הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות במדה טובה כתיב (תהלים עח, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ובמידת פורענות הוא אומר (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו
Debes decir que la medida del bien supera a la medida del castigo. En el bien está escrito (Salmos 78:23): «Ordenó a las nubes de lo alto y abrió las puertas de los cielos; hizo llover sobre ellos maná para comer». En el castigo se dice (Génesis 7:11): «Se abrieron las ventanas de los cielos».
במידת פורענות כתיב (ישעיהו סו, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר והלא אדם מושיט אצבעו באור בעולם הזה מיד נכוה אלא כשם שנותן הקב"ה כח ברשעים לקבל פורענותם כך נותן הקב"ה כח בצדיקים לקבל טובתן:
Respecto del castigo está escrito (Isaías 66:24): «Saldrán y verán los cadáveres de los hombres que se rebelaron contra Mí, porque su gusano no morirá ni se apagará su fuego, y serán objeto de repugnancia para toda carne». Pero si una persona acerca un dedo al fuego en este mundo, inmediatamente se quema. Más bien, así como el Santo, bendito sea, da fuerza a los malvados para soportar su castigo, también da fuerza a los justos para recibir su recompensa.
רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים וכו': תנא בספרי מינים רב יוסף אמר בספר בן סירא נמי אסור למיקרי א"ל אביי מאי טעמא אילימא משום דכתב [ביה] לא תינטוש גילדנא מאודניה דלא ליזיל משכיה לחבלא אלא צלי יתיה בנורא ואיכול ביה תרתין גריצים
«Rabí Akivá dice: también quien lee libros externos», etc. Se enseñó: se trata de los libros de los herejes. Rav Yosef dijo: «También está prohibido leer el libro de Ben Sira». Abayé le preguntó: «¿Por qué? Si es porque allí está escrito: “No arranques un pez de la piel de su oreja para no estropearlo; más bien, ásalo al fuego y come con él dos hogazas...”».
אי מפשטיה באורייתא נמי כתב (דברים כ, יט) לא תשחית את עצה אי מדרשא אורח ארעא קמ"ל דלא ליבעול שלא כדרכה
Si se entiende literalmente, también está escrito en la Torá (Deuteronomio 20:19): «No destruyas sus árboles». Y si se interpreta alegóricamente, simplemente enseña una conducta correcta: no mantener relaciones sexuales de una manera antinatural.
ואלא משום דכתיב בת לאביה מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילה בקטנותה שמא תתפתה בנערותה שמא תזנה בגרה שמא לא תינשא נישאת שמא לא יהיו לה בנים הזקינה שמא תעשה כשפים הא רבנן נמי אמרוה אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות
«¿O será porque está escrito: “Una hija es un tesoro inútil para su padre, pues su preocupación no le permite dormir por la noche. De pequeña, teme que sea seducida; de adolescente, que fornique; cuando crece, que no se case; si se casa, que no tenga hijos; y cuando envejece, que practique hechicería”? Pero los sabios también lo dijeron: “El mundo no puede existir sin varones ni mujeres; feliz quien tiene hijos varones y desdichado quien tiene hijas”».
אלא משום דכתיב לא תעיל דויא בלבך דגברי גיברין קטל דויא הא שלמה אמרה (משלי יב, כה) דאגה בלב איש ישחנה ר' אמי ור' אסי חד אמר ישיחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים
«¿O será porque está escrito: “No permitas que la preocupación entre en tu corazón, pues la preocupación ha matado a hombres fuertes”? Pero Shelomó también lo dijo (Proverbios 12:25): “La preocupación en el corazón del hombre lo abate”. Rabí Ami y rabí Asi discrepan: uno dice que debe apartarla de su mente y el otro que debe contársela a otras personas».
ואלא משום דכתיב מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא אל ביתך והא רבי נמי אמרה דתניא רבי אומר לעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר (משלי יח, כד) איש רעים להתרועע
«¿O será porque está escrito: “Aparta a muchos de tu casa y no recibas a cualquiera en ella”? Pero Rabí también lo dijo, como se enseñó: “Una persona nunca debe multiplicar los amigos dentro de su casa, pues está escrito (Proverbios 18:24): ‘El hombre de muchos amigos se perjudica’”».
אלא משום דכתיב זלדקן קורטמן עבדקן סכסן דנפח בכסיה לא צחי אמר במאי איכול לחמא לחמא סב מיניה מאן דאית ליה מעברתא בדיקני' כולי עלמא לא יכלי ליה
«Más bien, porque está escrito: “El de barba fina es astuto; el de barba espesa es necio; quien sopla en su copa no tiene sed; quien dice ‘¿Con qué comeré mi pan?’, que le quiten el pan; a quien tiene una separación en la barba, el mundo entero no puede vencerlo”».
אמר רב יוסף מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה מביתו ויתרפא מצרעתו אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים
Dijo Rav Yosef: «Enseñemos las buenas palabras que contiene. Una mujer buena es un buen regalo que se pone en el regazo de quien teme a Dios. Una mujer mala es como lepra para su marido. ¿Cuál es el remedio? Que la divorcie de su casa y sanará de su lepra. Una mujer hermosa: feliz su esposo, porque el número de sus días se duplica».
העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר כי בתואר אשה יפיה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר גחלת (ירמיהו ה, כז) ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך רבים יהיו דורשי שלומך גלה סודך לאחד מאלף משוכבת חיקך שמור פתחי פיך אל תצר צרת מחר (משלי כז, א) כי לא תדע מה ילד יום שמא למחר איננו ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו
«Aparta tus ojos de una mujer hermosa, no sea que quedes atrapado en su red. No te acerques a su marido para beber vino y licores con él, porque por la belleza de una mujer muchos fueron destruidos y numerosos son los que ella ha matado. Numerosas son las heridas que inflige el vendedor ambulante que lleva a conversar de inmoralidades, como una chispa que prende un carbón. (Jeremías 5:27): “Como una jaula llena de pájaros, así sus casas están llenas de engaño”. Aparta a muchos de tu casa y no recibas a cualquiera. Que muchos te saluden, pero revela tu secreto a uno entre mil. Guarda las puertas de tu boca ante quien duerme en tu regazo. No te angusties por la desgracia de mañana, pues (Proverbios 27:1) “no sabes qué traerá el día”. Quizá mañana ya no exista y habrás sufrido por un mundo que no te pertenece».
(משלי טו, טו) כל ימי עני רעים בן סירא אומר אף לילות בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים
(Proverbios 15:15): «Todos los días del pobre son malos». Ben Sira dice: «También sus noches: su techo está en la parte baja de los tejados y su viñedo en lo alto de las montañas. La lluvia de los tejados cae sobre el suyo, y la tierra de su viñedo se desliza hacia otros viñedos».
[סימן זיר"א רב"א משרשי"א חנינ"א טובי"ה ינא"י יפ"ה יוחנ"ן מרח"ם יהוש"ע מקצ"ר]
[Señal mnemotécnica: Zeirá, Rava, Mesharshiyá, Janiná, Tovyá, Yanai, Yafé, Yojanán, misericordioso, Yehoshúa, impaciente].
אמר ר' זירא אמר רב מאי דכתיב (משלי טו, טו) כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה
Dijo rabí Zeirá en nombre de Rav: «¿Qué significa lo escrito (Proverbios 15:15): “Todos los días del pobre son malos”? Se refiere a quienes estudian Talmud. “Pero el de corazón alegre está siempre de banquete” se refiere a quienes estudian Mishná».
רבא אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא מאי דכתיב (קהלת י, ט) מסיע אבנים יעצב בהם אלו בעלי משנה (קהלת י, ט) ובוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד
Rava dijo lo contrario. Esto concuerda con lo que dijo Rav Mesharshiyá en nombre de Rava: «¿Qué significa lo escrito (Eclesiastés 10:9): “Quien mueve piedras sufrirá por ellas”? Se refiere a quienes estudian Mishná. “Quien corta leña correrá peligro con ella” se refiere a quienes estudian Talmud».
רבי חנינא אומר כל ימי עני רעים זה מי שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה תמיד זה שיש לו אשה טובה רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסטניס וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה רבי יוחנן אמר כל ימי עני רעים זה רחמני וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי רבי יהושע בן לוי אמר כל ימי עני רעים זה
Rabí Janiná dice: «“Todos los días del pobre son malos” se refiere a quien tiene una esposa mala; “el de corazón alegre está siempre de banquete” se refiere a quien tiene una buena esposa». Rabí Yanai dice: «El primero es una persona excesivamente delicada y el segundo una persona de buen carácter». Rabí Yojanán dice: «El primero es una persona misericordiosa y el segundo una persona cruel». Rabí Yehoshúa ben Leví dice: «El primero es...».
סנהדרין ק׳ ב
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
