Sanhedrín 44a:1
עכן מאי טעמא איענוש משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו
…¿por qué fueron castigados por Aján? Porque su esposa y sus hijos conocían lo que había hecho.
עכן מאי טעמא איענוש משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו
…¿por qué fueron castigados por Aján? Porque su esposa y sus hijos conocían lo que había hecho.
(יהושע ז, יא) חטא ישראל אמר רבי אבא בר זבדא אע"פ שחטא ישראל הוא אמר ר' אבא היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה
(Josué 7:11): «Israel ha pecado». Rabí Abá bar Zavdá dijo: aunque haya pecado, sigue siendo Israel. Rabí Abá dijo que es como dice el proverbio: «El mirto que crece entre espinos sigue llamándose mirto».
(יהושע ז, יא) וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם גם לקחו מן החרם גם גנבו גם כחשו גם שמו בכליהם אמר ר' אילעא משום ר' יהודה בר מספרתא מלמד שעבר עכן על חמשה חומשי תורה שנאמר חמשה גם
(Josué 7:11): «También transgredieron mi pacto que les ordené; también tomaron de lo consagrado; también robaron; también negaron; también lo pusieron entre sus enseres». Rabí Ilaá dijo en nombre de Rabí Yehudá bar Mesaparta: esto enseña que Aján transgredió los cinco libros de la Torá, pues aparece cinco veces «también».
ואמר רבי אילעא משום רבי יהודה בר מספרתא עכן מושך בערלתו היה כתיב הכא וגם עברו את בריתי וכתיב התם (בראשית יז, יד) את בריתי הפר
Rabí Ilaá dijo además en nombre de Rabí Yehudá bar Mesaparta: Aján se estiraba el prepucio para ocultar la circuncisión, pues aquí dice «Transgredieron mi pacto», y allí (Génesis 17:14) «Rompió mi pacto».
פשיטא מהו דתימא במצוה גופיה לא פקר קמ"ל
Es evidente. Podrías haber pensado que no se rebeló contra ese precepto mismo; por eso se enseña que sí.
(יהושע ז, טו) וכי עשה נבלה בישראל א"ר אבא בר זבדא מלמד שבעל עכן נערה המאורסה כתיב הכא וכי עשה נבלה וכתיב התם (דברים כב, כא) כי עשתה נבלה בישראל
(Josué 7:15): «Cometió una infamia en Israel». Rabí Abá bar Zavdá dijo: esto enseña que Aján tuvo relaciones con una joven prometida, pues aquí está escrito «Cometió una infamia» y allí (Deuteronomio 22:21) «Cometió una infamia en Israel».
פשיטא מהו דתימא כולי האי לא פקר נפשיה קמ"ל רבינא אמר דיניה כנערה המאורסה דבסקילה
Es evidente. Podrías haber pensado que no se había corrompido hasta tal extremo; por eso lo enseña. Raviná dijo: su pena se equiparaba a la de una joven prometida, es decir, lapidación.
אמר ליה ריש גלותא לרב הונא כתיב (יהושע ז, כד) ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנותיו ואת שורו ואת חמורו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו אם הוא חטא בניו ובנותיו מה חטאו
El exilarca preguntó a Rav Huná: «Está escrito (Josué 7:24): “Yehoshúa tomó a Aján hijo de Zéraj, la plata, el manto, el lingote de oro, sus hijos, sus hijas, su buey, su asno, sus ovejas, su tienda y todo cuanto tenía”. Si él pecó, ¿qué culpa tenían sus hijos e hijas?».
אמר ליה וליטעמיך אם הוא חטא כל ישראל מה חטאו דכתיב (יהושע ז, כד) וכל ישראל עמו אלא לרדותן ה"נ כדי לרדותן
Rav Huná le respondió: «Según tu argumento, si él pecó, ¿qué culpa tenía todo Israel? Está escrito “Y todo Israel con él”. Más bien, fueron llevados para darles una lección; también sus hijos e hijas, para darles una lección».
(יהושע ז, כה) וישרפו אותם באש ויסקלו אותם באבנים בתרתי אמר רבינא הראוי לשריפה לשריפה הראוי לסקילה לסקילה
(Josué 7:25): «Los quemaron con fuego y los apedrearon con piedras». ¿Ambos castigos? Raviná dijo: lo que correspondía quemar fue quemado, y lo que correspondía lapidar fue lapidado.
(יהושע ז, כא) וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף רב אמר איצטלא דמילתא ושמואל אמר סרבלא דצריפא
(Josué 7:21): «Vi entre el botín un hermoso manto de Shinar y doscientos siclos de plata». Rav dijo: era un manto de lana fina. Shmuel dijo: una prenda de tejido especial.
(יהושע ז, כג) ויציקום לפני ה' אמר רב נחמן בא וחבטם לפני המקום אמר לפניו רבש"ע על אלו תיהרג רובה של סנהדרין דכתיב (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו ר' נחמיה וכי שלשים וששה היו והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה איש אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כנגד רובה של סנהדרין
(Josué 7:23): «Los extendieron ante el Señor». Rav Najmán dijo: Yehoshúa vino y los arrojó ante Dios, diciendo: «Señor del universo, ¿por estas cosas ha de morir la mayoría del Sanedrín?». Pues está escrito (Josué 7:5): «Los hombres de Ai mataron a unos treinta y seis hombres de ellos». Se enseñó: treinta y seis exactamente, según Rabí Yehudá. Rabí Nejemiá objetó: «¿Acaso fueron treinta y seis? Está escrito “unos treinta y seis”. Se refiere a Yair hijo de Menashé, cuyo valor equivalía al de la mayoría del Sanedrín».
אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב (משלי יח, כג) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות תחנונים ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושע
Rav Najmán dijo en nombre de Rav: ¿qué significa (Proverbios 18:23): «El pobre habla con súplicas y el rico responde con dureza»? «El pobre habla con súplicas» se refiere a Moshé; «el rico responde con dureza», a Yehoshúa.
מאי טעמא אילימא משום דכתיב ויציקום לפני ה' ואמר רב נחמן בא וחבטן לפני המקום אטו פנחס לא עביד הכי (דכתיב) (תהלים קו, ל) ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה ואמר ר' אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל מלמד שעשה פלילות עם קונו בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו רבונו של עולם על אלו יפלו עשרים וארבעה אלף מישראל דכתיב (במדבר כה, ט) ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף
¿Por qué? Si dices que porque está escrito «Los extendieron ante el Señor» y Rav Najmán dijo que los arrojó ante Dios, ¿acaso Pinjás no hizo algo semejante? Está escrito (Salmos 106:30): «Pinjás se levantó e intervino, y cesó la plaga». Rabí Elazar señaló que no dice «oró» sino «intervino», enseñando que sostuvo una controversia con su Creador. Presentó los hechos ante Él y dijo: «Señor del universo, ¿por estos deben caer veinticuatro mil de Israel?», como está escrito (Números 25:9): «Los muertos en la plaga fueron veinticuatro mil».
ואלא מהכא (יהושע ז, ז) למה העברת העביר את העם הזה את הירדן משה נמי מימר אמר (שמות ה, כב) למה הרעתה לעם הזה אלא מהכא (יהושע ז, ז) ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן
Más bien, se aprende de (Josué 7:7): «¿Para qué hiciste pasar a este pueblo el Jordán?». Pero Moshé también dijo (Éxodo 5:22): «¿Por qué has hecho mal a este pueblo?». Más bien, de (Josué 7:7): «¡Ojalá nos hubiéramos conformado con quedarnos al otro lado del Jordán!».
(יהושע ז, י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך דריש ר' שילא א"ל הקב"ה שלך קשה משלהם אני אמרתי (דברים כז, ד) והיה בעברכם את הירדן תקימו ואתם ריחקתם ס' מיל
(Josué 7:10): «El Señor dijo a Yehoshúa: Levántate». Rabí Shila explicó que el Santo, bendito sea, le dijo: «Tus palabras son más graves que las de ellos. Yo ordené (Deuteronomio 27:4): “Cuando crucéis el Jordán, levantaréis…”, y vosotros os alejasteis sesenta millas».
בתר דנפק אוקים רב אמורא עליה ודרש (יהושע יא, טו) כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה
Después de que se marchó, Rav nombró a un expositor y enseñó (Josué 11:15): «Como el Señor ordenó a Moshé su siervo, así Moshé ordenó a Yehoshúa, y Yehoshúa lo hizo, sin apartarse de nada de lo que el Señor había ordenado a Moshé».
א"כ מה ת"ל קום לך א"ל אתה גרמת להם והיינו דקאמר ליה בעי (יהושע ח, ב) ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה וגו'
Si es así, ¿qué significa «Levántate»? Le dijo: «Tú provocaste que ellos pecaran». Por eso en Ai le dijo (Josué 8:2): «Harás con Ai y con su rey como hiciste con Jericó y su rey…».
(יהושע ה, יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו' ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי [ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו] היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן אסור לו לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא
(Josué 5:13–14): «Cuando Yehoshúa estaba en Jericó, alzó sus ojos y vio…; y él dijo: No, yo soy el jefe del ejército del Señor, ahora he venido. Yehoshúa cayó rostro en tierra y se postró». ¿Cómo pudo hacerlo? Rabí Yojanán dijo que está prohibido saludar a alguien de noche, por temor a que sea un demonio.
שאני התם דקאמר ליה (יהושע ה, יד) אני שר צבא ה' עתה באתי וגו' ודילמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה
Allí fue diferente, porque el ser le dijo (Josué 5:14): «Soy el jefe del ejército del Señor; ahora he venido». Pero quizá mentía. Se ha transmitido que los demonios no pronuncian el nombre divino en vano.
סנהדרין מ״ד א
20 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.