הראוים ליקרב מנין לרבות בעלי מומין מרבה אני בעלי מומין שכן מין המכשיר ומנין לרבות את החיה מרבה אני את החיה שהיא בשחיטה כבהמה מנין לרבות את העופות ת"ל ושחטו ושחט אותו ושחט אותו
…aptos para ofrecer. ¿Cómo incluir los defectuosos? Porque pertenecen a una clase apta. ¿Cómo incluir las fieras? Porque requieren shejitá como el ganado. ¿Cómo incluir las aves? De las tres expresiones «y lo sacrificará».
יכול לא ישחוט ואם שחט ישליכנו לפני כלבים תלמוד לומר (שמות כב, ל) לכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך חולין שנשחטו בעזרה
Podría pensarse que no debe sacrificar allí y que, si lo hace, ha de tirar la carne a los perros. La Escritura dice (Éxodo 22:30): «A los perros la arrojaréis». Eso [la carne tereifá] sí lo arrojas a los perros, pero no lo que se sacrificó en el patio del Templo.
אשכחינהו מר יהודה לרב יוסף ולרב שמואל בריה דרבה בר בר חנה דהוו קיימי אפיתחא דבי רבה אמר להו תניא המקדש בפטר חמור בבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה ר' שמעון אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת אלמא חולין שנשחטו בעזרה לר' שמעון לאו דאורייתא
Mar Yehudá encontró a Rav Yosef y a Rav Shemuel, hijo de Rabá bar bar Janá, ante la entrada de la casa de Rabá. Les dijo: Se enseñó: «Quien hace kidushín con un asno primogénito, carne con leche o animales comunes sacrificados en el patio del Templo, según Rabí Shimón consigue kidushín válidos, pero según los Sabios no». Se deduce que, para Rabí Shimón, la prohibición de animales comunes sacrificados en el patio no es bíblica.
ורמינהו ר"ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו וכן חיה שנשחטה בעזרה אישתיקו
Pero hay una contradicción: Rabí Shimón dice que los animales comunes sacrificados en el patio del Templo deben quemarse, y lo mismo una fiera sacrificada allí. Ellos guardaron silencio.
אתו לקמיה דרבה אמר להו פלגא אוקמינכי הב"ע כגון שנשחטה ונמצאת טריפה ור"ש לטעמיה
Fueron ante Rabá, que les dijo: «Os he explicado la mitad del asunto». Se trata de un animal que fue sacrificado y después resultó ser tereifá, conforme a la opinión de Rabí Shimón.
דתניא השוחט את הטריפה וכן השוחט ונמצאת טריפה זה וזה חולין בעזרה ר"ש מתיר בהנאה וחכמים אוסרים
Pues se enseñó: Si se sacrifica un animal tereifá, o se sacrifica y luego se descubre que lo es, en ambos casos se trata de animales comunes sacrificados en el patio del Templo. Rabí Shimón permite obtener beneficio y los Sabios lo prohíben.
מכרן וקידש בדמיהן מקודשת מנלן מדגלי רחמנא בעבודת כוכבים (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל שאתה מהייה הימנה הרי הוא כמוהו מכלל דכל איסורים שבתורה שרו
«Si los vendió e hizo kidushín con el dinero, son válidos». ¿De dónde se aprende? Porque la Torá reveló específicamente respecto a la idolatría (Deuteronomio 7:26): «Serás anatema como ella». Todo lo que derives de ella será como ella, de lo que se infiere que con los demás objetos prohibidos no ocurre lo mismo.
ונילף מינה משום דהוה עבודת כוכבים ושביעית שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
¿Por qué no deducir todos los casos de la idolatría? Porque idolatría y productos del séptimo año son dos pasajes que enseñan una misma norma, y dos pasajes de esa clase no permiten generalizar.
עבודת כוכבים הא דאמרן שביעית מאי היא (ויקרא כה, יב) יובל היא קודש תהיה לכם מה קודש תופס את דמיו אף שביעית תופסת דמיה
Ya explicamos la idolatría. ¿Cuál es el caso del séptimo año? (Levítico 25:12): «Es jubileo; será santo para vosotros». Así como lo consagrado comunica su condición al dinero recibido, también los frutos del séptimo año la comunican a su precio.
אי מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאה לחולין תלמוד לומר תהיה בהוייתה תהא
Pero, como en lo consagrado el valor se transfiere y el objeto deja de ser sagrado, ¿sucede así también con los frutos sabáticos? La Escritura dice «será», para enseñar que conservan su condición original.
כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערים בשביעית בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין נכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור
¿Cómo funciona? Si compra carne con frutos del séptimo año, tanto los frutos como la carne quedan sujetos a las normas del séptimo año. Si compra pescado con la carne, la carne sale de esa condición y el pescado entra. Si compra vino con pescado, el pescado sale y el vino entra. Si compra aceite con el vino, el vino sale y el aceite entra. Así, solo el último objeto adquirido mantiene la condición sabática, mientras que los frutos originales siguen prohibidos para usos indebidos.
הניחא למאן דאמר אין מלמדין אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר מיעוטי כתיבי כתיב הכא (דברים ז, כו) כי חרם הוא וכתיב התם (ויקרא כה, יא) יובל היא היא אין מידי אחרינא לא
Esto se entiende según quien dice que dos pasajes no permiten generalizar. Pero, para quien dice que sí, ¿qué respuesta hay? Hay expresiones limitativas: respecto a la idolatría (Deuteronomio 7:26) se dice «porque es anatema» y respecto al jubileo (Levítico 25:11) se dice «es jubileo»: estos casos sí, otros no.
מתני׳ המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות ובמי חטאת ובאפר חטאת הרי זו מקודשת ואפילו ישראל
MISHNÁ: Quien hace kidushín con terumot, diezmos, dones sacerdotales, aguas de purificación o cenizas de la vaca roja, obtiene kidushín válidos, aunque sea israelita y no kohén.
גמ׳ אמר עולא טובת הנאה אינה ממון איתיביה רבי אבא לעולא המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ואפילו ישראל
GUEMARÁ: Ulá dijo: El derecho a decidir a quién entregar un don [tovat hanaá] no se considera un bien monetario. Rabí Abá objetó a Ulá con la Mishná: «Quien hace kidushín con terumot, diezmos, dones, aguas de purificación o cenizas de la vaca roja, obtiene kidushín válidos, incluso si es israelita».
א"ל הכא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן וקא סבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין
Le respondió: Se trata de un israelita que heredó productos todavía tevel de la familia de su abuelo materno kohén, y sostiene que los dones aún no separados se consideran ya separados.
בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרב הונא טובת הנאה ממון או אינה ממון אמר ליה תניתוה המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ואפילו ישראל א"ל ולאו אוקימנא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן
Rabí Jiyá bar Avín preguntó a Rav Huná: ¿El derecho a decidir el destinatario de un don tiene valor monetario o no? Respondió: Lo hemos enseñado: «Quien hace kidushín mediante terumot, diezmos, dones, aguas de purificación o cenizas de la vaca roja obtiene kidushín válidos, incluso si es israelita». Le dijo: ¿No la explicamos como el caso de un israelita que heredó tevel de su abuelo materno kohén?
קידושין נ״ח א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
