Kidushín 49a
Kidushín 49a:1
גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים ר' חנינא בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר שיכול לעשותו פשוט רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה
Un documento de divorcio ordinario lleva a sus testigos en el interior, y uno plegado y cosido lleva a sus testigos en el reverso. Si se escribieron los testigos de un documento ordinario en el reverso, o los de uno plegado en el interior, ambos son inválidos. Rabí Janiná ben Gamliel dice que el documento plegado con testigos en el interior es válido, porque puede transformarse en ordinario. Rabán Shimón ben Gamliel dice: Todo depende de la costumbre del lugar.
Kidushín 49a:2
והוינן בה ותנא קמא לית ליה מנהג המדינה ואמר רב אשי באתרא דנהיגי בפשוט ועבד ליה מקושר א"נ באתרא דנהיגי במקושר ועבד ליה פשוט כולי עלמא לא פליגי דודאי קפידא
Y preguntamos: ¿Acaso el primer maestro no tiene en cuenta la costumbre local? Rav Ashí explicó: Donde solo se acostumbra el documento ordinario y se hizo uno plegado, o viceversa, todos coinciden en que hay una exigencia estricta.
Kidushín 49a:3
כי פליגי באתרא דנהיגי בין בפשוט בין במקושר ואמר ליה עביד לי פשוט ואזל ועבד ליה מקושר מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא לו
Discrepan en un lugar donde se utilizan ambos tipos: si alguien dijo «hazme uno ordinario» y el otro hizo uno plegado, uno sostiene que fue una condición estricta, mientras que el otro considera que solo indicaba una opción.
Kidushín 49a:4
ר' אלעזר דתנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי ממקום פלוני וקבל לה גיטה ממקום אחר פסול ורבי אלעזר מכשיר אלמא קסבר מראה מקום היא לו
Y Rabí Elazar, como aprendimos: Si una mujer dijo «recibe mi documento de divorcio en tal lugar» y su representante lo recibió en otro, el documento es inválido; Rabí Elazar lo considera válido. Se ve que entiende la ubicación indicada como una orientación.
Kidushín 49a:5
אמר עולא מחלוקת בשבח ממון אבל בשבח יוחסין דברי הכל אינה מקודשת מאי טעמא מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא תניא נמי הכי מודה ר' שמעון אם הטעה לשבח יוחסים אינה מקודשת
Dijo Ulá: La discusión se refiere a una mejora de bienes materiales; si se trata de una mejora en el linaje, todos coinciden en que no hay kidushín. ¿Por qué? «No quiero un zapato demasiado grande para mi pie». También se enseñó así: Rabí Shimón admite que, si la engañó sobre un linaje superior, los kidushín no son válidos.
Kidushín 49a:6
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ע"מ שאני כהן ונמצא לוי לוי ונמצא כהן נתין ונמצא ממזר ממזר ונמצא נתין ולא פליג ר"ש
Dijo Rav Ashí: Nuestra Mishná también lo indica, pues enseña «con la condición de que yo sea kohén» y resulta leví; «leví» y resulta kohén; «natín» y resulta mamzer; «mamzer» y resulta natín, y Rabí Shimón no discrepa.
Kidushín 49a:7
מתקיף לה מר בר רב אשי אלא דקתני ע"מ שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו על מנת שאין לו ויש לו דשבח ממון הוא הכי נמי דלא פליג
Mar bar Rav Ashí objetó: En la continuación se enseña: «Con la condición de que tenga una hija o una sierva criada» y no la tiene, o que no la tenga y sí la tiene. ¿Acaso eso no es una ventaja material? ¿También allí Rabí Shimón no discrepa?
Kidushín 49a:8
אלא פליג ברישא וה"ה לסיפא הכא נמי פליג ברישא וה"ה לסיפא
Más bien, así como discrepa en la primera parte y también se aplica a la última, aquí podría discrepar en la primera y aplicarse también a la última.
Kidushín 49a:9
הכי השתא התם אידי ואידי דשבח ממון פליג ברישא והוא הדין בסיפא הכא דשבח יוחסים הוא אם איתא דפליג נתני
¡No son comparables! Allí ambos casos son ventajas materiales, por lo que su discrepancia inicial se extiende al final. Aquí se trata de ventaja de linaje: si discrepara, lo habría enseñado expresamente.
Kidushín 49a:10
איבעית אימא הכא נמי שבח יוחסים מי סברת מאי מגודלת גדולה ממש מאי מגודלת גדלת דאמרה היא לא ניחא לי דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא קמי שיבבותיי
Y, si quieres, di que también allí se trata de una cuestión de linaje. ¿Acaso «criada» significa simplemente mayor de edad? Significa una hija o sierva que trabaja como peluquera, y ella podría decir: «No quiero que tome lo que digo y vaya a contarlo a mis vecinas».
Kidushín 49a:11
תנו רבנן על מנת שאני קריינא כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם יתרגם מדעתיה והתניא ר' יהודה אומר המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף אלא מאי תרגום תרגום דידן
Enseñaron los Sabios: Si un hombre dice «con la condición de que sepa leer la Escritura», una vez que sabe leer tres versículos en la sinagoga, los kidushín son válidos. Rabí Yehudá dice: Hasta que sepa leerlos y traducirlos. ¿Traducirlos por cuenta propia? Pero se enseñó que Rabí Yehudá dijo: Quien traduce un versículo literalmente es un falsario, y quien añade algo es un blasfemo. Entonces, ¿qué traducción? La traducción tradicional que usamos.
Kidushín 49a:12
והני מילי דא"ל קריינ' אבל אמר לה קרא אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא
Todo eso si dijo «soy lector de la Escritura». Pero si dijo «soy un estudioso de toda la Escritura», debe leer correctamente la Torá, los Profetas y los Escritos.
Kidushín 49a:13
על מנת שאני שונה חזקיה אמר הלכות ור' יוחנן אמר תורה
«Con la condición de que yo enseñe o repita». Jizkiyá dice que se refiere a halajot; Rabí Yojanán dice que se refiere a la Torá.
Kidushín 49a:14
מיתיבי איזו היא משנה ר' מאיר אומר הלכות ר' יהודה אומר מדרש
Se objetó: ¿Qué se llama Mishná? Rabí Meir dice: Las halajot; Rabí Yehudá dice: El midrash.
Ficha editorial de este texto
