Kidushín 65a:1
אמצעית שבכת שניה תשתרי הכא במאי עסקינן בשאין שם אלא גדולה וקטנה
…¿no debería permitirse la hija intermedia del segundo grupo? Se trata de un caso en que solo hay una hija mayor y una menor.
אמצעית שבכת שניה תשתרי הכא במאי עסקינן בשאין שם אלא גדולה וקטנה
…¿no debería permitirse la hija intermedia del segundo grupo? Se trata de un caso en que solo hay una hija mayor y una menor.
והכי נמי מסתברא דאם איתא דאיכא ליתנייה ולטעמיך אמצעית שבכת ראשונה דודאי ספיקא ואסירא ליה מי קתני לה
También es razonable, porque, si hubiese una intermedia, la Mishná la habría mencionado. Según tu razonamiento, ¿acaso menciona la hija intermedia del primer grupo, que claramente está incluida en la duda y prohibida?
הכי השתא התם תנא קטנה דידה לאיסורא והוא הדין להך דקשישא מינה
Allí es diferente: la Mishná declara prohibida a la hija menor de ese grupo y, por extensión, a la mayor que ella.
הכא אם איתא דאיכא ניתנייה
Aquí, en cambio, si hubiese una hija intermedia, habría tenido que mencionarla.
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא הא פסח דכי כת אחת דמי ופליגי
Rav Huná, hijo de Rav Yehoshúa, dijo a Rava: Pero Pésaj es comparable a un solo grupo de hijas, y aun así los sabios discrepan sobre la expresión «antes de Pésaj».
אמר ליה התם בלישנא דעלמא קמיפלגי מר סבר עד פני הפסח עד קמי פיסחא ומר סבר עד דמיפני פיסחא
Le respondió: Allí discrepan sobre el uso habitual del lenguaje: uno interpreta «hasta antes de Pésaj» como hasta su comienzo, y otro como hasta que termina.
מתני׳ האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו
MISHNÁ: Si un hombre dice a una mujer «he hecho kidushín contigo» y ella dice «no los hiciste», él está prohibido para sus parientes femeninas, pero ella está permitida para los parientes masculinos de él. Si ella dice «me comprometiste» y él dice «no te comprometí», él está permitido para las parientes de ella y ella está prohibida para los parientes de él.
קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי הוא אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו
Si él dice «te comprometí» y ella responde «no me comprometiste a mí, sino a mi hija», él está prohibido para las parientes de la mujer mayor, y ella está permitida para los parientes de él; él está permitido para las parientes de la hija menor y esta está permitida para los parientes de él.
קדשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו
Si él dice «comprometí a tu hija» y ella responde «no comprometiste a mi hija, sino a mí», él está prohibido para las parientes de la menor y esta está permitida para los parientes de él; él está permitido para las parientes de la mayor y la mayor está prohibida para los parientes de él.
גמ׳ האומר לאשה קדשתיך וכו' וצריכא דאי אשמעינן גביה דידיה משום דגברא לא איכפת ליה ומיקרי אמר
GUEMARÁ: «Quien dice a una mujer ‘te comprometí’», etc. Era necesario enseñar ambas afirmaciones: si solo se enseñara cuando él lo dice, podríamos pensar que a un hombre no le importa declarar tal cosa sin fundamento.
אבל איהי אימא אי לאו דקים לה בדיבורה לא הות אמרה וליתסר איהו בקרובותיה קמ"ל
Pero quizá una mujer no lo diría si no estuviera segura, y entonces podría pensarse que él también debería quedar prohibido para sus parientes. Se nos enseña que no.
קידשתיך והיא אומרת וכו' הא תו למה לי איצטריך ס"ד אמינא מדאורייתא הימניה רחמנא לאב מדרבנן הימנוה לדידה ותיתסר ברתה בדיבורה קא משמע לן
«Te comprometí, y ella dice…». ¿Para qué hace falta este otro caso? Podríamos pensar que, como la Torá cree al padre y los Sabios creen a la mujer, la hija quedaría prohibida a causa de las palabras de su madre. Se enseña que no.
קידשתי את בתך וכו' הא תו למה לי איידי דתנא הא תנא נמי הא
«Comprometí a tu hija», etc. ¿Para qué se necesita? Se enseñó junto con el caso anterior para completar la correspondencia.
איתמר רב אמר כופין ושמואל אמר מבקשין אהייא אילימא ארישא לאו כופין איכא ולא מבקשין איכא אלא אסיפא
Se dijo: Rav sostuvo que se obliga, mientras que Shemuel dijo que se solicita. ¿A qué se refieren? Si a la primera parte, no procede ni obligar ni pedir. Por tanto, a la última parte.
בשלמא מבקשין לחיי אלא כופין אמאי אמר לא ניחא לי דאיתסר בקריבה
Se entiende pedirle que actúe, pero ¿por qué obligarlo? Él puede decir: «No quiero quedar impedido de casarme con sus parientes».
אלא שמעתתא אהדדי איתמר אמר שמואל מבקשין ממנו ליתן גט אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה
Más bien, las dos enseñanzas se refieren una a otra: Shemuel dijo que se le pide entregar un documento de divorcio, y Rav dijo que, si lo entrega voluntariamente, se le obliga a pagar la ketubá.
איתמר נמי אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב כופין ומבקשין תרתי ה"ק מבקשין ממנו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה
También se transmitió que Rav Ajá bar Adá dijo en nombre de Rav —y algunos dicen que en nombre de Rav Hamnuná, en nombre de Rav—: Se obliga y se solicita. Es decir, se le pide que entregue divorcio y, si lo hace voluntariamente, se le obliga a pagar la ketubá.
אמר רב יהודה המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו בעו מיניה מרב יהודה שניהם מודים מאי אין ולא ורפיא בידיה איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים
Dijo Rav Yehudá: Los kidushín realizados ante un solo testigo no se consideran válidos. Le preguntaron: ¿Y si ambos reconocen los hechos? Respondió de forma incierta. Rav Najmán dijo en nombre de Shemuel: Los kidushín ante un solo testigo no se consideran válidos, aunque ambos admitan que se celebraron.
איתיביה רבא לרב נחמן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו אי דאיכא עדים אמאי מותרת בקרוביו ואי דליכא עדים אמאי אסור בקרובותיה אלא לאו בעד אחד
Rava objetó a Rav Najmán: La Mishná dice: «Si el hombre afirma ‘te comprometí’ y ella lo niega, él está prohibido para sus parientes, pero ella permitida para los de él». Si hubo dos testigos, ¿por qué ella estaría permitida? Si no hubo testigos, ¿por qué él estaría prohibido? ¿No se trata de un solo testigo?
הכא במאי עסקינן כגון דאמר לה קידשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים
Se trata de un hombre que dice: «Te comprometí ante fulano y mengano», pero los testigos partieron al extranjero.
איתיביה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ב"ש אומרים אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה אומרים צריכה הימנו גט שני היכי דמי אי דאיכא עדים מאי טעמייהו דב"ש ואי דליכא עדים מאי טעמייהו דבית הלל אלא לאו בעד אחד
Le objetó: Si un hombre divorcia a su esposa y después pernocta con ella en una posada, la escuela de Shamai dice que no necesita un segundo documento de divorcio; la de Hilel dice que sí. Si hubo testigos, ¿cuál es la razón de Shamai? Si no los hubo, ¿cuál es la razón de Hilel? ¿No hubo un solo testigo?
וליטעמיך אימא סיפא ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאין צריכה הימנו גט שני מפני שאין לבו גס בה ואי סלקא דעתך עד אחד מהימן מה לי מן האירוסין מה לי מן הנשואין
Según tu razonamiento, considera la continuación: «Ambas escuelas admiten que, si se divorció durante el período de compromiso, no necesita un segundo divorcio, porque él no tiene con ella tanta familiaridad». Si bastara un testigo, ¿qué diferencia habría entre compromiso y matrimonio consumado?
אלא הכא במאי עסקינן כגון דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה בית שמאי סברי לא
Más bien, se trata de testigos del aislamiento de la pareja, pero no de la relación sexual. La escuela de Shamai sostiene que no…
קידושין ס״ה א
23 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.