במה דברים אמורים שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה את כולן
Esto se aplica cuando pagó el precio de todos; si no, adquiere solo en proporción al pago. Respalda a Shmuel, quien dijo que, si alguien vende diez campos en diez provincias, la toma de posesión de uno permite adquirir los diez.
אמר רב אחא בריה דרב איקא תדע שאילו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד ואמר ליה קני מי לא קני א"ל מי דמי התם איגודו בידו הכא אין איגודו בידו
Rav Ajá, hijo de Rav Ika, dijo: considera el caso de diez animales entregados con una sola cuerda; si el vendedor dice «Adquiérelos», ¿no los adquiere todos? Le respondieron que allí mantiene unidos los animales mediante la cuerda, mientras que los campos no están unidos de ese modo.
איכא דאמרי אמר רב אחא בריה דרב איקא תדע דלא קני אילו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד ואמר לו זו קני מי קני
Otra versión dice que Rav Ajá aportó el mismo caso para demostrar lo contrario: si entrega diez animales con una cuerda y dice «Adquiere este», ¿adquiere los otros?
מי דמי התם גופים מוחלקים הכא סדנא דארעא חד הוא:
La respuesta es que los animales son cuerpos separados, mientras que el suelo constituye una sola extensión de tierra.
וזוקקים את הנכסים וכו': אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה
«Y los bienes muebles obligan a jurar también sobre los inmuebles». Ula preguntó de dónde deriva la Torá el principio de extender un juramento a otras reclamaciones.
שנאמר (במדבר ה, כב) ואמרה האשה אמן אמן ותנן על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה
Está escrito «Y la mujer dirá: Amén, amén» (Números 5:22). Se enseñó que responde amén a la maldición y al juramento, al acto con ese hombre o con otro, y a no haber sido infiel mientras estaba desposada, casada, esperando levirato o unida al yavam.
האי ארוסה היכי דמי אילימא דקני לה כשהיא ארוסה וקא משקי לה כשהיא ארוסה והתנן ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה מ"ט (במדבר ה, יט) תחת אישך אמר רחמנא וליכא
¿Qué significa «desposada»? Si el marido le advirtió cuando estaba desposada y le administró la prueba en ese estado, no es posible: la mishná enseña que la desposada y la mujer que espera levirato no beben las aguas ni cobran la ketubá, porque la Torá exige «bajo tu marido» (Números 5:19).
אלא דקני לה כשהיא ארוסה ונסתרה כשהיא ארוסה וקא משקי לה כשהיא נשואה
Tal vez él le advirtió cuando estaba desposada, ella se encerró con otro entonces y las aguas se administraron cuando ya estaban casados.
מי בדקי לה מיא (במדבר ה, לא) ונקה האיש מעון אמר רחמנא בזמן שהאיש מנוקה מעון מים בודקים את אשתו אין איש מנוקה מעון אין המים בודקים את אשתו
Pero ¿actuarían las aguas en ese caso? La Torá dice «El hombre quedará limpio de culpa» (Números 5:31): solo cuando el marido está libre de transgresión las aguas examinan a su esposa; de lo contrario no.
אלא ע"י גלגול
Por tanto, se trata de una cuestión adicional incluida mediante la extensión del juramento.
אשכחן סוטה דאיסורא ממונא מנלן תנא דבי רבי ישמעאל ק"ו ומה סוטה
Esto demuestra el principio en la sotá, relacionado con prohibiciones. ¿De dónde sabemos que se aplica a litigios monetarios? La escuela de Rabí Yishmael lo dedujo por razonamiento de mayor a menor: si en la sotá,
קידושין כ״ז ב
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
