Ketubot 17a
Ketubot 17a:1
כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
Se describe a la novia tal como es. Beit Hilel dicen: «Una novia bella y bondadosa». Beit Shamai dijeron a Beit Hilel: si era coja o ciega, ¿acaso se le dice «novia bella y bondadosa»? La Torá dice: «Aléjate de una palabra falsa». Beit Hilel respondieron: según ustedes, si alguien hizo una mala compra en el mercado, ¿debe uno elogiarla ante él o despreciarla? Evidentemente, debe elogiarla ante él. De aquí dijeron los Sabios que la actitud de una persona siempre debe ser agradable y considerada con los demás.
Ketubot 17a:2
כי אתא רב דימי אמר הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן כי סמכו רבנן לרבי זירא שרו ליה הכי לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן
Cuando Rav Dimi llegó de Eretz Israel, dijo que allí cantaban delante de la novia: «Sin pintura de ojos, sin colorete y sin trenzado, y aun así es una gacela llena de gracia». Cuando los Sabios ordenaron a Rabí Zeira, cantaron para él la misma expresión: «Sin pintura de ojos, sin colorete y sin trenzado, y aun así es una gacela llena de gracia».
Ketubot 17a:3
כי סמכו רבנן לרבי אמי ולרבי אסי שרו להו הכי כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין ואמרי לה לא מן חמיסין ולא מן טורמיסין
Cuando los Sabios ordenaron a Rabí Ami y a Rabí Asi, cantaron: «Hombres como estos y como estos, ordenen para nosotros; no nos ordenen a estudiosos torpes ni a hombres vacíos». Algunos transmiten otra versión: «No nos ordenen a quienes distorsionan ni a quienes confunden».
Ketubot 17a:4
ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר נפקן אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרין ליה הכי רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם
Cuando Rabí Abahu regresaba de la academia a la casa del César, las sirvientas de la casa imperial salían a recibirlo y cantaban: «Gran hombre de su pueblo, dirigente de su nación, lámpara de luz: bendita sea tu llegada en paz».
Ketubot 17a:5
אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת א"ר זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי בדרא
Se dijo acerca de Rabí Yehudá bar Ilai que tomaba una rama de mirto y bailaba delante de la novia, diciendo: «Novia bella y bondadosa». Rav Shmuel bar Rav Yitzjak bailaba haciendo malabares con tres ramas. Rabí Zeira dijo: «El anciano nos avergüenza». Cuando falleció, una columna de fuego separó su cuerpo de todas las demás personas. Existe una tradición de que una columna de fuego solamente aparece para una o dos personas en cada generación.
Ketubot 17a:6
א"ר זירא אהנייה ליה שוטיתיה לסבא ואמרי לה שטותיה לסבא ואמרי לה שיטתיה לסבא
Rabí Zeira dijo: la rama del anciano le fue útil. Algunos dicen: su aparente insensatez le fue útil. Otros dicen: su método le fue útil.
Ketubot 17a:7
רב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד אמרי ליה רבנן אנן מהו למיעבד הכי אמר להו אי דמיין עלייכו ככשורא לחיי ואי לא לא
Rav Ajá colocaba a la novia sobre sus hombros y bailaba. Los Sabios le preguntaron: «¿También nosotros podemos hacerlo?». Él respondió: «Si para ustedes ella es como una viga de madera y no tienen pensamientos impropios, sí; de lo contrario, no».
Ketubot 17a:8
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כוותיה
Rabí Shmuel bar Najmani dijo en nombre de Rabí Yonatán: está permitido mirar el rostro de la novia durante los siete días de celebración para hacerla querida ante su marido. La Halajá no sigue esta opinión.
Ketubot 17a:9
ת"ר מעבירין את המת מלפני כלה וזה וזה מלפני מלך ישראל אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני כלה ושבחוהו חכמים
Nuestros Sabios enseñaron: se aparta una procesión funeraria para dar paso a una novia, y tanto una procesión funeraria como una nupcial se apartan ante un rey de Israel. Se dijo que el rey Agripas cedió el paso ante una novia, y los Sabios lo elogiaron.
Ketubot 17a:10
שבחוהו מכלל דשפיר עבד והא א"ר אשי אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול דאמר מר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך פרשת דרכים הואי
El hecho de que lo elogiaran implica que actuó correctamente. Sin embargo, Rav Ashi dijo que, aunque un nasí que renuncia a su honor puede hacerlo, un rey no puede renunciar al suyo, porque está escrito: «Ciertamente pondrás sobre ti un rey», enseñando que su temor debe estar sobre ti. La respuesta es que se encontraron en una bifurcación del camino, de modo que no fue evidente que el rey hubiera cedido su honor.
Ketubot 17a:11
תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה במה דברים אמורים כשאין עמו כל צרכו אבל יש עמו כל צרכו אין מבטלין
Nuestros Sabios enseñaron: se interrumpe el estudio de Torá para acompañar a un difunto y para hacer entrar a una novia. Se dijo de Rabí Yehudá bar Ilai que interrumpía su estudio para acompañar a un difunto y a una novia. ¿Cuándo se aplica? Cuando el difunto no tiene suficientes acompañantes. Si tiene todos los necesarios, no se interrumpe el estudio.
Ketubot 17a:12
וכמה כל צרכו אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תליסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא רב ששת ואיתימא רבי יוחנן אמר נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא וה"מ למאן דקרי ותני
¿Cuántos se consideran suficientes? Rav Shmuel bar Ini dijo en nombre de Rav: doce mil hombres y seis mil personas tocando shofar. Algunos dicen: trece mil hombres, de los cuales seis mil tocaban shofar. Ula dijo: tantos que formen una barrera humana desde la puerta de la ciudad hasta el lugar del entierro. Rav Sheshet, y algunos dicen Rabí Yojanán, dijo: su retirada del mundo debe ser como la entrega de la Torá. Así como la Torá fue entregada en presencia de seiscientos mil, el acompañamiento de quien estudió Torá debe contar con seiscientos mil. Esto se aplica a quien leyó y estudió Mishná.
Ficha editorial de este texto
