כרבי שמעון אימא הלכה כרבי שמעון דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה
«Si se casó sin autorización…»: Rav Huna transmitió que Rav dictaminó así la halajá. Rav Najmán replicó: «¿Por qué hablas de manera encubierta? Si sigues a Rabí Shimón, di claramente que la halajá sigue a Rabí Shimón, pues tu enseñanza coincide con él».
וכי תימא אי אמינא הלכה כרבי שמעון משמע אפילו בקמייתא אימא הלכה כר' שמעון באחרונה קשיא
¿Quizá no quiso hablar así porque parecería aceptar también la primera parte de Rabí Shimón? Podría precisar: «La halajá sigue a Rabí Shimón en la última parte». La dificultad permanece.
א"ר ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתתא הלכה מכלל דפליגי מאי הוה לה למיעבד מיאנס אנסה
Rav Shéshet dijo: «Pienso que Rav dictó eso entre sueños. ¿A qué viene “la halajá”, como si hubiera discusión? ¿Qué podía hacer la mujer si actuó bajo una situación que no podía evitar?».
ועוד תניא כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שניסת על פי ב"ד על פי בית דין הוא דבעיא גיטא על פי עדים לא בעיא גיטא
Además se enseñó que en todas las uniones sexuales prohibidas por la Torá ella no necesita guet del hombre ilícito, salvo en el caso de mujer casada que contrajo nuevas nupcias por decisión del tribunal. Solo con resolución judicial necesita guet del segundo; si actuó basándose en testigos, no.
מני אילימא רבי שמעון על פי בית דין מי בעיא גט והתניא ר' שמעון אומר עשו ב"ד בהוראתן כזדון איש באשה על פי עדים כשגגת איש באשה אידי ואידי לא בעיא גט
¿Quién enseña eso? Si fuera Rabí Shimón, ¿necesitaría guet en el caso judicial? Una baraita le atribuye que la autorización del tribunal equivale a actuar con intención, mientras que seguir testigos se considera error de la mujer. En ninguna de las dos situaciones exigiría guet, según esa lectura.
אלא לאו רבנן היא
Por tanto, parece ser la postura de los demás sabios.
לעולם רבי שמעון היא ותריץ הכי ר"ש אומר עשו ב"ד בהוראתן ככוונת איש באשה [ובעיא גט] על פי עדים כשלא בכוונת איש באשה [ולא בעיא גט]
Todavía puede atribuirse a Rabí Shimón, entendiendo así la baraita: la resolución judicial crea una intención matrimonial efectiva, que requiere guet, mientras que seguir testigos sin tal intención no lo requiere.
רב אשי אמר לענין איסורא קתני והכי קאמר עשו ב"ד בהוראתן כזדון איש באשה ומיתסרא על בעלה על פי עדים כשגגת איש באשה ולא מיתסרא על בעלה
Rav Ashi explicó que la baraita trata de la prohibición al esposo original: la autorización judicial equivale a transgresión consciente y la prohíbe a su marido, mientras que confiar en testigos se trata como error y no la prohíbe.
יבמות צ״א א
20 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.