Ketubot 109a
Ketubot 109a:1
תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שתלבין ראשי עכשיו שאבא פסק מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:
los Sabios dicen que la hija deberá permanecer sin casarse hasta que encanezca. Admón dice: ella puede decir: «Si yo misma hubiera prometido el dinero, debería permanecer hasta encanecer. Pero fue mi padre quien lo prometió; ¿qué puedo hacer? O cásate conmigo o libérame mediante un guet». Rabán Gamliel dijo: considero correctas las palabras de Admón.
Ketubot 109a:2
גמ׳ מתני' דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי יוסי ברבי יהודה לא נחלקו אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל שיכולה היא שתאמר אבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות
Guemará: nuestra Mishná no sigue al siguiente tana. Se enseñó que Rabí Yosé hijo de Rabí Yehudá dijo: Admón y los Sabios no discrepan cuando el padre prometió dinero al yerno y después no pagó. Todos aceptan que ella puede decir: «Mi padre hizo la promesa; ¿qué puedo hacer yo?».
Ketubot 109a:3
על מה נחלקו על שפסקה היא על עצמה שחכמים אומרים תשב עד שתלבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר כסבורה אני שאבא נותן עלי ועכשיו שאין אבא נותן עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון
Discrepan cuando ella misma prometió. Los Sabios dicen que deberá permanecer hasta encanecer. Admón dice que puede decir: «Pensaba que mi padre pagaría por mí. Ahora que no paga, ¿qué puedo hacer? O cásate conmigo o libérame». Rabán Gamliel dijo: considero correctas las palabras de Admón.
Ketubot 109a:4
תנא במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה כופין כופין למאן אילימא לאב איפכא מיבעי ליה אלא אמר רבא כופין לבעל ליתן גט
Se enseñó: ¿cuándo se aplica esta disputa? Cuando ella es adulta. Pero si es menor, se obliga. ¿A quién se obliga? Si se obliga al padre, debería ser al contrario, porque el padre controla las promesas de una menor. Rava dijo: se obliga al marido a entregar un guet.
Ketubot 109a:5
אמר ר' יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אמר ליה רבא לרב נחמן אפי' בברייתא א"ל מי קאמרינן במשנה בכל מקום שאמר רבן גמליאל קאמרינן
Rabí Yitzjak ben Elazar dijo en nombre de Jizkiá: siempre que Rabán Gamliel dice: «Considero correctas las palabras de Admón», la halajá sigue a Admón. Rava preguntó a Rav Najmán: «¿Incluso si la declaración aparece en una baraita?». Respondió: no dijimos «siempre que aparezca en la Mishná»; dijimos «siempre que Rabán Gamliel lo diga».
Ketubot 109a:6
אמר ר' זירא אמר רבה בר ירמיה ב' דברים שאמר חנן הלכה כיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו מאי קאמר
Rabí Zeirá dijo en nombre de Rabá bar Yirmeyá: respecto a las dos leyes enseñadas por Janán, la halajá sigue su opinión y casos semejantes; respecto a las siete de Admón, la halajá no sigue casos semejantes. ¿Qué significa?
Ketubot 109a:7
אילימא הכי קאמר שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו ושבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כמותו ולא כיוצא בו והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו
Si significa que en las dos de Janán la halajá sigue tanto su opinión como casos semejantes, y en las siete de Admón no sigue ni su opinión ni casos semejantes, esto contradice la enseñanza de Jizkiá de que, cuando Rabán Gamliel acepta a Admón, la halajá sigue a Admón.
Ketubot 109a:8
אלא ה"ק שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו הא כמותו הלכה בכולהו
Más bien, significa: en las dos de Janán, la halajá sigue su opinión y casos semejantes. En las siete de Admón, la halajá no se extiende a casos semejantes, pero sí sigue a Admón en las siete mismas.
Ketubot 109a:9
והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כ"מ שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אמר אין לא אמר לא
Sin embargo, Jizkiá dijo que la halajá sigue a Admón únicamente donde Rabán Gamliel dice: «Considero correctas sus palabras». Esto implica que donde no lo dijo, no sigue a Admón.
Ketubot 109a:10
אלא ה"ק שני דברי' שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו שבעה דברים שאמר אדמון יש מהן שהלכה כמותו וכיוצא בו ויש מהן שאין הלכה כמותו אלא כיוצא בו
Más bien, significa: en las dos leyes de Janán, la halajá sigue su opinión y casos semejantes. Entre las siete leyes de Admón, algunas se establecen como él y se extienden a casos semejantes; en otras, no se establece como él, aunque puede haber un principio semejante aceptado en otro contexto.
Ketubot 109a:11
בכ"מ שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו אינך לא:
En todo lugar donde Rabán Gamliel dice: «Considero correctas las palabras de Admón», la halajá sigue a Admón; en las demás, no.
Ketubot 109a:12
מתני׳ העורר על השדה והוא חתום עליה בעד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה הימנו
Mishná: si una persona protesta afirmando que un campo le pertenece, pero anteriormente firmó como testigo en un documento relacionado con ese campo, Admón dice que puede alegar: «El segundo propietario me resultaba más conveniente para litigar que el primero, que era más difícil que él».
Ketubot 109a:13
וחכמים אומרים איבד את זכותו עשאה סימן לאחר איבד את זכותו:
Los Sabios dicen que perdió su derecho al firmar. Si señaló ese campo como lindero en un documento de otra persona, también perdió su derecho.
Ketubot 109a:14
גמ׳ אמר אביי לא שנו אלא עד אבל דיין לא איבד את זכותו דתני ר' חייא אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ קראוהו
Guemará: Abayé dijo: la pérdida del derecho se aplica únicamente si firmó como testigo; si firmó como juez que validaba el documento, no lo pierde. Rabí Jiyá enseñó que los testigos no firman un documento salvo después de leerlo…
Ficha editorial de este texto
