Ketubot 41a
Ketubot 41a:1
מתני׳ האומר פתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואין משלם קנס האומר גנבתי משלם את הקרן על פי עצמו ואין משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו המית שורי עבדו של פלוני אין משלם ע"פ עצמו זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק אינו משלם ע"פ עצמו:
Mishná: quien dice: «Seduje a la hija de tal persona» paga vergüenza y depreciación según su propia confesión, pero no la multa. Quien dice: «Robé» paga el principal, pero no el doble ni el pago de cuatro o cinco veces. Si dice: «Mi toro mató a tal persona o al toro de tal persona», paga según su confesión. Si dice: «Mi toro mató al esclavo de tal persona», no paga según su propia confesión. Regla general: quien debe pagar más de lo que dañó no paga por confesión propia.
Ketubot 41a:2
גמ׳ וליתני אנסתי לא מבעיא קאמר לא מבעיא אנסתי דלא קא פגים לה דמשלם בושת ופגם על פי עצמו אבל פתיתי דקא פגים לה אימא לא משלם על פי עצמו קא משמע לן
¿Por qué la Mishná no enseña «violé»? Enseña un caso más novedoso. Es evidente que, si dice «violé», paga vergüenza y depreciación porque no daña su reputación al insinuar consentimiento. Pero si dice «seduje», podría pensarse que no paga, porque con su confesión la presenta como participante voluntaria. La Mishná enseña que sí paga.
Ketubot 41a:3
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון אף בושת ופגם אינו משלם ע"פ עצמו לא כל הימנו שיפגום בתו של פלוני
La Mishná no sigue la opinión de Rabí Shimón ben Yehudá, quien dijo en nombre de Rabí Shimón que tampoco paga vergüenza ni depreciación por su confesión, porque no tiene autoridad para dañar la reputación de la hija de otra persona.
Ketubot 41a:4
אמר ליה רב פפא לאביי ניחא לה לדידה מאי דלמא לא ניחא ליה לאביה ניחא ליה לאביה מאי דלמא לא ניחא להו לבני משפחה ניחא להו לבני משפחה מאי אי אפשר דליכא חד במדינת הים דלא ניחא ליה:
Rav Papa preguntó a Abayé: aunque a ella no le importe la confesión, quizá a su padre sí. Y aunque al padre no le importe, quizá a los familiares. Incluso si a todos los familiares presentes no les importa, es imposible que no haya algún pariente en un país lejano a quien sí le afecte.
Ketubot 41a:5
האומר גנבתי משלם את הקרן וכו': איתמר פלגא ניזקא רב פפא אמר פלגא ניזקא ממונא רב הונא בריה דרב יהושע אמר פלגא ניזקא קנסא
Respecto de quien confiesa haber robado, se discutió la naturaleza del pago de medio daño causado por un toro tam. Rav Papa dice que es una compensación monetaria. Rav Huna, hijo de Rav Yehoshúa, dice que es una multa.
Ketubot 41a:6
רב פפא אמר פלגא ניזקא ממונא קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי ובדין הוא דמשלם כוליה ורחמנא הוא דחייס עלויה דאכתי לא איעד תורא רב הונא בריה דרב יהושע אמר פלגא ניזקא קנסא קסבר סתם שוורים בחזקת שימור קיימי ובדין הוא דלא לישלם כלל ורחמנא הוא דקנסיה כי היכי דנינטריה לתוריה:
Rav Papa considera que normalmente los toros no se encuentran bajo presunción de vigilancia adecuada. En principio el dueño debería pagar todo el daño, pero la Torá tuvo compasión porque el animal todavía no había sido advertido. Rav Huna considera que los toros sí se presumen vigilados. En principio no debería pagar nada, pero la Torá lo multó para que cuide mejor a su animal.
Ketubot 41a:7
סימן היזיק מה והמית כלל: תנן הניזק והמזיק בתשלומין בשלמא למאן דאמר פלגא ניזקא ממונא היינו דשייך ניזק בתשלומין אלא למ"ד פלגא ניזקא קנסא השתא דלאו דידיה קא שקיל בתשלומין איתיה
Como señal mnemotécnica: daño, qué, y mató, regla. Aprendimos: «El perjudicado y el causante participan en el pago». Según quien considera medio daño una indemnización, se entiende que el perjudicado soporta la otra mitad. Pero según quien lo considera multa, ¿puede decirse que participa en el pago cuando simplemente deja de recibir dinero que jurídicamente no era suyo?
Ketubot 41a:8
לא נצרכא אלא לפחת נבילה פחת נבילה תנינא תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה
Se respondió que se refiere a la disminución del valor del cadáver del animal. Pero esto ya se enseñó: «Pago del daño» implica que el propietario perjudicado debe ocuparse del cadáver.
Ketubot 41a:9
חדא בתם וחדא במועד וצריכא דאי אשמועינן תם משום דאכתי לא איעד אבל מועד דאיעד אימא לא ואי אשמועינן מועד משום דקא משלם כוליה אבל תם אימא לא צריכא
Una enseñanza se refiere a un toro tam y la otra a un muad. Ambas son necesarias: si se hubiera enseñado solamente respecto del tam, podría pensarse que el perjudicado soporta la pérdida porque el animal todavía no había sido advertido; pero en el muad, quizá no. Si solamente se hubiera enseñado respecto del muad, podría pensarse que ocurre porque recibe el daño completo; pero en el tam, quizá no.
Ketubot 41a:10
ת"ש מה בין תם למועד שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה ולא קתני שהתם אינו משלם ע"פ עצמו ומועד משלם ע"פ עצמו
Ven y escucha: ¿cuál es la diferencia entre un toro tam y uno muad? El tam paga medio daño con el valor de su propio cuerpo y el muad paga el daño completo con los bienes del propietario. No se menciona que el tam no paga por confesión propia mientras que el muad sí.
Ketubot 41a:11
תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר שייר חצי כופר אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא
Podría responderse que la lista no es exhaustiva. ¿Qué otra diferencia omite? El medio rescate. Pero quizá no sea una omisión…
Ficha editorial de este texto
