Sanhedrín 42a:1
ותרוייהו כר' יוחנן סבירא להו הא למיהוי כי יתרא הא למיהוי כי נפיא
Ambos sostienen lo mismo que Rabí Yojanán: uno se refiere a cuando la luna tiene forma de cuerda y el otro a cuando tiene forma de criba.
ותרוייהו כר' יוחנן סבירא להו הא למיהוי כי יתרא הא למיהוי כי נפיא
Ambos sostienen lo mismo que Rabí Yojanán: uno se refiere a cuando la luna tiene forma de cuerda y el otro a cuando tiene forma de criba.
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא וליבריך הטוב והמטיב אמר ליה אטו כי חסר מי מברכינן דיין האמת דלבריך הטוב והמטיב וליברכינהו לתרוייהו כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן
Rav Ajá de Difti preguntó a Raviná: «¿Por qué no bendecir “El Bueno y el que hace el bien”?». Le respondió: «¿Acaso cuando disminuye la luna pronunciamos “El Juez de la verdad”, para que ahora digamos “El Bueno y el que hace el bien”?». «Entonces, ¿por qué no decir ambas bendiciones?». Como este es el curso habitual de la luna, no se pronuncian.
וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא (שמות יב, ב) החדש הזה וכתיב התם (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו תנא דבי רבי ישמעאל אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש דיים אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד
Rabí Ajá bar Janiná dijo en nombre de Rav Asi, en nombre de Rabí Yojanán: quien bendice la luna nueva en su momento es como quien recibe la presencia de la Shejiná. Aquí está escrito (Éxodo 12:2): «Este mes», y allí (Éxodo 15:2): «Este es mi Dios y lo glorificaré». La escuela de Rabí Yishmael enseñó: si Israel no hubiera merecido más que saludar el rostro de su Padre celestial cada mes, le habría bastado. Dijo Abayé: por tanto, debemos recitarla de pie.
מרימר ומר זוטרא מכתפי (אהדדי) ומברכי א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים אמר ליה האי נשי דידן נמי מברכי
Marimar y Mar Zutrá se apoyaban mutuamente para bendecir. Rav Ajá dijo a Rav Ashi: «En Occidente bendicen: “Bendito el que renueva los meses”». Le respondió: «También nuestras mujeres dicen esa bendición».
אלא כדרב יהודה דאמר רב יהודה ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים
Más bien, se dice como Rav Yehudá: «Bendito… Aquel que con su palabra creó los cielos y con el aliento de su boca todo su ejército; les dio una ley y un tiempo para que no alteraran su función. Alegres y gozosos cumplen la voluntad de su Creador, obradores de verdad cuya obra es verdadera. Y a la luna le ordenó renovarse como corona de esplendor para los que fueron llevados desde el vientre, quienes están destinados a renovarse como ella y a glorificar a su Hacedor por el honor de su reino. Bendito eres Tú, Señor, que renuevas los meses».
(משלי כד, ו) כי בתחבולות תעשה לך מלחמה א"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות של משנה קרי רב יוסף אנפשיה (משלי יד, ד) ורב תבואות בכח שור:
(Proverbios 24:6): «Con estrategia harás la guerra». Rabí Ajá bar Janiná dijo en nombre de Rav Asi, en nombre de Rabí Yojanán: ¿en quién encuentras la guerra de la Torá? En quien posee muchas colecciones de enseñanzas de la Mishná. Rav Yosef aplicó a sí mismo (Proverbios 14:4): «La abundancia de la cosecha procede de la fuerza del buey».
אחד אומר בשתי שעות כו': א"ר שימי בר אשי לא שנו אלא שעות אבל אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר לאחר הנץ החמה עדותן בטילה
«Uno dice que fue a la segunda hora…». Rabí Shimi bar Ashi dijo: esto solo se enseñó respecto de horas, pero si uno dice que ocurrió antes del amanecer y otro después del amanecer, el testimonio queda anulado.
פשיטא אלא אחד אומר קודם הנץ ואחד אומר בתוך הנץ הא נמי פשיטא מהו דתימא הא בגילויא קאי וזהרורי בעלמא הוא דחזא קמ"ל:
Es evidente. Más bien, uno dice antes de la salida del sol y otro durante la salida del sol. ¿No es también evidente? Podrías pensar que, estando el sol a punto de salir, vio sus primeros resplandores; por eso se enseña lo contrario.
ואחר כך מכניסין כו': אותו היום ותו לא והתניא אם יש ממש בדבריו לא היה יורד משם לעולם ואם אין ממש בדבריו אין יורד כל היום כולו כדי שלא תהא עלייתו ירידה לו אמר אביי תרגומה אאם אין ממש בדבריו:
«Después introducen al segundo…». ¿Permanece allí solo ese día? Se enseñó que, si sus palabras tienen fundamento, no baja nunca de allí; si no lo tienen, tampoco baja durante aquel día, para que su ascenso no se convierta en una humillación. Abayé explicó que la Mishná se refiere al caso en que sus palabras carecen de fundamento.
מצאו לו זכות כו': יין מאי טעמא לא אמר רבי אחא בר חנינא אמר קרא (משלי לא, ד) ולרוזנים אי שכר העוסקין ברזו של עולם אל ישתכרו:
«Si encuentran un argumento a su favor…». ¿Por qué no beben vino? Rabí Ajá bar Janiná dijo: la Escritura dice (Proverbios 31:4): «Ni bebidas embriagantes para los gobernantes»: quienes se ocupan de los secretos del mundo no deben embriagarse.
(מצאו לו זכות כו'): לא ראו מאי
«Si encuentran un argumento a su favor…». ¿Qué sucede si no llegan a ninguna conclusión?
א"ר אחא פוטרין אותו וכן א"ר יוחנן פוטרין אותו א"ל רב פפא לאביי וליפטריה מעיקרא א"ל הכי א"ר יוחנן כדי שלא יצאו מב"ד מעורבבין
Rabí Ajá dijo que lo absuelven; también Rabí Yojanán dijo que lo absuelven. Rav Papá preguntó a Abayé: «Entonces, ¿por qué no absolverlo desde el principio?». Le respondió que Rabí Yojanán dijo: «Para que no salgan del tribunal confundidos».
איכא דאמרי א"ל רב פפא לאביי ולמה לי יוסיפו ליפטריה מבי דינא קמא אמר ליה ר' יוסי קאי כוותך דתניא ר' יוסי אומר כשם שאין מוסיפין על ב"ד של שבעים ואחד כך אין מוסיפין על ב"ד של עשרים ושלשה
Algunos dicen que Rav Papá preguntó a Abayé: «¿Para qué añadir jueces? Que lo absuelva el tribunal original». Le respondió: «Rabí Yosí sostiene lo mismo que tú, pues se enseñó: así como no se añaden jueces a un tribunal de setenta y uno, tampoco se añaden a uno de veintitrés».
ת"ר אומר בדיני ממונות נזדקן הדין ואין אומר בדיני נפשות נזדקן הדין
Enseñaron los sabios: en juicios monetarios se dice «El juicio ha envejecido», pero no se dice así en juicios capitales.
מאי נזדקן הדין אילימא קש דינא איפכא מיבעיא ליה אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא איפוך רב אשי אמר לעולם לא תיפוך ומאי נזדקן הדין חכם דינא
¿Qué significa «El juicio ha envejecido»? Si significa «Se ha vuelto difícil», debería ser al revés. Rav Huná bar Manoaj, en nombre de Rav Ajá hijo de Rav Ika, dijo: invierte la enseñanza. Rav Ashi dijo: no hace falta invertirla; «ha envejecido» significa «se ha vuelto sabio», es decir, ha madurado.
מיתיבי גדול שבדיינין אומר נזדקן הדין אי אמרת בשלמא חכם דינא היינו דאמר גדול אלא אי אמרת קש דינא לא סגיא דלא אמר גדול כסופי הוא דקא מיכסיף נפשיה
Se objetó: el más grande de los jueces dice «El juicio ha envejecido». Si significa que ha madurado, se entiende que lo diga el mayor; pero si significa que se ha vuelto difícil, ¿por qué necesariamente ha de decirlo el mayor? Porque así asume personalmente la vergüenza.
אין אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים
Sí: no es igual que una persona se avergüence por sí misma a que sea avergonzada por otra.
איכא דאמרי אי אמרת בשלמא קש דינא היינו דאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים אלא אי אמרת חכם דינא גדול אשבוחי משבח נפשיה והכתיב (משלי כז, ב) יהללך זר ולא פיך
Otros explican: si significa «se ha vuelto difícil», se entiende que no es igual avergonzarse a sí mismo que ser avergonzado por otro. Pero si significa «ha madurado», el mayor estaría elogiándose a sí mismo, y está escrito (Proverbios 27:2): «Que te alabe otro y no tu propia boca».
שאני מילתא דבי דינא דאגדול רמיא כדתנן גמרו את הדבר היו מכניסין אותן גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב:
El procedimiento judicial es diferente, porque la obligación recae sobre el mayor, como aprendimos: cuando terminan el asunto, hacen entrar a los litigantes y el mayor de los jueces dice: «Fulano, eres inocente. Fulano, eres culpable».
הדרן עלך היו בודקין
Volveremos a ti, capítulo «Se los examinaba».
סנהדרין מ״ב א
20 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.