Sanhedrín 43a:1
(ויקרא כד, כג) ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה
(Levítico 24:23): «Los hijos de Israel hicieron como el Señor había mandado a Moshé».
(ויקרא כד, כג) ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה
(Levítico 24:23): «Los hijos de Israel hicieron como el Señor había mandado a Moshé».
אלא מעתה (ויקרא כד, כג) וירגמו אותו אבן מאי עבדי ליה ההוא מבעי ליה לכדתניא וירגמו אותו באבן אותו ולא בכסותו אבן שאם מת באבן אחת יצא
Pero entonces, ¿para qué sirve (Levítico 24:23) «Lo apedrearon con una piedra»? Se necesita para lo que se enseñó: «Lo apedrearon a él con una piedra»: a él, y no a través de su ropa; «con una piedra»: si murió de una sola piedra, la obligación quedó cumplida.
ואצטריך למיכתב אבן ואיצטריך למיכתב אבנים דאי כתב רחמנא אבן הוה אמינא היכא דלא מת בחדא לא ניתי אחריתי ומיקטליה כתב רחמנא אבנים ואי כתב רחמנא אבנים הוה אמינא מעיקרא נייתי תרתי כתב רחמנא אבן
Era necesario escribir tanto «piedra» en singular como «piedras» en plural. Si solo dijera «piedra», pensaríamos que, si no muere con una, no se puede traer otra para matarlo; por eso dice «piedras». Y si solo dijera «piedras», pensaríamos que deben traer dos desde el principio; por eso dice «piedra».
והא האי תנא נאמר קאמר אילו לא נאמר קאמר וה"ק אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גזירה שוה עכשיו שנאמר קרא גזירה שוה לא צריך
¿Pero ese tana dijo «está escrito», indicando una analogía? Quiso decir «si no estuviera escrito», y este es su sentido: si no existiera el versículo explícito, recurriríamos a la analogía verbal; ahora que está escrito, la analogía no es necesaria.
רב אשי אמר משה היכא הוה יתיב במחנה לוייה ואמר ליה רחמנא הוצא את המקלל חוץ למחנה לוייה אל מחוץ למחנה חוץ למחנה ישראל ויוציאו את המקלל לעשייה
Rav Ashi dijo: ¿dónde se sentaba Moshé? En el campamento de los levitas. El Misericordioso dijo «Saca al blasfemo», fuera del campamento levítico; «fuera del campamento», fuera del campamento de Israel; y «sacaron al blasfemo» enseña que lo hicieron.
עשייה בהדיא כתיב בהו ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה ההוא מיבעי ליה חד לסמיכה וחד לדחייה
Pero la acción está escrita expresamente: «Los hijos de Israel hicieron como el Señor mandó a Moshé». Esos versículos sirven para enseñar uno la imposición de manos y otro el acto de empujarlo.
אמרו ליה רבנן לרב אשי לדידך כל הני הוציא דכתיבי בפרים הנשרפים מאי דרשת בהו קשיא:
Los sabios preguntaron a Rav Ashi: «Según tú, ¿cómo interpretas todas las expresiones “sacar” que aparecen respecto de los toros quemados?». La dificultad queda sin resolver.
אחד עומד כו': אמר רב הונא פשיטא לי אחד אבן שנסקל בה ואחד עץ שנתלה בו ואחד סייף שנהרג בו ואחד סודר שנחנק בו כולן משל צבור מ"ט דמדידיה לא אמרינן ליה זיל וליתיה וליקטול נפשיה
«Uno se coloca…». Rav Huná dijo: tengo claro que la piedra con que se lapida, el madero en que se cuelga, la espada con que se ejecuta y el pañuelo con que se estrangula se pagan todos con fondos públicos. ¿Por qué? Porque no se le dice al condenado: «Ve, trae los instrumentos y mátate tú mismo».
בעי רב הונא סודר שמניפין בו וסוס שרץ ומעמידן משל מי הוא כיון דהצלה דידיה מדידיה הוא או דילמא כיון דבי דינא מחייבין למעבד בה הצלה מדידהו
Rav Huná preguntó: ¿de quién son los pañuelos que se agitan y el caballo que corre para detener la ejecución? Puesto que son para salvarlo, ¿debe pagarlos él? ¿O, como el tribunal está obligado a intentar salvarlo, deben pagarlos los jueces o los fondos públicos?
ותו הא דאמר ר' חייא בר רב אשי אמר רב חסדא היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו שנאמר (משלי לא, ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ותניא נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן לא התנדבו נשים יקרות משל מי הא ודאי מסתברא משל צבור כיון דכתיב תנו מדידהו
Además, Rabí Jiyá bar Rav Ashi dijo en nombre de Rav Jisdá: al que sale para ser ejecutado se le da una pequeña cantidad de incienso en una copa de vino para turbarle la mente, como está dicho (Proverbios 31:6): «Dad bebida fuerte al que perece y vino a los de ánimo amargado». Se enseñó que las mujeres nobles de Jerusalén lo ofrecían voluntariamente. Si no lo ofrecían, ¿quién debía pagarlo? Sin duda, la comunidad, puesto que está escrito «Dad», y la obligación recae sobre ellos.
בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות ונשתתק מהו מנפח רב ששת בידיה נשתתק אפילו אחד בסוף העולם נמי התם לא קאמר הכא קאמר מאי
Rav Ajá bar Huná preguntó a Rav Shéshet: «Si un discípulo dice “Tengo un argumento para absolverlo” y luego enmudece, ¿qué sucede?». Rav Shéshet hizo un gesto despectivo con las manos: «Si enmudece, ¿por qué no considerar a alguien en el extremo del mundo que también podría tener un argumento?». Pero allí no lo dijo y aquí sí lo dijo. ¿Qué ocurre entonces?
תא שמע דאמר רבי יוסי בר חנינא אחד מן התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו זיכה אין לא זיכה לא
Ven y escucha: Rabí Yosí bar Janiná dijo que, si un discípulo defendió la absolución y murió, se lo considera vivo y en su lugar. Esto solo si ya había argumentado a favor; si no, no.
זיכה פשיטא לי אמר תיבעי לך:
Que ya haya argumentado a favor me resulta evidente. Mi pregunta se refiere a si solamente dijo que tenía un argumento.
אפילו הוא כו': ואפילו פעם ראשונה ושניה והתניא פעם ראשונה ושניה בין שיש ממש בדבריו בין שאין ממש בדבריו מחזירין אותו מכאן ואילך אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו אין ממש בדבריו אין מחזירין אותו
«Incluso si él…». ¿Se aplica esto también a la primera y segunda vez? Se enseñó que la primera y segunda vez lo devuelven tanto si sus palabras tienen fundamento como si no; de ahí en adelante solo lo devuelven si tienen fundamento.
אמר רב פפא תרגומה מפעם שניה ואילך
Rav Papá dijo: interpreta la Mishná como referida desde la segunda vez en adelante.
מנא ידעי אמר אביי דמסרינן ליה זוגא דרבנן אי איכא ממש בדבריו אין אי לא לא
¿Cómo saben si sus palabras tienen fundamento? Dijo Abayé: se le asignan dos sabios; si encuentran fundamento, se lo devuelve, y si no, no.
ולימסר ליה מעיקרא אגב דבעית לא מצי אמר כל מאי דאית ליה:
¿Por qué no asignárselos desde la primera vez? Porque, por miedo, no puede expresar todo lo que tiene que decir.
מתני׳ מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו יצא ליסקל וכרוז יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו:
Mishná: si encuentran un argumento favorable, lo absuelven; de lo contrario, sale a ser lapidado. Un pregonero va delante de él diciendo: «Fulano hijo de fulano sale a ser lapidado por haber cometido tal delito; fulano y mengano son sus testigos. Quien conozca un argumento a su favor, que venga y lo exponga».
גמ׳ אמר אביי וצריך למימר ביום פלוני ובשעה פלונית ובמקום פלוני דילמא איכא דידעי ואתו ומזים להו:
Guemará: Abayé dijo que el pregonero también debe anunciar el día, la hora y el lugar, para que quizá alguien que los conozca venga y demuestre que los testigos mintieron mediante una coartada.
וכרוז יוצא לפניו לפניו אין מעיקרא לא והתניא בערב הפסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום ישו יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח
«Un pregonero va delante de él»: ¿solo delante de él y no antes? Pero se enseñó: en víspera de Pésaj colgaron a Yeshu, y durante cuarenta días un pregonero había anunciado: «Yeshu va a ser lapidado porque practicó hechicería, instigó y desvió a Israel. Quien conozca un argumento a su favor, que venga y lo exponga». No encontraron ningún argumento y lo colgaron en víspera de Pésaj.
אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא מסית הוא ורחמנא אמר (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו אלא שאני ישו דקרוב למלכות הוה
Dijo Ula: ¿acaso crees que correspondía buscar argumentos a su favor? Era un instigador, y la Torá dice (Deuteronomio 13:9): «No tendrás compasión ni lo encubrirás». El caso de Yeshu era diferente porque tenía relación con el gobierno.
ת"ר חמשה תלמידים היו לו לישו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוהו למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב (תהלים מב, ג) מתי אבוא ואראה פני אלהים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב (שם מא, ו) מתי ימות ואבד שמו
Enseñaron los sabios: Yeshu tenía cinco discípulos: Matai, Nakai, Netzer, Buni y Todá. Trajeron a Matai. Dijo: «¿Matai será ejecutado? ¿No está escrito (Salmos 42:3): “¿Cuándo vendré y me presentaré ante Dios”?». Le respondieron: «Sí, Matai será ejecutado, pues está escrito (Salmos 41:6): “¿Cuándo morirá y perecerá su nombre?”».
אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב (שמות כג, ז) ונקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אין נקאי יהרג דכתיב (תהלים י, ח) במסתרים יהרג נקי
Trajeron a Nakai. Dijo: «¿Nakai será ejecutado? ¿No está escrito (Éxodo 23:7): “No mates al inocente y al justo”?». Le respondieron: «Sí, Nakai será ejecutado, pues está escrito (Salmos 10:8): “En lugares ocultos mata al inocente”».
אתיוהו לנצר אמר נצר יהרג הכתיב (ישעיה יא, א) ונצר משרשיו יפרה אמרו לו אין נצר יהרג דכתיב (שם יד, יט) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב
Trajeron a Netzer. Dijo: «¿Netzer será ejecutado? ¿No está escrito (Isaías 11:1): “Un retoño brotará de sus raíces”?». Le respondieron: «Sí, Netzer será ejecutado, pues está escrito (Isaías 14:19): “Has sido arrojado fuera de tu sepulcro como un retoño abominable”».
אתיוהו לבוני אמר בוני יהרג הכתיב (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל אמרו לי' אין בוני יהרג דכתיב (שם, כג) הנה אנכי הורג את בנך בכורך
Trajeron a Buni. Dijo: «¿Buni será ejecutado? ¿No está escrito (Éxodo 4:22): “Israel es mi hijo, mi primogénito”?». Le respondieron: «Sí, Buni será ejecutado, pues está escrito (Éxodo 4:23): “He aquí que mataré a tu hijo primogénito”».
אתיוהו לתודה אמר תודה יהרג הכתיב (תהלים ק, א) מזמור לתודה אמרו לו אין תודה יהרג דכתיב (שם נ, כג) זובח תודה יכבדנני
Trajeron a Todá. Dijo: «¿Todá será ejecutado? ¿No está escrito (Salmos 100:1): “Salmo para acción de gracias”?». Le respondieron: «Sí, Todá será ejecutado, pues está escrito (Salmos 50:23): “El que ofrece sacrificio de acción de gracias me honra”».
סנהדרין מ״ג א
26 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.