לא תימא ליה לאבוך הכי דתניא הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתיב בתורה סוף סוף היינו הך אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך (הוא):
No hables así a tu padre, pues se enseñó: si un padre transgrede palabras de la Torá, su hijo no debe decirle «Padre, transgrediste la Torá», sino «Padre, así está escrito en la Torá». Pero es lo mismo. Más bien, debe decirle: «Padre, hay un versículo escrito en la Torá que dice así...».
מתני׳ מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין נידון בחמורה עבר עבירה שנתחייב שתי מיתות נידון בחמורה ר' יוסי אומר נידון בזיקה הראשונה שבאה עליו:
MISHNÁ: Quien incurrió en dos penas de muerte de un tribunal es juzgado con la más grave. Si cometió un delito que conlleva dos penas de muerte, se le aplica la más grave. Rabí Yosi dice: se lo juzga según la primera prohibición que recayó sobre él.
גמ׳ פשיטא אלא איתגורי איתגור
GUEMARÁ: Es evidente. ¿Acaso debería beneficiarse de haber cometido más delitos?
אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שעבר עבירה קלה ונגמר דינו על עבירה קלה וחזר ועבר עבירה חמורה סלקא דעתא אמינא כיון דנגמר דינו לעבירה קלה האי גברא קטילא הוא קמ"ל
Rava dijo: aquí se trata de quien cometió una falta leve y ya fue condenado por ella, y después cometió una falta grave. Podríamos pensar que, como ya fue sentenciado por la leve, se considera un hombre condenado y no se cambia su pena; por eso nos enseña lo contrario.
בעא מניה (אבוה) דרב יוסף בר חמא מרבה בר נתן מנא הא מילתא דאמור רבנן מי שנתחייב שתי מיתות ב"ד נידון בחמורה דכתיב (יחזקאל יח, י) והוליד בן פריץ שופך דם [וגו'] אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא ואל הגלולים נשא עיניו
El padre de Rav Yosef bar Jamá preguntó a Rabá bar Natán: ¿De dónde procede la enseñanza de los Sabios según la cual quien incurrió en dos penas de muerte recibe la más grave? De (Ezequiel 18:10): «Y engendró un hijo violento que derrama sangre... comió en los montes, profanó a la mujer de su prójimo y levantó los ojos hacia los ídolos».
והוליד בן פריץ שופך דם בסייף את אשת רעהו טימא זו אשת איש בחנק ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים בסקילה וכתיב (יחזקאל יח, יג) מות יומת דמיו בו יהיה בסקילה
«Engendró un hijo violento que derrama sangre» se castiga con espada; «profanó a la esposa de su prójimo» se refiere a mujer casada, castigada con estrangulamiento; «levantó los ojos hacia los ídolos» es idolatría, castigada con lapidación. Y está escrito (Ezequiel 18:13): «Será ejecutado, su sangre recaerá sobre él», es decir, con lapidación.
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא כולהו בסקילה והוליד בן פריץ שופך דם זה בן סורר ומורה דבסקילה אשת רעהו טמא זו נערה המאורסה דבסקילה ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת כוכבים דבסקילה
Rav Najmán bar Yitzjak objeta: quizá todos esos casos se castigan con lapidación: «hijo violento que derrama sangre» es hijo rebelde y contumaz; «profanó a la esposa de su prójimo» es una joven prometida; «levantó los ojos hacia los ídolos» es idolatría; los tres se castigan con lapidación.
א"כ מאי קמ"ל יחזקאל דילמא תורה קא מהדר א"כ איבעי ליה לאהדורה כי היכי דאהדרה משה רבינו
Si es así, ¿qué novedad vino a enseñar Ezequiel? Quizá solo estaba repitiendo la Torá. Si fuera así, debería haberla repetido del mismo modo que Moshé Rabenu.
דרש רב אחא בר' חנינא מאי דכתיב (יחזקאל יח, ו) אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה
Rav Aja, hijo de Rabí Janiná, interpretó: ¿Qué significa (Ezequiel 18:6) «No comió sobre los montes»? Que no vivió a costa del mérito de sus antepasados. «Ni levantó sus ojos hacia los ídolos de la casa de Israel»: que no caminaba con arrogancia.
ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשה נדה לא קירב שלא נהנה מקופה של צדקה וכתיב (יחזקאל יח, ט) צדיק הוא חיה יחיה כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה ואמר מאן דעביד לכולהו הוא דחיי בחדא מינייהו לא
«Ni profanó a la esposa de su prójimo»: que no invadió el oficio de su compañero. «Ni se acercó a una mujer menstruante»: que no obtuvo beneficio de la caja de caridad. Y está escrito (Ezequiel 18:9): «Es justo; ciertamente vivirá». Cuando Rabán Gamliel llegaba a este versículo lloraba y decía: «¿Solo vivirá quien cumpla todos estos requisitos, pero no quien cumpla uno solo?».
א"ל ר"ע אלא מעתה (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה הכי נמי בכולהו אין בחדא מינייהו לא אלא באחת מכל אלה הכי נמי באחת מכל אלה:
Rabí Akiva le dijo: «Entonces, cuando dice (Levítico 18:24): 'No os contaminéis con todas estas cosas', ¿significa que solo se contamina quien las hace todas y no quien hace una? Más bien, cualquiera de ellas. Aquí también, cualquiera de ellas».
עבר עבירה: תניא כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה ראשונה הבאה עליו חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו אשת איש ונעשית חמותו נידון באשת איש
«Si cometió un delito». Se enseñó: ¿Cómo explica Rabí Yosi que se juzga según la primera prohibición? Si primero era su suegra y después se convirtió en mujer casada, se juzga por la suegra. Si primero era mujer casada y después se convirtió en su suegra, se juzga por mujer casada.
אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו
Rav Ada bar Ahavá preguntó a Rava: si era su suegra y después se convirtió en mujer casada, se la juzga como suegra,
לידון נמי אאיסור אשת איש דהא אמר ר' אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף
pero ¿no debería aplicarse además la prohibición de mujer casada? Rabí Abahu dijo que Rabí Yosi admite la vigencia de una prohibición añadida.
סנהדרין פ״א א
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
