המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל דמר אית ליה דשמואל ומר לית ליה דשמואל
Quien vende un documento de deuda a su prójimo y luego perdona la deuda, la ha perdonado válidamente; incluso su heredero puede perdonarla. Un sabio acepta la enseñanza de Shemuel y el otro no.
ואיבעית אימא דכ"ע אית להו דשמואל והכא באשה קמיפלגי מר סבר אשה סמכה דעתה מימר אמרה לא שביק ליה לדידי ומחל ליה לאחריני ומר סבר אשה נמי לא סמכה דעתה
Y si quieres, di que ambos aceptan la enseñanza de Shemuel, pero discrepan sobre la confianza de la mujer: uno sostiene que ella confía y piensa «no me dejará a mí para perdonársela a otro»; el otro sostiene que tampoco ella tiene esa confianza.
במלוה על פה במאי פליגי בדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה
¿En qué discrepan respecto a una deuda oral? En la enseñanza de Rav Huná en nombre de Rav: Si alguien declara «tienes cien monedas mías; entrégaselas a fulano», en presencia de las tres personas, el tercero adquiere el derecho.
מר סבר כי קאמר רב ה"מ בפקדון אבל מלוה לא ומר סבר לא שנא מלוה ולא שנא פקדון
Uno sostiene que Rav se refería únicamente a un depósito y no a una deuda; el otro no distingue entre préstamo y depósito.
נימא כתנאי התקדשי לי בשטר ר"מ אומר אינה מקודשת ור' אלעזר אומר מקודשת וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת
¿Diremos que hay disputa entre tanaím? «Queda comprometida conmigo con este documento»: Rabí Meir dice que no está comprometida, Rabí Elazar dice que sí; los Sabios dicen que se valora el papel: si vale una perutá, está comprometida; de lo contrario, no.
האי שטר ה"ד אילימא שט"ח דאחרים קשיא דר"מ אדר"מ אלא בשט"ח דידה ובמקדש במלוה קא מיפלגי
¿Qué documento es? Si es la deuda de un tercero, Rabí Meir se contradice. Por tanto, debe ser la deuda de ella misma, y la controversia versa sobre kidushín por medio de un préstamo.
א"ר נחמן בר יצחק הכא במאי עסקינן כגון שקדשה בשטר שאין עליו עדים
Dijo Rav Najmán bar Yitzjak: Aquí se trata de quien efectúa kidushín mediante un documento sin testigos firmantes.
ור"מ לטעמיה דאמר עדי חתימה כרתי ור' אלעזר לטעמי' דאמר עדי מסירה כרתי ורבנן מספקא להו אי כר"מ אי כרבי אלעזר הלכך שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת
Rabí Meir sigue su posición de que los testigos de la firma establecen la validez del documento; Rabí Elazar sostiene que la establecen los testigos de la entrega; los Sabios dudan a cuál seguir, por lo que valoran el papel: si vale una perutá, los kidushín son válidos; si no, no.
ואיבעית אימא כגון שכתבו שלא לשמה ובדר"ל קמיפלגי דבעי ר"ל שטר אירוסין שכתבו שלא לשמה מהו הויה ליציאה מקשינן מה יציאה בעינן לשמה אף הויה נמי בעינן לשמה או דלמא הויות להדדי מקשינן מה הויה דכסף לא בעינן לשמה אף הויה דשטר לא בעינן לשמה
Y, si quieres, di que el documento fue redactado sin intención específica para esa mujer, y discrepan sobre la cuestión de Resh Lakish: ¿Qué ocurre con un documento de compromiso redactado sin esa intención? ¿Se equipara la constitución del matrimonio con el divorcio, que exige un documento redactado específicamente para ella, o se equiparan entre sí las distintas formas de constitución matrimonial, de modo que, así como el dinero no precisa intención específica de redacción, tampoco el documento?
בתר דבעיא הדר פשטה (דברים כד, ב) ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מר אית ליה דר"ל ומר לית ליה דר"ל
Después de plantear la pregunta, Resh Lakish la resolvió con (Deuteronomio 24:2): «Y saldrá ... y será», que equipara la constitución del matrimonio con el divorcio. Uno acepta esta conclusión de Resh Lakish y el otro no.
ואי בעית אימא דכ"ע אית להו דר"ל והכא במאי עסקינן שכתבו לשמה ושלא מדעתה ובפלוגתא דרבא ורבינא ורב פפא ורב שרביא קמיפלגי דאיתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת
Y, si quieres, di que todos aceptan la conclusión de Resh Lakish, pero aquí fue escrito específicamente para ella sin su consentimiento; discrepan como Rava y Raviná frente a Rav Papá y Rav Sharbiá. Se dijo: Si se escribió para ella pero sin su consentimiento, Rava y Raviná sostienen que los kidushín son válidos, mientras Rav Papá y Rav Sharbiá dicen que no lo son.
נימא כהני תנאי דתניא עשה לי שירים נזמים וטבעות ואקדש אני לך כיון שעשאן מקודשת דברי רבי מאיר וחכ"א אינה מקודשת עד שיגיע ממון לידה
¿Diremos que es como la controversia entre estos tanaím? Se enseñó: Si ella dijo «hazme brazaletes, pendientes y anillos, y yo quedaré comprometida contigo», en cuanto él los hace, los kidushín son válidos, según Rabí Meir; los Sabios dicen que no lo son hasta que un valor monetario llegue a sus manos.
האי ממון ה"ד אילימא אותו ממון מכלל דת"ק סבר אפי' אותו ממון נמי לא אלא במאי בו מקדשא אלא לאו בממון אחר ושמע מינה במקדש במלוה קמיפלגי
¿Qué significa aquí «valor monetario»? Si se trata del valor de esos mismos objetos, ¿implica que el primer maestro no los considera suficientes? Entonces, ¿con qué se efectuarían los kidushín? Se refiere, pues, a otro dinero, y vemos que discrepan sobre kidushín mediante una deuda.
וסברי דכ"ע ישנה לשכירות מתחלה [ועד] סוף והוה מלוה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר המקדש במלוה מקודשת ומר סבר המקדש במלוה אינה מקודשת
¿Consideran todos que el salario se devenga desde el principio hasta el final del trabajo y se convierte en deuda? ¿No discrepan, por tanto, sobre si los kidushín con una deuda son válidos o no?
לא דכולי עלמא מקדש במלוה אינה מקודשת והכא בישנה לשכירות מתחלה ועד סוף קמיפלגי מר סבר
No. Todos coinciden en que los kidushín mediante una deuda no son válidos, y discrepan sobre si el salario se devenga desde el principio hasta el final: uno sostiene…
קידושין מ״ח א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
