Ketubot 70b
Ketubot 70b:1
נעשה כאומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ואם איתא להא דרב הונא אמר רב דא"ר הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה קונם שאני עושה לפיך אמאי אינו צריך להפר לימא מתוך שיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה נעשה כמי שאומרת לו איני ניזונת ואיני עושה
…se considera como si se lo hubiera dicho. Pero si es correcta la enseñanza de Rav Huna en nombre de Rav, según la cual una mujer puede decir: «No recibiré alimentos y no trabajaré para ti», ¿por qué el marido no debe anular su voto sobre los ingresos? Podría considerarse como si ella hubiera renunciado a los alimentos y al trabajo.
Ketubot 70b:2
אלא לא תימא נעשה אלא באומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך
Por tanto, no debe decirse «se considera como si», sino que el caso es cuando él le dijo expresamente: «Utiliza tus ingresos para tus alimentos».
Ketubot 70b:3
אי הכי פרנס למה לה בדלא ספקה אי בדלא ספקה הדר קושיין לדוכתיה א"ר אשי במספקת לדברים גדולים ואינה מספקת לדברים קטנים
Si es así, ¿para qué necesita un proveedor? Porque sus ingresos no alcanzan. Pero si no alcanzan, vuelve la dificultad: él continúa obligado por la diferencia. Rav Ashi explicó que sus ingresos cubren las necesidades principales, pero no los gastos menores.
Ketubot 70b:4
הני דברים קטנים היכי דמי אי דרגילה בהו הא רגילה בהו ואי לא רגילה בהו פרנס למה לה לא צריכא דרגילה בבית נשא וקא מגלגלא בהדיה דאמרה ליה עד האידנא דלא אדרתן גלגילנא בהדך השתא דאדרתן לא מצינא דאיגלגל בהדך
¿Cuáles son esos gastos menores? Si estaba acostumbrada a ellos, forman parte de su manutención; si no, ¿para qué necesita proveedor? Se refiere a que estaba acostumbrada a ellos en casa de su familia, pero durante el matrimonio aceptó vivir con menos. Ella puede decir: «Mientras no me prohibiste beneficiarme de ti, aceptaba arreglarme contigo; ahora que me lo prohibiste, ya no puedo seguir haciéndolo».
Ketubot 70b:5
ומאי שנא עד ל' יום עד ל' יום לא שמעי בה אינשי ולא זילא בה מילתא טפי שמעי בה אינשי וזילא בה מילתא
¿Por qué el límite es treinta días? Hasta treinta días la gente no suele enterarse y ella no se avergüenza; después, el asunto se conoce y resulta humillante.
Ketubot 70b:6
איבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה ארוסה מי אית לה מזוני שהגיע זמן ולא נשאו דתנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
Otra explicación: el voto fue formulado mientras ella estaba comprometida. Pero una prometida no recibe alimentos. Se refiere a cuando ya llegó la fecha fijada para el matrimonio y él no la desposó, caso en el que ella come de sus bienes y puede comer terumá.
Ketubot 70b:7
ומאי שנא עד שלשים יום עד שלשים יום עביד שליח שליחותיה טפי לא עביד שליח שליחותיה
¿Por qué treinta días? Un intermediario puede cumplir su encargo durante treinta días, pero no por más tiempo.
Ketubot 70b:8
ואיבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה ונישאת נישאת הא סברה וקבלה דאמרה כסבורה אני שאני יכולה לקבל עכשיו אין אני יכולה לקבל
Otra explicación: la prohibió mientras estaba comprometida y después se casó con ella. Pero al casarse, aparentemente aceptó la situación. Ella puede responder: «Pensaba que podría soportarlo, pero ahora veo que no puedo».
Ketubot 70b:9
אימר דאמרינן הכי גבי מומין לענין מזוני מי אמרינן הכי אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא:
Ese argumento se utiliza respecto de defectos físicos. ¿Se utiliza también respecto de alimentos? La explicación más clara es la primera.
Ketubot 70b:10
עד שלשים יום יעמיד פרנס: ופרנס לאו שליחותיה קא עביד אמר רב הונא באומר כל הזן אינו מפסיד
La Mishná dice que durante treinta días designa un proveedor. ¿Acaso ese proveedor no actúa como su agente, haciendo que la esposa reciba indirectamente beneficio del marido? Rav Huna respondió que el marido dice públicamente: «Quien la alimente no sufrirá pérdida».
Ketubot 70b:11
וכי אמר הכי לאו שליחותיה קעביד והתנן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו
¿No se considera esa persona su agente? Aprendimos que, si alguien está atrapado en un pozo y dice: «Todo quien oiga mi voz escriba un guet para mi esposa», quienes lo oyen pueden escribirlo y entregarlo.
Ketubot 70b:12
הכי השתא התם קאמר יכתוב הכא מי קאמר יזון כל הזן קאמר
Allí dijo expresamente «que escriba», formulando una orden. Aquí no dice «que la alimente», sino «quien la alimente no perderá».
Ketubot 70b:13
והא אמר ר' אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד בדליקה למעוטי מאי לאו למעוטי כי האי גוונא לא למעוטי שאר איסורים דשבת
Pero Rabí Ami dijo que, en un incendio, se permitió decir: «Quien lo apague no perderá». ¿La mención específica de incendio no excluye un caso como este? No; excluye otras prohibiciones de Shabat.
Ketubot 70b:14
מתיב רבה המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה הכי הוא דשרי אבל כל הזן אינו מפסיד לא
Rabá objetó: quien tiene prohibido beneficiarse de su compañero y no tiene qué comer puede ir al comerciante con quien el compañero acostumbra tratar y decirle: «Tal persona tiene prohibido beneficiarse de mí y no sé qué hacer por él». El comerciante le da comida y después cobra al primero. Esto parece indicar que solamente esa fórmula está permitida, no «quien lo alimente no perderá».
Ketubot 70b:15
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כל הזן אינו מפסיד דלעלמא קאמר אבל האי כיון דרגיל אצלו וקאזיל קאמר ליה כמאן דאמר ליה זיל הב ליה את דמי קמ"ל:
La baraita enseña una novedad mayor. Es evidente que puede decirse de forma general «quien lo alimente no perderá». Incluso puede dirigirse al comerciante habitual, aunque pudiera parecer que le está diciendo: «Ve y dale tú».
Ketubot 70b:16
גופא המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה ביתו לבנות וגדירו לגדור ושדהו לקצור הולך אצל פועלין הרגילין אצלו ואומר להן איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הן עושין עמו ובאין ונוטלים שכרן מזה
Volviendo al tema: quien tiene prohibido beneficiar a su compañero y este no tiene qué comer puede informar al comerciante habitual, quien le entrega comida y luego cobra. Si la casa necesita construcción, la cerca reparación o el campo cosecha, puede informar a los trabajadores habituales; ellos realizan el trabajo y después cobran de él.
Ketubot 70b:17
היו מהלכין בדרך ואין עמו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה נוטל ואוכל ומותר ואם אין שם אחר מניח על גבי הסלע או על גבי הגדר ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ומותר ורבי יוסי אוסר אמר רבא מ"ט דר' יוסי גזירה משום
Si viajan juntos y el otro no tiene comida, puede regalar los alimentos a una tercera persona, quien se los da. Si no hay tercero, los coloca sobre una piedra o una cerca y declara: «Quedan abandonados para cualquiera que los quiera». El otro puede tomarlos. Rabí Yosí lo prohíbe. Rava explicó que su razón es un decreto debido al…
Ficha editorial de este texto
