Kidushín 30b
Kidushín 30b:1
(משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את וגו' ואומר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (תהלים קכז, ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים ואומר (תהלים מה, ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער
«Di a la sabiduría: tú eres mi hermana» (Proverbios 7:4), «Átalas a tus dedos y escríbelas en la tabla de tu corazón» (Proverbios 7:3), «Como flechas en mano de un guerrero son los hijos de la juventud» (Salmos 127:4), «Flechas agudas de guerrero» (Salmos 120:4), «Tus flechas afiladas penetran a los pueblos» (Salmos 45:6) y «Feliz el hombre que llena con ellas su aljaba; no se avergonzarán cuando hablen con sus enemigos en la puerta» (Salmos 127:5).
Kidushín 30b:2
מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה
¿Qué significa «con sus enemigos en la puerta»? Rabí Jiyá bar Abá explicó que incluso un padre y su hijo, o un maestro y su alumno, mientras discuten Torá en una misma puerta, pueden parecer enemigos; pero no se separan hasta volver a amarse. Se alude a «Vahev en Sufá» (Números 21:14), interpretado como amor al término de la discusión.
Kidushín 30b:3
ת"ר (דברים יא, יח) ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי
ENSEÑARON LOS SABIOS: «Las pondréis» (Deuteronomio 11:18) puede leerse como «remedio perfecto». La Torá se compara con una medicina de vida. Es como un padre que golpea gravemente a su hijo y coloca sobre la herida un vendaje: «Hijo mío, mientras lleves este remedio, come y bebe lo que te agrade, báñate con agua fría o caliente sin temor; pero si te lo quitas, la herida se infectará».
Kidushín 30b:4
כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר (בראשית ד, ז) הלא אם תטיב שאת
Así dijo el Santo, bendito sea, a Israel: «Hijos Míos, he creado la inclinación al mal y he creado la Torá como su remedio. Si os dedicáis a la Torá, no caeréis en sus manos», pues está escrito «Si obras bien, serás elevado» (Génesis 4:7).
Kidushín 30b:5
ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו שנא' לפתח חטאת רובץ ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנאמר ואליך תשוקתו ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו
Si no os dedicáis a la Torá, quedaréis bajo su dominio, como dice «El pecado acecha a la puerta». Su deseo se dirige constantemente hacia vosotros, pero podéis dominarlo, pues dice «Hacia ti será su deseo, y tú lo dominarás».
Kidushín 30b:6
ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר (בראשית ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו, ה) רק רע כל היום
ENSEÑARON LOS SABIOS: la inclinación al mal es poderosa, hasta el punto de que su propio Creador la llamó «mala», como dice «La inclinación del corazón humano es mala desde su juventud» (Génesis 8:21). Rav Yitzjak dijo que esa inclinación se renueva cada día, como está escrito «Solo mal todo el día» (Génesis 6:5).
Kidushín 30b:7
ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו
Rabí Shimón ben Leví dijo que la inclinación al mal se fortalece cada día e intenta destruir al hombre, como dice «El malvado acecha al justo y busca matarlo» (Salmos 37:32). Sin la ayuda del Santo, bendito sea, el hombre no podría vencerla, como dice «Dios no lo abandonará en su mano».
Kidushín 30b:8
תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע אם אבן הוא נימוח שנאמר (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים ואומר (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים
La escuela de Rabí Yishmael enseñó: «Hijo mío, si ese ser despreciable sale a tu encuentro, llévalo a la casa de estudio. Si es piedra, se deshará; si es hierro, se hará pedazos», como dice «¿Acaso no es Mi palabra como fuego [...] y como martillo que rompe la roca?» (Jeremías 23:29). Si es piedra, el agua la desgasta: «Todos los sedientos, venid a las aguas» (Isaías 55:1) y «El agua desgasta las piedras» (Job 14:19).
Kidushín 30b:9
להשיאו אשה מנלן דכתיב (ירמיהו כט, ו) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים
¿De dónde procede el deber de procurar esposa al hijo? De «Tomad esposas [...] tomad esposas para vuestros hijos y dad vuestras hijas a hombres» (Jeremías 29:6).
Kidushín 30b:10
בשלמא בנו בידו אלא בתו בידו היא הכי קאמר להו ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה כי היכי דקפצו עלה אינשי
Un padre puede actuar directamente para casar al hijo, pero ¿puede obligar a su hija a conseguir marido? Significa que debe facilitarle recursos, vestirla y prepararla dignamente para que hombres adecuados deseen casarse con ella.
Kidushín 30b:11
ללמדו אומנות מנלן אמר חזקיה דאמר קרא (קהלת ט, ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת אם אשה ממש היא כשם שחייב להשיאו אשה כך חייב ללמדו אומנות אם תורה היא כשם שחייב ללמדו תורה כך חייב ללמדו אומנות
¿De dónde viene el deber de enseñar un oficio? Jizkiyá citó «Disfruta de la vida con la mujer que amas» (Eclesiastés 9:9). Si «mujer» significa esposa, así como se debe procurar matrimonio se debe enseñar oficio; si simboliza la Torá, así como se debe enseñar Torá se debe enseñar oficio.
Kidushín 30b:12
ויש אומרים אף להשיטו בנהר מאי טעמא חיותיה הוא
Algunos añaden que debe enseñarle a nadar en el río. ¿Por qué? Porque puede salvarle la vida.
Kidushín 30b:13
רבי יהודה אומר כל שאינו מלמדו אומנות מלמדו ליסטות ליסטות ס"ד אלא כאילו מלמדו ליסטות
Rabí Yehudá dice que quien no enseña a su hijo un oficio le enseña a robar; es decir, es como si lo encaminara al robo.
Kidushín 30b:14
מאי בינייהו איכא בינייהו דאגמריה עיסקא
¿Qué diferencia hay entre esta opinión y la primera? El caso de quien enseña a su hijo a hacer negocios, pero no un oficio manual.
Kidushín 30b:15
כל מצות האב על הבן וכו' מאי כל מצות האב על הבן אילימא כל מצותא דמיחייב אבא למיעבד לבריה נשים חייבות והתניא האב חייב בבנו למולו ולפדותו אביו אין אמו לא
«Los preceptos del padre sobre el hijo», etcétera. ¿Qué significa? Si fueran los preceptos que el padre debe hacer por su hijo, ¿cómo podrían estar obligadas las mujeres? La baraita dice que el padre debe circuncidar y redimir al hijo, no la madre.
Kidushín 30b:16
אמר רב יהודה הכי קאמר כל מצות האב המוטלת על הבן לעשות לאביו אחד אנשים ואחד נשים חייבין תנינא להא דת"ר איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים
Rav Yehudá explicó que significa los preceptos que el hijo debe cumplir hacia el padre, y en ellos están obligados tanto el hombre como la mujer. Se enseñó: «Cada hombre» podría excluir a la mujer, pero el verbo plural «temeréis» incluye a los dos.
Kidushín 30b:17
א"כ מה ת"ל איש איש סיפק בידו לעשות אשה אין סיפק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה אמר רב אידי בר אבין אמר רב נתגרשה שניהם שוים
Entonces, ¿para qué dice «hombre»? Porque el hombre suele poder cumplir esas obligaciones independientemente, mientras que la mujer casada está sometida a las obligaciones de su hogar. Rav Idi bar Avín dijo en nombre de Rav que, si se divorcia, ambos quedan en igualdad de condiciones.
Kidushín 30b:18
ת"ר נאמר (שמות כ, יב) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום
ENSEÑARON LOS SABIOS: está escrito «Honra a tu padre y a tu madre» (Éxodo 20:12) y «Honra al Señor con tu patrimonio» (Proverbios 3:9). La Escritura equipara el honor debido a los padres con el honor debido a Dios.
Kidushín 30b:19
נאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו ונאמר (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום
Está escrito «Temeréis cada uno a su madre y a su padre» (Levítico 19:3) y «Al Señor tu Dios temerás y a Él servirás» (Deuteronomio 6:13). Equipara el respeto debido a los padres con el temor reverencial hacia Dios.
Kidushín 30b:20
נאמר (שמות כא, יז) מקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר (ויקרא כד, טו) איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום אבל בהכאה ודאי אי אפשר
Está escrito «Quien maldiga a su padre o a su madre será condenado a muerte» (Éxodo 21:17), y también «Quien maldiga a su Dios cargará con su pecado» (Levítico 24:15). La Escritura equipara la gravedad de maldecir a los padres con la de blasfemar contra Dios. Pero respecto a golpear no cabe establecer tal comparación.
Kidushín 30b:21
וכן בדין ששלשתן שותפין בו ת"ר שלשה שותפין הן באדם הקב"ה ואביו ואמו בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני
Es razonable porque los tres participan en la existencia del ser humano. Se enseñó: tres socios intervienen en la formación de una persona: el Santo, bendito sea, su padre y su madre. Cuando alguien honra a sus padres, Dios dice: «Lo considero como si Yo habitara entre ellos y también Me honraran».
Kidushín 30b:22
תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני
Rabí enseñó: es conocido ante Aquel cuya palabra creó el mundo que un hijo suele honrar más a su madre que a su padre, porque
