מעשה מוציא מיד מעשה ומיד מחשבה מחשבה אין מוציאה לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה בשלמא מיד מעשה לא מפקה דלא אתי דיבור ומבטל מעשה אלא מיד מחשבה מיהא תפיק
Un acto puede anular otro acto y un pensamiento, pero un pensamiento no anula ni un acto ni otro pensamiento. Es comprensible que no anule un acto, porque las palabras no anulan actos. Pero ¿por qué no anula otro pensamiento?
שאני מחשבה דטומאה דכי מעשה דמי וכדרב פפא דרב פפא רמי כתיב (ויקרא יא, לח) כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד
El pensamiento relativo a impureza es diferente, pues tiene fuerza de acto, según Rav Papá. Rav Papá señaló que está escrito (Levítico 11:38) «cuando se ponga agua», mientras que la lectura tradicional permite entender «cuando haya sido puesta». ¿Cómo se concilian?
כי יותן דומיא דכי יתן מה יתן דניחא ליה אף יותן דניחא ליה
Lo que es puesto [por sí solo] debe parecerse a lo que uno pone voluntariamente: así como cuando uno lo pone quiere que esté allí, también cuando llega el agua debe resultarle conveniente.
רב זביד מתני להא שמעתתא אהא וכן היא שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקדשה את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין ואם של שלוחה קדמו אין קידושיה קידושין
Rav Zevid enseñaba esta discusión acerca de otra Mishná: Una mujer autorizó a su representante a recibir sus kidushín y luego fue ella misma y los recibió. Si sus propios kidushín fueron primero, son válidos; si los de su representante fueron primero, sus kidushín posteriores no lo son.
לא קדשה את עצמה וחזרה בה מהו רבי יוחנן אמר חוזרת ור"ל אמר אינה חוזרת ר' יוחנן אמר חוזרת אתי דיבור ומבטל דיבור ר"ל אמר אינה חוזרת לא אתי דיבור ומבטל דיבור
Si ella no hizo kidushín por sí misma, pero revocó la autorización, ¿qué sucede? Rabí Yojanán dice que puede retractarse: una declaración verbal anula otra. Resh Lakish dice que no: una declaración verbal no anula otra.
איתיביה רבי יוחנן לר"ל ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שקדם בעל הבית ותרם את כריו דהוה ליה מעשה
Rabí Yojanán objetó a Resh Lakish: «Si anula la autorización antes de separarse la terumá, esta no es válida». Rava dijo: Se trata de un caso en que el dueño ya se adelantó y separó personalmente la terumá de su cosecha, lo que constituye un acto.
איתיביה ריש לקיש כל הכלים יורדים לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה מעשה מוציא מיד מעשה ומיד מחשבה מחשבה אינה מוציאה לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה בשלמא מיד מעשה לא מפקה לא אתי דיבור ומבטל מעשה אלא מיד מחשבה מיהא תפיק
Resh Lakish objetó: Todos los utensilios adquieren susceptibilidad a impureza por pensamiento, pero solo la pierden mediante una modificación material. Un acto anula otro acto o un pensamiento; un pensamiento no anula ni un acto ni otro pensamiento. Es comprensible que no anule un acto, pero ¿por qué no otro pensamiento?
א"ל שאני מחשבה דטומאה דכי מעשה דמי וכדרב פפא דרב פפא רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד כי יותן דומיא דיתן מה יתן דניחא ליה אף יותן נמי דניחא ליה
Le respondió: El pensamiento sobre impureza equivale a un acto, como explicó Rav Papá: Se escribe «cuando se ponga» y se lee «cuando haya sido puesta». Así como en el primer caso el dueño desea que el agua llegue al alimento, también en el segundo debe desearlo.
איתיביה רבי יוחנן לר"ל השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל תיובתא דר"ל תיובתא
Rabí Yojanán objetó a Resh Lakish: Si un hombre envía un documento de divorcio mediante representante y lo intercepta, o envía otro que diga «el documento que te entregué queda anulado», efectivamente queda anulado. Es una refutación de Resh Lakish, una refutación concluyente.
והילכתא כוותיה דר"י ואפילו בקמייתא ואע"ג דאיכא למימר שאני נתינת מעות ליד אשה דכמעשה דמי אפילו הכי אתי דיבור ומבטל דיבור
Y la halajá sigue a Rabí Yojanán, incluso en el primer caso. Aunque podría decirse que entregar dinero de kidushín a la mujer equivale a un acto, aun así una declaración verbal puede anular la declaración que establece los efectos futuros de ese acto.
קשיא הילכתא אהילכתא אמרת הילכתא כרבי יוחנן וקיימא לן הילכתא כרב נחמן דאיבעיא להו מהו שיחזור ויגרש בו
Pero parece haber contradicción entre dos reglas halájicas: dijimos que la halajá sigue a Rabí Yojanán, mientras que está establecido que sigue a Rav Najmán respecto a la pregunta de si puede volver a divorciarla con el mismo documento.
רב נחמן אמר חוזר ומגרש בו רב ששת אמר אינו חוזר ומגרש בו וקיימא לן הילכתא כותיה דרב נחמן נהי דבטליה מתורת שליח מתורת גט לא בטליה
Rav Najmán dice que puede volver a utilizarlo; Rav Sheshet dice que no. La halajá sigue a Rav Najmán: aunque anuló el nombramiento del representante, no anuló la validez del documento como documento de divorcio.
מקודשת לשני אמר רב מקודשת לשני לעולם ושמואל אמר מקודשת לשני עד ל' יום לאחר ל' יום פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון
«Ella queda comprometida con el segundo». Rav dijo que queda comprometida con el segundo para siempre. Shemuel dijo que solo hasta que transcurran los treinta días; después caducan los kidushín del segundo y se completan los del primero.
יתיב רב חסדא וקא קשיא ליה קידושי שני במאי פקעי אמר ליה רב יוסף מר ארישא מתני לה וקשיא ליה רב יהודה אסיפא מתני לה ולא קשיא ליה
Rav Jisdá estaba sentado y se preguntaba: «¿Qué hace caducar los kidushín del segundo?». Rav Yosef le dijo: «El Maestro estudió la disputa sobre la primera parte y tiene esa dificultad. Rav Yehudá la estudió sobre la última parte y no la tuvo».
מעכשיו ולאחר שלשים יום וכו' אמר רב מקודשת ואינה מקודשת לעולם ושמואל אמר מקודשת ואינה מקודשת אלא עד ל' יום לאחר ל' פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון
«Desde ahora y después de treinta días», etc. Rav dice que ella queda comprometida y no queda comprometida [por la duda] de manera permanente. Shemuel dice que solo existe duda durante los treinta días; después caducan los kidushín del segundo y se completan los del primero.
לרב מספקא ליה אי תנאה הואי אי חזרה הואי לשמואל פשיטא ליה דתנאה הואי
Rav duda si la expresión establece una condición o constituye una retractación de la primera declaración. Shemuel está seguro de que es una condición.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט
Es como una disputa entre tanaím: Si dice respecto al divorcio «desde hoy y después de mi muerte», es y no es un documento de divorcio válido, según los Sabios. Rabí dice que es válido.
ונימא רב הלכה כרבנן ונימא שמואל הלכה כרבי צריכא דאילו אמר רב הלכה כרבנן הוה אמינא התם דלרחוקה קאתי אבל הכא דלקרובה קאתי אימא מודה ליה לשמואל דתנאה הואי
¿Por qué no limitarse a decir que Rav sigue a los Sabios y Shemuel a Rabí? Hacía falta enseñar el caso, porque si Rav solo dijera que sigue a los Sabios en el divorcio, podría pensarse que allí se trata de alejarla, pero en los kidushín, que sirven para acercarla, admitiría que es una condición, como sostiene Shemuel.
ואי אמר שמואל הלכה כרבי הוה אמינא התם הוא דאין גט לאחר מיתה אבל הכא דיש קידושין לאחר ל' אימא מודי ליה לרב צריכא
Y si Shemuel solo dijera que sigue a Rabí, podría pensarse que allí se debe a que no existe divorcio después de la muerte, mientras que aquí sí pueden surtir efecto los kidushín después de treinta días, por lo que admitiría la duda de Rav. Por eso se necesitan ambas enseñanzas.
אמר אביי ולטעמיה דרב בא אחד ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום
Dijo Abayé: Según la opinión de Rav, si uno llega y dice «quedas comprometida conmigo desde ahora y después de treinta días», y otro llega y dice «quedas comprometida conmigo desde ahora y después de veinte días»…
קידושין נ״ט ב
20 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
