כי קאמר רב כגון רב כהנא ורב אסי דלגמריה דרב הוו צריכי ולסבריה דרב לא הוו צריכי
Cuando Rav lo dijo, se refería a discípulos como Rav Kahaná y Rav Asi, que necesitaban las enseñanzas de Rav, pero no dependían de él para comprender y razonar.
א"ר אבהו עשרה דברים יש בין דיני ממונות לדיני נפשות וכולן אין נוהגין בשור הנסקל חוץ מעשרים ושלשה
Dijo Rabí Abahu: hay diez diferencias entre los juicios monetarios y los capitales, y ninguna se aplica al buey condenado a lapidación excepto el requisito de veintitrés jueces.
מנא הני מילי אמר רב אחא בר פפא דאמר קרא (שמות כג, ו) לא תטה משפט אביונך בריבו משפט אביונך אי אתה מטה אבל אתה מטה משפט של שור הנסקל
¿De dónde se sabe? Dijo Rav Ajá bar Papá: de lo dicho (Éxodo 23:6): «No torcerás el juicio de tu pobre en su litigio». No debes torcer el juicio de tu pobre, pero puedes apartarte de esa regla en el juicio de un buey condenado a lapidación.
עשרה הא ט' הוו הא עשרה קתני משום דאין הכל כשרין ועשרים ושלשה חדא היא
¿Diez? ¡Solo son nueve! Se cuentan diez porque «no todos son aptos» y «veintitrés jueces» se consideran una sola cuestión.
הא איכא אחריתי דתניא אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים ר' יהודה מוסיף אף אכזרי וחילופיהן במסית דרחמנא אמר (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו:
Pero existe otra diferencia, como se enseñó: no se sienta en el Sanedrín a un anciano, un eunuco ni una persona sin hijos. Rabí Yehudá añade a un hombre cruel. En el caso de un instigador a la idolatría rige lo contrario, pues la Torá dice (Deuteronomio 13:9): «No te compadecerás de él ni lo encubrirás».
הכל כשרין לדון דיני ממונות: הכל לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי ממזר
«Todos son aptos para juzgar asuntos monetarios». ¿A quién incluye «todos»? Dijo Rav Yehudá: incluye a un mamzer, hijo nacido de una unión prohibida.
הא תנינא חדא זימנא כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות ויש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות והוינן בה לאתויי מאי ואמר רב יהודה לאתויי ממזר חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר
¿No aprendimos ya esto una vez? «Todo el que es apto para juzgar asuntos capitales es apto para juzgar asuntos monetarios, pero hay quien es apto para juzgar asuntos monetarios y no capitales». Preguntamos a quién incluye, y Rav Yehudá dijo que a un mamzer. Una enseñanza incluye al converso y la otra al mamzer.
וצריכ' דאי אשמעינן גר דראוי לבא בקהל אבל ממזר אימא לא ואי אשמעינן ממזר דבא מטיפה כשרה אבל גר דלא בא מטיפה כשרה אימא לא צריכא:
Ambas eran necesarias: si solo se hubiera enseñado lo relativo al converso, que es apto para ingresar en la congregación, podríamos pensar que no se aplica al mamzer. Y si solo se hubiera enseñado lo relativo al mamzer, que procede de simiente israelita, podríamos pensar que no se aplica al converso, que no procede de esa simiente. Por eso fueron necesarias ambas.
ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות: מאי טעמא דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום אמר אמימר מאי קרא (שיר השירים ד, ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך
«No todos son aptos para juzgar asuntos capitales». ¿Por qué? Rav Yosef enseñó: así como el tribunal debe estar limpio de injusticia, también debe estar limpio de cualquier defecto. Dijo Ameimar: ¿qué versículo lo enseña? (Cantar de los Cantares 4:7): «Toda tú eres hermosa, amada mía, y no hay defecto en ti».
ודילמא מום ממש אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא (במדבר יא, טז) והתיצבו שם עמך עמך בדומין לך
Quizá se refiere a defectos físicos reales. Más bien, dijo Rav Ajá bar Yaakov, la Escritura dice (Números 11:16): «Y se presentarán allí contigo», es decir, que sean semejantes a ti.
ודילמא התם משום שכינה אלא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא (שמות יח, כב) ונשאו אתך אתך בדומין לך ליהוי:
Quizá allí se decía por la presencia de la Shejiná. Más bien, dijo Rav Najmán bar Yitzjak: la Escritura dice (Éxodo 18:22): «Y llevarán contigo la carga», esto es, que sean semejantes a ti.
מתני' סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה ושני סופרי הדיינין עומדים לפניהם אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי (מחייבין ודברי מזכין) ר' יהודה אומר שלשה אחד כותב דברי המזכין ואחד כותב דברי המחייבין והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחייבין
Mishná: el Sanedrín se sentaba en forma de media era circular, para que sus miembros pudieran verse unos a otros. Dos escribanos de los jueces estaban ante ellos, uno a la derecha y otro a la izquierda, y escribían los argumentos de quienes condenaban y de quienes absolvían. Rabí Yehudá dice: había tres; uno escribía los argumentos de absolución, otro los de condena, y el tercero escribía ambos.
סנהדרין ל״ו ב
12 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
