(ויקרא א, ג) יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצונו
(Levítico 1:3): «Lo ofrecerá», de donde se aprende que se le puede obligar a traer su sacrificio. ¿Podría ser incluso contra su voluntad? La Escritura dice: «Por su propia voluntad».
הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודילמא שאני התם דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה
¿Cómo se concilian ambas expresiones? Se le obliga hasta que diga «quiero hacerlo». ¿Por qué, si en su corazón no quiere? ¿No es porque decimos que los pensamientos no expresados no tienen efecto legal? Quizá allí es distinto, pues sabemos que desea alcanzar la expiación.
אלא מסיפא וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמאי הא בלביה לא ניחא ליה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים
Más bien, de la última parte: «Y lo mismo ocurre con documentos de divorcio y liberación de esclavos: se le obliga hasta que diga ‘quiero hacerlo’». ¿Por qué, si en el corazón no quiere? ¿No es porque los pensamientos no expresados no cuentan? Quizá allí es distinto, porque existe la mitzvá de obedecer a los Sabios.
אלא אמר רב יוסף מהכא המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה ונמצאת כהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה מקודשת מפני שלא הטעתו ואמאי הא קאמר כסבור הייתי אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים אמר ליה אביי דלמא שאני התם דלחומרא
Rav Yosef dijo: Se aprende de aquí: Quien efectúa kidushín y luego dice «pensé que era hija de kohén y resulta ser levita», o que era levita y resulta ser hija de kohén, o que era pobre y resulta rica, o rica y resulta pobre, queda comprometido con ella porque ella no lo engañó. ¿Por qué, si él dice que lo había pensado? Porque los pensamientos no expresados no cuentan. Abayé le respondió: Quizá allí se aplica una norma estricta por precaución.
אלא אמר אביי מהכא בכולם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת ואמאי הא קאמרה בלבי היה ודלמא שאני התם דכיון דאתניה לאו כל כמינה דעקרא לה לתנאיה
Abayé dijo: Se aprende de aquí: «En todos estos casos, aunque ella diga ‘en mi corazón quería comprometerme con él’, no queda comprometida». ¿Por qué, si declaró que ese era su deseo? Quizá allí es distinto: como ella había establecido una condición, no tiene autoridad para anularla después.
אלא אמר רב חייא בר אבין עובדא הוה בי רב חסדא ורב חסדא בי רב הונא ופשטוה מהא האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו אע"פ שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה כיון שהביא לו מזה בעל הבית מעל ואמאי הא קאמר בלבי אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים
Rav Jiyá bar Avín dijo: Hubo un caso en la casa de Rav Jisdá y Rav Jisdá lo llevó ante Rav Huná; lo resolvieron por esta enseñanza: Quien dice a su representante «tráeme algo de la ventana o del armario», y este lo trae, aunque el dueño diga «solo pensaba en este otro objeto», el dueño incurre en meilá. ¿Por qué, si declaró su pensamiento? ¿No es porque los pensamientos no expresados no cuentan?
ודלמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי
Quizá allí es diferente, porque intenta librarse de la obligación de presentar un sacrificio.
הוה ליה למימר מזיד הוה לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא
Podría haber dicho «lo hice deliberadamente». Una persona no se declara a sí misma malvada.
הוה ליה לומר נזכרתי (דתנן) נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל
Podría haber dicho «recordé [que el objeto era sagrado]», pues enseñamos: Si el dueño lo recordó y el representante no, el representante incurre en meilá.
ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא למידר הוא והא לא איתדר ליה איכא דאמרי אדעתא למיסק והא סליק ליה
Un hombre vendió sus propiedades con intención de subir a la Tierra de Israel. Subió, pero no logró establecerse allí. Rava dijo: Quien sube lo hace con intención de establecerse, y este no logró establecerse. Otros transmiten que Rava dijo: La intención era subir, y efectivamente subió.
ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל לסוף לא סליק אמר רב אשי אי בעי סליק איכא דאמרי אי בעי לא סליק מאי בינייהו איכא בינייהו דאיתיליד אונסא באורחא
Un hombre vendió sus propiedades para subir a la Tierra de Israel, pero finalmente no subió. Rav Ashí dijo: Si quisiera, podría subir. Otros dicen: Si quisiera, podría no subir. ¿Qué diferencia hay entre estas versiones? El caso en que surgió un impedimento imprevisto durante el trayecto.
מתני׳ האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני וקדשה במקום אחר הרי זו מקודשת
MISHNÁ: Quien dice a su representante «ve y efectúa por mí los kidushín de tal mujer en tal lugar», y él los realiza en otro lugar, no hay kidushín. Si dice «ella está en tal lugar» y los realiza en otro, los kidushín son válidos.
גמ׳ ותנן נמי גבי גיטין האומר תנו גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר
GUEMARÁ: También se enseñó respecto al divorcio: Si dice «entrega este documento de divorcio a mi esposa en tal lugar» y se lo entregan en otro, es inválido. Si dice «ella está en tal lugar» y se lo entregan en otro, es válido.
וצריכא דאי אשמעינן גבי קידושין במקום דלקורבה קאתי בהאי אתרא רחמו לי ולא ממלי מילי עלוי בהאי אתרא סנו לי ממלי מילי עלוי אבל גבי גיטין דלרחוקה קאתי אימר לא איכפת ליה
Era necesario enseñar ambos: si solo se enseñaran los kidushín, podría deberse a que se pretende acercarla a sí mismo y el lugar importa: «En este lugar la gente me aprecia y no habla mal de mí; allí me odia y habla mal de mí». Pero en el divorcio, que busca alejarla, quizá no le importe.
ואי אשמועינן גבי גירושין בהאי אתרא ניחא ליה דניבזי בהאי אתרא לא ניחא ליה אבל גבי קידושין אימא לא איכפת ליה צריכא
Si solo se enseñara el divorcio, podría deberse a que desea que la humillación del divorcio ocurra en un lugar y no en otro; en los kidushín, quizá no le importe. Por eso se necesitan ambos.
מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה
MISHNÁ: Quien efectúa kidushín con una mujer bajo la condición de que ella no tenga votos pendientes, y se descubre que los tiene, no hay kidushín. Si la toma por esposa sin condición expresa y luego descubre que tiene votos, debe salir sin recibir la ketubá.
על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים
Si efectúa kidushín bajo la condición de que ella no tenga defectos físicos y se descubre que los tiene, no hay kidushín. Si la toma por esposa sin especificar y luego descubre defectos, sale sin ketubá, pues todos los defectos que descalifican a los kohaním también descalifican [a estos efectos] a las mujeres.
גמ׳ ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא הכא קידושין איצטריכא ליה תנא כתובות אטו קידושין התם כתובות איצטריכא ליה תנא קידושין אטו כתובות
GUEMARÁ: También en Ketubot se enseña lo mismo. Aquí se necesitaba la norma sobre kidushín y se añadió la relativa a la ketubá; allí se necesitaba la norma sobre ketubá y se añadió la de kidushín.
מתני׳ המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן
MISHNÁ: Quien efectúa kidushín con dos mujeres por una sola perutá, o con una mujer por menos del valor de una perutá, aunque después envíe regalos de compromiso…
קידושין נ׳ א
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
