Kidushín 48b:1
אינה לשכירות אלא בסוף ומר סבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף
…que el salario solo se devenga al terminar el trabajo; el otro sostiene que se devenga progresivamente desde el principio hasta el final.
אינה לשכירות אלא בסוף ומר סבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף
…que el salario solo se devenga al terminar el trabajo; el otro sostiene que se devenga progresivamente desde el principio hasta el final.
ואיבעית אימא דכ"ע ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ומקדש במלוה אינה מקודשת והכא באומן קונה בשבח כלי קמיפלגי מר סבר אומן קונה בשבח כלי ומר סבר אין אומן קונה בשבח כלי
Y, si quieres, di que todos creen que el salario se devenga progresivamente y que no son válidos los kidushín con deuda, pero discrepan sobre si el artesano adquiere una participación en el aumento de valor del objeto trabajado: uno dice que sí la adquiere y el otro que no.
ואי בעית אימא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ומקדש במלוה אינה מקודשת והכא במאי עסקינן כגון שהוסיף לה נופך משלו דמר סבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה ומר סבר דעתיה אמלוה
Y, si quieres, di que todos sostienen que el artesano no adquiere parte de la mejora del objeto, que el salario se devenga progresivamente y que los kidushín con deuda no son válidos. Aquí se trata de que él añadió una pequeña pieza de material propio: uno sostiene que, al ofrecer deuda y perutá, la intención de ella se fija en la perutá; el otro sostiene que se fija en la deuda.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא בשכר שעשיתי עמך אינה מקודשת בשכר שאעשה עמך מקודשת ר' נתן אומר בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת וכל שכן בשכר שעשיתי עמך
Es la misma disputa que la de estos tanaím, pues se enseñó: «Por el salario de un trabajo que ya hice para ti», ella no queda comprometida; «por el salario del trabajo que haré para ti», sí queda comprometida. Rabí Natán dice que tampoco por un trabajo futuro, y con mayor razón no por uno pasado.
רבי יהודה הנשיא אומר באמת אמרו בין בשכר שעשיתי בין בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת ואם הוסיף לה נופך משלו מקודשת
Rabí Yehudá Hanasí dice: En verdad, ya se trate del salario de un trabajo pasado o futuro, no queda comprometida; pero si él añadió una pequeña pieza de material propio, sí queda comprometida.
בין ת"ק לרבי נתן איכא בינייהו שכירות בין רבי נתן לר' יהודה הנשיא איכא בינייהו מלוה ופרוטה מר סבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה ומר סבר דעתיה אפרוטה
El primer maestro y Rabí Natán discrepan sobre cuándo se devenga el salario; Rabí Natán y Rabí Yehudá Hanasí discrepan sobre deuda y perutá: uno dice que la intención se fija en la deuda y el otro en la perutá.
מתני׳ התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש של דבש ונמצא של יין בדינר זה של כסף ונמצא של זהב של זהב ונמצא של כסף על מנת שאני עשיר ונמצא עני עני ונמצא עשיר אינה מקודשת ר"ש אומר אם הטעה לשבח מקודשת
MISHNÁ: Si él dice «queda comprometida conmigo mediante esta copa de vino» y resulta ser de miel, o dice «de miel» y es vino; «mediante este dinar de plata» y es oro, o «de oro» y es plata; «a condición de que sea rico» y resulta pobre, o «pobre» y es rico, ella no queda comprometida. Rabí Shimón dice: Si el engaño significa una mejora, queda comprometida.
גמ׳ ת"ר התקדשי לי בכוס זה תני חדא בו ובמה שבתוכו ותניא אידך בו ולא במה שבתוכו ותניא אידך במה שבתוכו ולא בו ולא קשיא הא במיא הא בחמרא הא בציהרא
GUEMARÁ: Enseñaron los Sabios: Sobre «queda comprometida conmigo mediante esta copa», una baraita dice «mediante la copa y su contenido»; otra dice «mediante la copa, pero no su contenido»; y otra dice «mediante su contenido, pero no la copa». No hay contradicción: una trata del agua, otra del vino y otra del aceite.
אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת ולית ליה לר"ש יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולין לחזור בהם אלמא איכא דניחא ליה בחלא ואיכא דניחא ליה בחמרא הכא נמי איכא ניחא ליה בכספא ולא ניחא ליה בדהבא
«Si la engañó para mejor, queda comprometida». ¿No acepta Rabí Shimón que, si se vendió vino y resultó vinagre, o vinagre y resultó vino, cualquiera de las partes puede retractarse? De ahí que algunos prefieren el vinagre y otros el vino; también aquí podría haber una mujer que prefiera la plata y no el oro.
אמר רב שימי בר אשי אשכחתיה לאביי דיתיב וקמסבר ליה לבריה הכא במאי עסקינן כגון שאמר לשלוחו הלויני דינר של כסף ולך וקדש לי אשה פלונית והלך והלוה של זהב מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא לו
Dijo Rav Shimí bar Ashí: Encontré a Abayé explicando a su hijo que se trata, por ejemplo, de quien dice a su representante: «Préstame un dinar de plata y ve a comprometer para mí a tal mujer», y él fue y le prestó uno de oro. Un sabio sostiene que la indicación es estricta, y el otro que solo señaló una opción.
אי הכי התקדשי לי התקדשי לו מיבעי ליה הטעה לשבח הטעהו לשבח מיבעי ליה נמצא מעיקרא נמי דזהב הוה
Si es así, ¿por qué la Mishná dice «queda comprometida conmigo» y no «queda comprometida con él»? ¿Por qué dice «la engañó para mejor» y no «lo engañó a él para mejor»? Y ¿por qué dice «resultó», si desde el principio era de oro?
אלא אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגימנא ומנו ר' חייא בר אבין הכא במאי עסקינן כגון שאמרה היא לשלוחה צא וקבל לי קדושי מפלוני שאמר לי התקדשי לי בדינר של כסף והלך ונתן לו דינר של זהב מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום היא לו ומאי נמצא דקא צייר בבליתא
Más bien, dijo Rava: Lo hemos explicado yo y el león de nuestro grupo, Rabí Jiyá bar Avín. Se trata de una mujer que dijo a su representante: «Ve y recibe mis kidushín de fulano, quien me dijo: ‘Queda comprometida conmigo por un dinar de plata’», y él fue y recibió un dinar de oro. Un sabio sostiene que era una condición estricta, y el otro que solo indicaba una opción. ¿Por qué dice «resultó»? Porque el dinar estaba envuelto en una tela.
אמר אביי ר"ש ורשב"ג ור"א כולהו סבירא להו מראה מקום הוא לו ר"ש הא דאמרן רשב"ג דתנן
Dijo Abayé: Rabí Shimón, Rabán Shimón ben Gamliel y Rabí Elazar sostienen todos que una indicación de lugar o forma puede ser meramente orientativa. Rabí Shimón es el caso que acabamos de estudiar. Rabán Shimón ben Gamliel, como aprendimos:
קידושין מ״ח ב
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.