אלא מן האירוסין מאי טעמא אמר עולא משום חינא ר' יוחנן אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין
pero ¿por qué puede hacerlo una viuda después del compromiso? Ula dijo: para preservar el favor y la disposición de las mujeres a casarse. Rabí Yojanán dijo: porque un hombre no desea que su esposa se vea humillada acudiendo al tribunal.
מאי בינייהו איכא בינייהו גרושה למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה
¿Cuál es la diferencia práctica? Una divorciada. Según quien habla del favor de las mujeres, también una divorciada necesita ese trato para no desanimar a otras. Según quien dice que el marido no desea que su esposa sea humillada, después del divorcio ya no le importa.
תנן וגרושה לא תמכור אלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין גרושה לא איכפת ליה אלא למאן דאמר משום חינא גרושה נמי בעיא חן
Aprendimos: una divorciada solamente vende mediante tribunal. Esto funciona según Rabí Yojanán. Pero según Ula, también una divorciada debería beneficiarse de la consideración del favor.
הא מני ר' שמעון היא
Esa Mishná sigue a Rabí Shimón.
אי רבי שמעון הא תנא ליה רישא מן האירוסין לא תמכור כו'
Pero si sigue a Rabí Shimón, ya enseñó al principio que una viuda después del compromiso no vende sin tribunal.
מהו דתימא אלמנה מן האירוסין הוא דלא נפיש חן דידה אבל גרושה דנפיש חן דידה אימא תיבעי חן
Podría haberse pensado que una viuda después del compromiso tiene menos necesidad de favor, porque nunca estuvo plenamente casada; pero una divorciada, que sí estuvo casada, tiene mayor necesidad. Por eso se enseña que tampoco ella vende sin tribunal.
הא נמי תנינא כל שאין לה מזונות לאתויי מאי לאו לאתויי גרושה
¿No lo aprendimos también de la frase «Toda mujer que no tiene manutención»? ¿A quién incluye, si no a la divorciada?
לא לאתויי מגורשת ואינה מגורשת כדרבי זירא דאמר ר' זירא כל מקום שאמרו מגורשת ואינה מגורשת בעל חייב במזונותי'
No. Incluye a una mujer cuyo divorcio es dudoso, conforme a Rabí Zeira. Rabí Zeira dijo: siempre que se define a una mujer como «divorciada y no divorciada», el marido está obligado a mantenerla.
ת"ש כשם שמוכרת שלא בב"ד כך יורשיה יורשי כתובתה מוכרים שלא בבית דין בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין כי היכי דאיהי לא ניחא ליה דתתבזי יורשיה נמי לא ניחא ליה דליבזו אלא למאן דאמר משום חינא יורשיה מאי חן איכא תרגמה עולא כגון שירשתה בתה או אחותה:
Ven y escucha: así como ella vende sin tribunal, también sus herederos, que heredan su ketubá, pueden vender sin tribunal. Según Rabí Yojanán, se entiende: así como él no quería que ella fuera humillada, tampoco quería que sus herederos fueran humillados. Pero según Ula, ¿qué favor matrimonial necesitan sus herederos? Ula explicó: se refiere a que la heredó una hija o una hermana, mujeres cuyo trato afecta la disposición a casarse.
מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה נתנה כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכ"א מוכרת היא אפי' ארבעה וחמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין:
Mishná: Si una viuda vendió toda o parte de su ketubá, la hipotecó, o la entregó total o parcialmente a otra persona, solamente puede vender el resto mediante tribunal. Los Sabios dicen: puede vender incluso cuatro o cinco veces. Para manutención vende sin tribunal y escribe: «Vendí esto para manutención». Una divorciada solamente vende mediante tribunal.
גמ׳ מתניתין מני ר"ש היא דתניא מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות (דברי רבי מאיר) ר"ש אומר אע"פ שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה אבדה מזונותיה
Guemará: ¿Quién es el autor de la Mishná? Rabí Shimón, como se enseñó: si vendió, hipotecó o designó su ketubá como apotiki para otra persona, pierde su manutención; estas son palabras de Rabí Meir. Rabí Shimón dice: incluso si solamente vendió o hipotecó la mitad de la ketubá, perdió la manutención.
למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרי' מקצת כסף ככל כסף ורבנן סברי אמרי' מקצת כסף ככל כסף
Esto parece indicar que Rabí Shimón sostiene que una parte de dinero no se considera como todo el dinero, mientras que los Sabios sostienen que una parte se considera como el total.
הא איפכא שמעינן להו דתניא (ויקרא כא, יג) והוא אשה בבתוליה פרט לבוגרת שכלו בתוליה דברי ר"מ ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת
Pero escuchamos lo contrario en otra baraita: «El Kohen Gadol tomará una mujer en su virginidad». Esto excluye a una mujer adulta, cuya virginidad física se ha reducido; estas son palabras de Rabí Meir. Rabí Elazar y Rabí Shimón permiten que se case con una adulta.
התם בקראי פליגי ר' מאיר סבר בתולה אפי' מקצת בתולים בתוליה עד דאיכא כולהו בתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא
Allí discrepan sobre la interpretación de los versículos. Rabí Meir sostiene: «virgen» puede significar incluso con parte de la virginidad; «su virginidad» exige que esté toda intacta; «en su virginidad» excluye relaciones vaginales, pero no otras.
ר' אלעזר ור' שמעון סברי בתולה שלמה משמע בתוליה אפילו מקצת בתולים
Rabí Elazar y Rabí Shimón sostienen que «virgen» significa completamente virgen; «su virginidad» incluye incluso una parte de virginidad; y «en su virginidad» exige que toda su virginidad permanezca intacta
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
15
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
כתובות צ״ז ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de julio de 2026.
