בשלמא לר' יונתן כדקא מפרש רבי טעמא אלא לרבי יאשיה ממאי דאיכא חנק בעולם אימא סייף
Según Rabí Yonatán se entiende, pues Rabí ya explicó la razón. Pero según Rabí Yoshiyá, ¿de dónde sabemos que existe una pena de estrangulamiento? Quizá la pena no especificada sea la espada.
אמר רבא ארבע מיתות גמרא גמירי להו
Ravá respondió: las cuatro penas de muerte judiciales fueron transmitidas por tradición.
מאי לא מפני שהיא קלה קמיפלגי בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן
¿Qué significa «No porque sea la más leve»? Discrepan en la misma cuestión debatida por Rabí Shimón y los sabios.
א"ל רבי זירא לאביי שאר הנסקלין דלא כתיב בהו סקילה דגמרי מאוב וידעוני במאי גמרי במות יומתו גמרי או בדמיהם בם גמרי
Rabí Zeirá preguntó a Abayé: «Los demás condenados a lapidación para los que no está escrita expresamente esa pena se derivan de los poseedores de ov y yidoní. ¿Aprendemos la analogía de “ciertamente morirán” o de “su sangre será sobre ellos”?».
א"ל בדמיהם דמיהם בם גמרי דאי במות יומתו גמרי דמיהם דמיהם למה לי
Le respondió: «Aprendemos de “su sangre será sobre ellos”, pues si aprendiéramos de “ciertamente morirán”, ¿para qué se repetiría “su sangre será sobre ellos”?».
אלא מאי בדמיהם דמיהם גמרי מות יומתו למה לי
Pero si aprendemos de «su sangre será sobre ellos», ¿para qué hace falta «ciertamente morirán»?
כדתניא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מניין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו תלמוד לומר מות יומת המכה מ"מ
Como se enseñó (Números 35:21): «Ciertamente será muerto el homicida». Solo sé que debe ser ejecutado mediante el método prescrito; ¿de dónde aprendemos que, si eso no es posible, se lo puede matar por otro método? Del doble «ciertamente será muerto el homicida», en cualquier circunstancia.
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ואי במות יומתו גמרי מאי קא קשיא ליה
Rav Ajá de Difti preguntó a Raviná: «Si aprenden de “ciertamente morirán”, ¿qué dificultad le encontraba?».
אילימא אשת איש קא קשיא ליה למיתי ולמיגמר מות יומת מאוב וידעוני מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה
Si se refiere a la mujer casada, podría aprender por «ciertamente morirán» de ov y yidoní que así como allí se aplica lapidación, también aquí.
מדאמר רחמנא ארוסה בסקילה מכלל דנשואה לאו בסקילה
Pero, puesto que la Torá prescribió lapidación para la prometida, se deduce que la casada no recibe lapidación.
ואלא מכה אביו ואמו קא קשיא ליה למיתי ולמיגמר מאוב וידעוני
Y si la dificultad se refiere a quien golpea a su padre o madre, que aprenda de ov y yidoní.
עד דגמרי מאוב וידעוני ליגמרו מאשת איש דאי אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה
Antes de aprender de ov y yidoní, que aprenda de la mujer casada, pues no se puede interpretar una pena no especificada de manera que sea más grave, sino más leve.
אמר ליה שאר הנסקלין גופייהו קא קשיא ליה דאי במות יומת גמרי עד דגמרי מאוב וידעוני ליגמרו מאשת איש:
Le respondió: «La dificultad es relativa a los demás condenados a lapidación. Si la derivación fuera de “ciertamente morirán”, antes de aprender de ov y yidoní podríamos aprender de la mujer casada».
מתני׳ אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה ועל הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודת כוכבים והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה
Mishná: estos son los condenados a lapidación: quien tiene relaciones con su madre, con la esposa de su padre, con su nuera, con otro varón o con un animal; la mujer que tiene relaciones con un animal; el blasfemo, el idólatra, quien entrega descendencia al Molej, el practicante de ov o yidoní, el que profana Shabat, el que maldice a su padre o madre, el que tiene relaciones con una joven prometida, el instigador, quien induce a una ciudad a la idolatría, el hechicero y el hijo descarriado y rebelde.
הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד
Quien tiene relaciones con su madre incurre en la prohibición relativa a la madre y en la relativa a la esposa de su padre. Rabí Yehudá dice que solo incurre en la prohibición relativa a la madre.
הבא על אשת אב חייב משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנישואין
Quien tiene relaciones con la esposa de su padre incurre en la prohibición relativa a la esposa del padre y en la del adulterio, tanto durante la vida del padre como después de su muerte, tanto si estaban prometidos como si estaban casados.
הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנישואין:
Quien tiene relaciones con su nuera incurre en la prohibición relativa a la nuera y en la del adulterio, tanto durante la vida del hijo como después de su muerte, tanto si estaban prometidos como si estaban casados.
גמ׳ תניא רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא משום האם בלבד
Guemará: se enseñó que Rabí Yehudá dice: si la madre no era apta para casarse con su padre, solo incurre en la prohibición relativa a la madre.
מאי אינה ראויה לו אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות בית דין מכלל דרבנן סברי אע"ג דאינה ראויה לו הא לית ליה קידושין בגווה
¿Qué significa «no era apta»? Si se refiere a uniones castigadas con karet o con pena capital, ¿se deduce que los sabios sostienen lo contrario aun cuando la unión no era válida? ¡En esas relaciones el compromiso matrimonial no tiene efecto!
אלא חייבי לאוין ור' יהודה סבר לה כרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין
Más bien, se refiere a uniones prohibidas por precepto negativo, y Rabí Yehudá sigue a Rabí Akiva, quien dice que el compromiso matrimonial no tiene efecto en las uniones prohibidas por un precepto negativo.
מתיב רב אושעיא איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתייבמות
Rav Oshaiá objetó: las uniones prohibidas por «precepto» o por «santidad» requieren jalitzá, pero no levirato.
סנהדרין נ״ג א
21 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
