וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח חיק האמה זה יסוד אמה רוחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד אלו קרנות זה גב המזבח זה מזבח הזהב
«El seno, un codo; la anchura, un codo; y su borde alrededor, un *zeret*; y este es el respaldo del altar». «El seno, un codo» se refiere al fundamento; «la anchura, un codo», al *sovev*; «su borde alrededor, un *zeret*», a los cuernos; y «este es el respaldo del altar», al altar de oro.
ר' מאיר סבר זהו באמה בת חמשה הא כל אמות כלים באמה בת שש ורבי יהודה סבר כזה יהו כל אמות כלים
Rabí Meir sostiene que únicamente esas medidas se toman con un codo de cinco *tefajim*, mientras que todos los demás codos de los utensilios son de seis. Rabí Yehudá sostiene que todos los codos de los utensilios son semejantes a estos, es decir, de cinco.
קא סלקא דעתך מיסוד ועד סובב באמה בת חמישה בגובה ומאי חיק האמה ואמה רוחב הכי קא אמר מחיק האמה ועד רוחב באמה בת חמשה
Inicialmente se pensó que desde el fundamento hasta el *sovev* se medía en altura con codos de cinco *tefajim*. ¿Qué significaría entonces «el seno, un codo; la anchura, un codo»? Que desde el «seno» hasta la «anchura» se miden codos de cinco.
גובה המזבח כמה הוי עשר אמות שית בני חמשה חמשה וארבעי בני שיתא שיתא
¿Cuánto mediría entonces la altura total del altar? Diez codos: seis codos de cinco *tefajim* y cuatro de seis.
מזבח כמה הוי חמשין וארבעה פלגיה דמזבח כמה הוי עשרים ושבעה מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח תלתא ותנן חוט של סקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים
¿Cuántos *tefajim* resultan? Cincuenta y cuatro. ¿Cuál es la mitad? Veintisiete. Desde los cuernos hasta el *sovev*, ¿cuánto hay? Veinticuatro. Faltan tres *tefajim* hasta la mitad. Sin embargo, aprendimos que un hilo rojo rodeaba el altar exactamente a la mitad para separar las aplicaciones de sangre superiores de las inferiores.
אלא הא דתניא גבי עולת העוף היה עולה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית [מזרחית] ומולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל ומוצה את דמה על קיר המזבח ואם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה
Además, fue enseñado respecto de la *olá* de ave: el kohén subía por la rampa, giraba hacia el *sovev*, llegaba a la esquina sureste, hacía *meliká* en la parte posterior del cuello, separaba la cabeza y exprimía su sangre sobre la pared del altar. Si lo hizo por debajo del nivel de sus pies, incluso hasta un codo más abajo, es válido.
הא קא יהיב עליונה למטה משני טפחים
Según la cuenta anterior, estaría colocando sangre que debe ir arriba dos *tefajim* por debajo de la mitad del altar.
אלא חיק האמה כניסה אמה רוחב כניסה גבולה אל שפתה סביב כניסה
Más bien, «el seno, un codo» se refiere a una retracción horizontal; «la anchura, un codo», a otra retracción; y «su borde alrededor» también a una retracción.
מזבח כמה הוה ליה שיתין פלגיה דמזבח כמה הוי תלתין מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח ששה ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה
Entonces la altura del altar sería de sesenta *tefajim*. La mitad es treinta. Desde los cuernos hasta el *sovev* hay veinticuatro, faltando seis *tefajim* hasta la mitad. Así se entiende la Mishná que dice: si exprimió la sangre hasta un codo por debajo de sus pies, es válida.
במאי אוקימתא בכניסה ומי מצית מוקמת לה בכניסה והא תנן מזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד נמצא שלשים על שלשים
Pero acabas de interpretar esas medidas como retracciones horizontales. ¿Puedes hacerlo? Aprendimos que el altar medía treinta y dos codos por treinta y dos. Subía un codo y se retraía un codo: ese era el fundamento; quedaban treinta por treinta.
שלשים ושני טפחים הוי
Pero según codos de cinco *tefajim*, quedarían treinta codos y dos *tefajim*.
ותו עלה חמש וכנס אמה זהו סובב נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה עשרים ושמונה וארבע טפחים הוי
Después subía cinco codos y se retraía un codo: ese era el *sovev*; quedaban veintiocho por veintiocho. Según lo anterior, serían veintiocho codos y cuatro *tefajim*.
וכי תימא כיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה מקום קרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש
Y si dices que, puesto que el excedente no alcanza un codo completo, la Mishná no lo cuenta, considera el lugar de los cuernos: un codo de cada lado, quedando veintiséis por veintiséis.
עשרין ושבע הוו לא דק
Pero en realidad quedarían veintisiete. Se responde: la Mishná no fue exacta en esa pequeña diferencia.
מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע מקום המערכה עשרים וחמשה הואי
Luego se reservaba un codo de cada lado para el paso de los kohanim, quedando veinticuatro por veinticuatro para el lugar de la hoguera. Pero según la cuenta anterior serían veinticinco.
וכי תימא הכא נמי לא דק והא כתיב (יחזקאל מג, טז) והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שבאמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח ורוח
Y si dices que también aquí la Mishná no fue exacta, está escrito: «El *Ariel* tendrá doce codos de largo por doce de ancho, cuadrado». Podría pensarse que mide solamente doce por doce; por eso dice «hacia sus cuatro lados», enseñando que se miden doce codos desde el centro hacia cada dirección.
וכי תימא שית מינייהו מעיקרא באמה בת חמשה מייתי להו אם כן רווחא לה עזרה
Y si dices que los seis codos iniciales se medían con codos de cinco *tefajim*, entonces resultaría que el Atrio tenía más espacio libre del establecido.
דתנן כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש ממזרח למערב מאה שמונים ושבע מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה ומקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה המזבח שלשים ושתים בין אולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ההיכל מאה אמה אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת
Pues aprendimos: todo el Atrio medía ciento ochenta y siete codos de largo por ciento treinta y cinco de ancho. De este a oeste había ciento ochenta y siete: once para el lugar donde pisaban los israelitas, once para los kohanim, treinta y dos para el altar, veintidós entre el altar y el Ulam, cien para el Heijal y once detrás del Kodesh HaKodashim.
אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב כניסה גבולה אל שפתה סביב
Más bien: «el seno, un codo» se refiere a la altura; «la anchura, un codo» se refiere a la retracción; y «su borde alrededor»...
מנחות צ״ז ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 18 de agosto de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
