Kidushín 77b:1
הרי גופין מוחלקים הרי שמות מוחלקים
¡Son tres personas diferentes y tres prohibiciones individualizadas!
הרי גופין מוחלקים הרי שמות מוחלקים
¡Son tres personas diferentes y tres prohibiciones individualizadas!
אלא שבא על אלמנה אחת שלש ביאות היכי דמי אי דלא אתרו ביה פשיטא דאינו חייב אלא אחת
Más bien, tuvo relaciones tres veces con la misma viuda. ¿Se le advirtió o no? Si no se le advirtió entre las relaciones, es evidente que solo incurre en una infracción.
אלא דאתרו ביה אכל חדא וחדא אמאי אינו חייב אלא אחת והתנן נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת
Si fue advertido en cada ocasión, ¿por qué solo una? La Mishná enseña que un nazir que bebe vino durante todo el día incurre en una sola infracción; pero si le dicen repetidamente «no bebas» y bebe después de cada advertencia, incurre en una por cada vez.
לא צריכא שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי מהו דתימא הרי שמות מוחלקים קמ"ל גופים מוחלקים בעינן וליכא
Se trata de una misma mujer que había enviudado sucesivamente de Reuvén, Shimón y Leví. Podría pensarse que hay tres denominaciones distintas de viudez; se enseña que se requieren personas distintas, y aquí solo hay una.
(ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה האי תנא מאי קסבר אי קסבר איסור חל על איסור איפכא נמי ואי קסבר אין איסור חל על איסור אפילו כסדר הזה נמי לא
Respecto de «viuda, divorciada, jalalá y zoná», ¿qué opina este tanna? Si una prohibición puede sumarse a otra, también debería funcionar en el orden inverso; y si no puede, ni siquiera debería funcionar en el orden expuesto.
אמר רבא האי תנא איסור חל על איסור לית ליה איסור מוסיף אית ליה
Rabá dijo: este tanna no acepta que una prohibición cualquiera recaiga sobre otra ya existente, pero sí acepta una prohibición que amplía el ámbito de las personas afectadas.
אלמנה אסורה לכהן גדול ושריא לכהן הדיוט הויא לה גרושה מיגו דאיתוסף לה איסורא לגבי כהן הדיוט איתוסף לה איסורא לגבי כהן גדול ועדיין שריא למיכל בתרומה הויא לה חללה מיגו דאיתוסף איסורא למיכל בתרומה איתוסף איסורא לגבי כהן גדול
La viuda está prohibida para el kohén gadol, pero permitida para un kohén común. Si se divorcia, queda prohibida también para el kohén común; puesto que la prohibición se amplía, se añade también para el kohén gadol. Si luego se convierte en jalalá, se añade la prohibición de comer terumá, y por esa ampliación se acumula otra prohibición respecto del kohén gadol.
אלא זונה מאי איסור מוסיף אית בה אמר רב חנא בר רב קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל
Pero, cuando se convierte en zoná, ¿qué prohibición adicional aparece? Rav Janá bar Rav Katiná dijo: la condición de conducta sexual prohibida también descalifica respecto de los israelitas.
תני תנא קמיה דרב ששת כל שהוא (ויקרא כא, יד) ביקח הרי הוא (ויקרא כא, יד) בלא יקח כל שאינו ביקח אינו בלא יקח פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה
Un tanna enseñó ante Rav Sheshet: toda mujer incluida en el precepto «tomará» (Levítico 21:14) está incluida en «no tomará»; quien no puede ser tomada en matrimonio no está incluida en ese «no tomará». Esto excluye al kohén gadol que tiene relaciones con su hermana viuda.
אמר ליה דאמר לך מני ר' שמעון היא דאמר אין איסור חל על איסור דתניא רבי שמעון אומר האוכל נבילה ביום הכפורים פטור דאי רבנן הא אמרי איסור חל על איסור
Rav Sheshet dijo: quien te enseñó esto sigue a Rabí Shimón, quien sostiene que una prohibición no se añade a otra. Pues se enseñó que Rabí Shimón exime a quien come carne de un animal muerto sin degüello ritual en Yom Kipur; los Sabios, en cambio, consideran que puede añadirse otra prohibición.
אפי' תימא רבנן כי אמרי רבנן איסור חל על איסור ה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל
Puede sostenerse incluso que es la opinión de los Sabios: admiten la acumulación cuando una prohibición severa se añade a otra más leve, pero no cuando una leve se añade a una severa.
איכא דאמרי הא מני רבנן היא דאמרי איסור חל על איסור וכי אמרי רבנן איסור חל על איסור הני מילי איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל דאי ר"ש השתא איסור חמור על איסור קל לא חייל איסור קל על איסור חמור מיבעיא
Otra versión dice que esta enseñanza corresponde a los Sabios, quienes aceptan la acumulación solo si una prohibición grave recae sobre otra menor, no al revés. Si fuera Rabí Shimón, que ni admite que una prohibición grave se añada a otra leve, ¡con mayor razón no admitiría lo contrario!
מהו דתימא איסור כהונה שאני קמ"ל
Podría pensarse que las prohibiciones sacerdotales tienen una regla distinta. Por eso se enseña que no.
אמר ליה רב פפא לאביי ישראל הבא על אחותו זונה משוי לה חללה משוי לה או לא משוי לה
Rav Papá preguntó a Abayé: «Si un israelita tiene relaciones con su hermana, ¿la convierte en zoná? ¿También en jalalá, o no?».
מי אמרינן קל וחומר מחייבי לאוין הויא חללה מחייבי כריתות לא כל שכן או דילמא אין חללה אלא מאיסור כהונה אמר ליה אין (איסור) חללה אלא מאיסור כהונה בלבד
¿Razonamos que, si una relación prohibida por un precepto negativo produce jalalá, con mayor razón una castigada con karet? ¿O que solo las prohibiciones sacerdotales producen jalalá? Abayé respondió: «Solo las prohibiciones sacerdotales producen jalalá».
אמר רבא מנא הא מילתא דאמור רבנן אין חללה אלא מאיסור כהונה דתניא לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט ואנא אמינא השתא לכהן הדיוט אסורה לכהן גדול מיבעיא למה נאמרה כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך חלוקה בכהן גדול
Rabá dijo: ¿de dónde sabemos que los Sabios establecieron que solo las prohibiciones sacerdotales producen jalalá? Se enseñó: no habría sido necesario mencionar «divorciada» para el kohén gadol, pues se deduce por un razonamiento de menor a mayor del kohén común: si está prohibida al común, evidentemente al gadol. ¿Por qué se menciona? Así como la divorciada se distingue de la zoná y la jalalá para un kohén común, también se distingue para un kohén gadol.
פשיטא מיגרע גרעה אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול
¿No es obvio? ¿Acaso la prohibición se debilita? Más bien, así como la divorciada es una categoría distinta de la zoná y la jalalá para el kohén común, la viuda es una categoría distinta de la divorciada, jalalá y zoná para el kohén gadol.
חללה למה נאמרה אין חללה אלא מאיסור כהונה זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין
¿Por qué se menciona «jalalá»? Para enseñar que esta condición solo surge de una prohibición sacerdotal. ¿Por qué se menciona «zoná»? Porque aparece aquí y en otro versículo, y así como aquí su descendencia queda profanada, también allí.
אמר רב אשי הילכך כהן הבא על אחותו
Rav Ashí dijo: por tanto, si un kohén tiene relaciones con su hermana,
קידושין ע״ז ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.