התם משום מררייהו אי הכי היינו דקתני עלה אמר רשב"ג במה דברים אמורים שלא נגעו במטה אבל נגעו במטה אסורין
Allí se debe a que actúan por la amargura del duelo. Si es así, se entiende lo que se enseña a continuación: Rabán Shimón ben Gamliel dijo que esto vale cuando los objetos no tocaron el féretro, pero si lo tocaron quedan prohibidos.
תרגמה עולא במטה הנקברת עמו דמחלפי בתכריכי המת
Ula explicó que se trata de un féretro que se entierra con el difunto, porque los objetos que lo tocan pueden confundirse con las mortajas.
ת"ש כיס שעשאו להניח בו תפילין אסור להניח בו מעות הניח בו תפילין יניח בו מעות אימא עשאו והניח בו תפילין אסור להניח בו מעות כדרב חסדא
Ven y escucha: una bolsa confeccionada para guardar tefilín no puede usarse para guardar dinero; si ya se colocaron tefilín en ella, puede colocarse dinero. Lee más bien: cuando se confeccionó para tefilín y se usó para ellos, queda prohibido guardar dinero, como dijo Rav Jisdá.
ת"ש אמר לאומן עשה לי תיק של ספר או נרתיק של תפילין עד שלא נשתמש בהן קודש מותר להשתמש בהן חול נשתמש בהן קודש אסור להשתמש בהן חול
Ven y escucha: si alguien dijo al artesano «Hazme una funda para un libro de la Torá o un estuche de tefilín», antes de usarlos para un objeto sagrado puede emplearlos para cualquier uso; una vez usados para algo sagrado, está prohibido usarlos para algo profano.
תנאי היא דתניא ציפן זהב או שטלה עליהן עור של בהמה טמאה פסולות עור בהמה טהורה כשירות אע"פ שלא עיבדן לשמן ר"ש ב"ג אומר אף עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדו לשמן
Es una discusión entre tanaím, pues se enseñó que, si los tefilín fueron recubiertos de oro o de piel de animal impuro, son inválidos; si se usó piel de animal puro, son válidos aunque no se hubiera curtido expresamente para ellos. Rabán Shimón ben Gamliel dice que incluso la piel de animal puro es inválida si no se curte expresamente para ese fin.
א"ל רבינא לרבא מי איכא דוכתא דרמו ביה מת וארגי בגד למת א"ל אין כגון שכבי דהרפניא
Raviná preguntó a Ravá: «¿Existe un lugar donde se deposita al muerto antes de tejer la mortaja?». Él respondió: «Sí, por ejemplo, en Harpania».
דרש מרימר הלכתא כוותי' דאביי ורבנן אמרי הלכתא כוותי' דרבא והלכתא כוותיה דרבא
Marimar enseñó públicamente que la halajá sigue a Abayé; los sabios dijeron que sigue a Ravá, y la halajá sigue a Ravá.
ת"ר הרוגי מלכות נכסיהן למלך הרוגי ב"ד נכסיהן ליורשין ר' יהודה אומר אף הרוגי מלכות נכסיהן ליורשין אמרו ליה לרבי יהודה והלא כבר נאמר (מלכים א כא, יח) הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו
Enseñaron los sabios: los bienes de los ejecutados por el gobierno pasan al rey; los bienes de los ejecutados por un tribunal pasan a sus herederos. Rabí Yehudá dice que también los bienes de los ejecutados por el gobierno pasan a sus herederos. Le preguntaron: «¿No está escrito (1 Reyes 21:18): “Está en la viña de Navot, a la que descendió para tomar posesión”?».
אמר להן בן אחי אביו היה וראוי ליורשו היה והלא הרבה בנים היו לו אמר להן אותו ואת בניו הרג שנא' (מלכים ב ט, כו) אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי ורבנן ההוא בנים הראוין לצאת ממנו
Él respondió: «Ajav era primo paterno de Navot y podía heredarlo». Le preguntaron: «Pero Navot tenía muchos hijos». Respondió: «Mató a Navot y a sus hijos», como está dicho (2 Reyes 9:26): «He visto la sangre de Navot y la sangre de sus hijos». Según los sabios, se refiere a los hijos que estaban destinados a nacer de él.
בשלמא למאן דאמר נכסיהן למלך היינו דכתיב (מלכים א כא, יג) ברך נבות אלהים ומלך אלא למאן דאמר נכסיהן ליורשין למה לי ומלך
Según quien dice que los bienes pasan al rey, se entiende por qué está escrito (1 Reyes 21:13): «Navot maldijo a Dios y al rey». Pero según quien dice que pasan a los herederos, ¿para qué mencionar al rey?
ולטעמיך אלהים למה לי אלא לאפושי ריתחא ה"נ לאפושי ריתחא
Y según tu razonamiento, ¿para qué mencionar a Dios? Para aumentar la indignación contra él; mencionar al rey también servía para aumentar la indignación.
בשלמא למאן דאמר נכסיהן למלך היינו דכתיב (מלכים א ב, כח) וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח וכתיב (מלכים א ב, כב) ויאמר לא (אצא) כי פה אמות אלא למאן דאמר נכסיהן ליורשין מאי נפקא ליה מינה לחיי שעה
Según quien dice que los bienes pasan al rey, se entiende (1 Reyes 2:28) «Yoav huyó a la tienda del Señor y se aferró a los cuernos del altar», y (1 Reyes 2:30) «No saldré; aquí moriré». Pero, según quien dice que pasan a los herederos, ¿qué le importaba? Quería prolongar su vida un poco.
(מלכים א ב, ל) וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דיבר יואב וכה ענני אמר ליה זיל אימא ליה תרתי לא תעביד בהאי גברא אי קטלית ליה קבול לטותיה דלטייה אבוך ואי לא שבקיה דליקו בלטותיה דלטייה אבוך (מלכים א ב, לא) ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו
(1 Reyes 2:30): «Benayahu comunicó al rey: Así habló Yoav y así me respondió». El rey le dijo: «Ve y dile: no hagas dos cosas contradictorias con este hombre. Si lo matas, acepta las maldiciones que tu padre lanzó sobre él; si no, déjalo para que sigan sobre él las maldiciones de tu padre». (1 Reyes 2:31): «El rey le dijo: Haz como dijo; mátalo y entiérralo».
אמר רב יהודה אמר רב כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד (שמואל ב ג, כט) אל יכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם
Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: todas las maldiciones que David pronunció sobre Yoav se cumplieron en los descendientes de David, como está escrito (2 Samuel 3:29): «Que nunca falte de la casa de Yoav uno con flujo, un leproso, uno que se apoye en un huso, uno que caiga por la espada o uno falto de pan».
זב מרחבעם דכתיב (מלכים א יב, יח) והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים וכתיב (ויקרא טו, ט) וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא
«Uno con flujo» corresponde a Rejavam, pues está escrito (1 Reyes 12:18): «El rey Rejavam se apresuró a subir a su carro para huir a Jerusalén», y (Levítico 15:9): «Todo asiento sobre el que cabalgue el hombre con flujo quedará impuro».
מצורע מעוזיהו דכתיב (דברי הימים ב כו, טז) ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת וכתיב (דברי הימים ב כו, יט) והצרעת זרחה במצחו
«Un leproso» corresponde a Uziyahu, pues está escrito (2 Crónicas 26:16): «Cuando se hizo fuerte, se enorgulleció su corazón para su ruina; fue infiel al Señor su Dios y entró en el templo para quemar incienso sobre el altar», y (2 Crónicas 26:19): «La lepra apareció en su frente».
מחזיק בפלך מאסא דכתיב (מלכים א טו, כג) רק לעת זקנתו חלה את רגליו ואמר רב יהודה אמר רב שאחזו פודגרא א"ל מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן היכי דמי א"ל כמחט בבשר החי מנא ידע אי בעית אימא מיחש הוה חייש ביה ואיבעית אימא מרביה הוה גמיר לה ואיבעית אימא (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם
«Uno que se apoye en un huso» corresponde a Asá, pues está escrito (1 Reyes 15:23): «En su vejez enfermó de los pies». Rav Yehudá dijo en nombre de Rav que padecía gota. Mar Zutrá, hijo de Rav Najmán, preguntó a Rav Najmán: «¿Cómo se siente?». Respondió: «Como una aguja clavada en carne viva». ¿Cómo lo sabía? O bien había padecido esa dolencia, o lo aprendió de su maestro, o según (Salmos 25:14): «El secreto del Señor es para quienes le temen, y a ellos les da a conocer su pacto».
נופל בחרב מיאשיהו דכתיב (דברי הימים ב לה, כג) ויורו (המורים) למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשו כל גופו ככברה
«Uno que caiga por la espada» corresponde a Yoshiyahu, pues está escrito (2 Crónicas 35:23): «Los arqueros dispararon contra el rey Yoshiyahu». Rav Yehudá dijo en nombre de Rav que todo su cuerpo quedó perforado como un cedazo.
וחסר לחם מיכניה דכתיב (מלכים ב כה, ל) וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו אמר רב יהודה אמר רב היינו דאמרי אינשי
«Uno falto de pan» corresponde a Yejoniá, pues está escrito (2 Reyes 25:30): «Se le dio una ración diaria constante». Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: así dice la gente…
סנהדרין מ״ח ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
