Sanhedrín 92b
Sanhedrín 92b:1
ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו שנאמר (ישעיהו ב, יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא צדיקים מה הן עושין הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים שנאמר (תהלים מו, ג) על כן לא נירא בהמיר ארץ במוט הרים בלב ימים ושמא תאמר יש להם צער ת"ל (ישעיהו מ, לא) וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו
Y si preguntas qué harán los justos durante aquellos años en que el Santo, bendito sea, renovará Su mundo, según está escrito (Isaías 2:11): «Solo el Señor será exaltado en aquel día», el Santo, bendito sea, les hará alas como las de las águilas y flotarán sobre la superficie de las aguas, según está escrito (Salmos 46:3): «Por eso no temeremos aunque cambie la tierra, aunque se desplacen los montes al corazón de los mares». Y si dices que sufrirán, el versículo enseña (Isaías 40:31): «Los que esperan en el Señor renovarán sus fuerzas; levantarán alas como las águilas; correrán y no se fatigarán; caminarán y no se cansarán».
Sanhedrín 92b:2
ונילף ממתים שהחיה יחזקאל סבר לה כמאן דאמר באמת משל היה
¿Y por qué no aprendemos esto de los muertos que Yejezkel resucitó? Porque esta enseñanza sigue la opinión de quien sostiene que aquel acontecimiento fue en realidad una parábola.
Sanhedrín 92b:3
דתניא ר"א אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו מה שירה אמרו ה' ממית בצדק ומחיה ברחמים ר' יהושע אומר שירה זו אמרו (שמואל א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ר' יהודה אומר אמת משל היה
Pues se enseñó en una baraita: rabí Eliezer dice: «Los muertos que Yejezkel revivió se pusieron de pie, entonaron un cántico y murieron». ¿Qué cántico entonaron? «El Señor hace morir con justicia y da vida con misericordia». Rabí Yehoshúa dice: «Entonaron este cántico (I Samuel 2:6): “El Señor hace morir y hace vivir; hace descender al Sheol y hace subir”». Rabí Yehudá dice: «En verdad fue una parábola».
Sanhedrín 92b:4
אמר לו רבי נחמיה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת אלא באמת משל היה ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות עמד ר"י בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם
Rabí Nejemyá le dijo: «Si fue verdad, ¿por qué una parábola? Y si fue una parábola, ¿por qué decir “en verdad”? Más bien, fue verdaderamente una parábola». Rabí Eliezer, hijo de rabí Yosé el Galileo, dice: «Los muertos que Yejezkel resucitó subieron a la tierra de Israel, tomaron esposas y engendraron hijos e hijas». Rabí Yehudá ben Beteirá se levantó y dijo: «Yo soy descendiente de sus descendientes, y estos son los tefilín que me dejó mi abuelo, procedentes de ellos».
Sanhedrín 92b:5
ומאן נינהו מתים שהחיה יחזקאל
¿Y quiénes eran los muertos que Yejezkel resucitó?
Sanhedrín 92b:6
אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו שנאמר (דברי הימים א ז, כ) ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו וזבד בנו ושותלח בנו ועזר (ואלעזר) [ואלעד] והרגום אנשי גת הנולדים בארץ וגו' וכתיב (דברי הימים א ז, כב) ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו
Dijo Rav: «Eran los hijos de Efraím, que calcularon el fin [del exilio] y se equivocaron, pues está escrito (I Crónicas 7:20): “Los hijos de Efraím: Shutelaj, Bered su hijo, Tajat su hijo, Eladá su hijo, Tajat su hijo, Zavad su hijo, Shutelaj su hijo; Ezer y Elad, a quienes mataron los hombres de Gat, nacidos en aquella tierra”, etc. Y está escrito (I Crónicas 7:22): “Su padre Efraím hizo duelo durante muchos días, y sus hermanos vinieron a consolarlo”».
Sanhedrín 92b:7
ושמואל אמר אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים שנאמר (יחזקאל לז, יא) ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו
Y Shmuel dijo: «Eran personas que negaban la resurrección de los muertos, pues está escrito (Ezequiel 37:11): “Me dijo: Hijo de hombre, estos huesos son toda la casa de Israel. Ellos dicen: Nuestros huesos se han secado, nuestra esperanza se ha perdido, hemos sido separados”».
Sanhedrín 92b:8
ר' ירמיה בר אבא אמר אלו בני אדם שאין בהן לחלוחית של מצוה שנאמר (יחזקאל לז, ד) העצמות היבשות שמעו דבר ה'
Rabí Yirmeyá bar Abá dijo: «Eran personas que no tenían ni la más mínima humedad de una mitzvá, como está escrito (Ezequiel 37:4): “Huesos secos, escuchen la palabra del Señor”».
Sanhedrín 92b:9
ר' יצחק נפחא אמר אלו בני אדם שחיפו את ההיכל כולו שקצים ורמשים שנאמר (יחזקאל ח, י) ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחוקה על הקיר סביב וגו' וכתיב התם (יחזקאל לז, ב) והעבירני עליהם סביב סביב
Rabí Yitzjak Nafajá dijo: «Eran personas que habían cubierto todo el Santuario de criaturas detestables y reptiles, como está escrito (Ezequiel 8:10): “Entré y miré: había toda clase de figuras de reptiles, animales abominables y todos los ídolos de la casa de Israel grabados en las paredes alrededor”, etc. Y allí está escrito (Ezequiel 37:2): “Me hizo pasar junto a ellos, alrededor y alrededor”».
Sanhedrín 92b:10
ר' יוחנן אמר אלו מתים שבבקעת דורא וא"ר יוחנן מנהר אשל עד רבת בקעת דורא שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות אמרו לבעליהן ובעליהן למלך צוה המלך והרגום ועדיין היו שופעות זבות צוה המלך ורמסום
Rabí Yojanán dijo: «Eran los muertos del valle de Durá». Y dijo rabí Yojanán: «El valle de Durá se extiende desde el río Eshel hasta Rabat. Cuando el malvado Nevujadnetzar exilió a Israel, había entre ellos jóvenes cuya belleza eclipsaba al sol. Las mujeres caldeas los veían y tenían flujos. Se lo dijeron a sus maridos y estos al rey. El rey ordenó matarlos, pero las mujeres seguían teniendo flujos; entonces ordenó que fueran pisoteados».
Sanhedrín 92b:11
תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא כיון שהחייה אותן באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר מה טיבן של אלו אמרו לו חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא פתח ואמר (דניאל ג, לג) אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר וגו'
Enseñaron nuestros sabios: «Cuando el malvado Nevujadnetzar arrojó a Jananyá, Mishael y Azaryá al horno de fuego, el Santo, bendito sea, dijo a Yejezkel: “Ve y resucita a los muertos en el valle de Durá”. Cuando los resucitó, los huesos vinieron y golpearon al malvado en el rostro». Él preguntó: «¿Qué significa esto?». Le dijeron: «El compañero de estos hombres está resucitando muertos en el valle de Durá». Entonces comenzó a decir (Daniel 3:33): «¡Qué grandes son Sus señales y qué poderosas Sus maravillas! Su reino es eterno y Su dominio permanece de generación en generación», etc.
Sanhedrín 92b:12
א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאילמלא (לא) בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים
Dijo rabí Yitzjak: «¡Que se vierta oro hirviendo en la boca de aquel malvado! Porque, si un ángel no hubiera venido a golpearle la boca, habría querido eclipsar todos los cánticos y alabanzas que David dijo en el libro de los Salmos».
Sanhedrín 92b:13
ת"ר ששה נסים נעשו באותו היום ואלו הן צף הכבשן ונפרץ הכבשן והומק סודו ונהפך צלם על פניו ונשרפו ארבע מלכיות והחייה יחזקאל את המתים בבקעת דורא
Enseñaron nuestros sabios: «Se produjeron seis milagros aquel día, y estos son: el horno flotó, el horno se abrió, se hundió su base, la estatua cayó sobre su rostro, cuatro reinos fueron quemados y Yejezkel resucitó a los muertos en el valle de Durá».
Sanhedrín 92b:14
וכולהו גמרא וארבע מלכיות קרא דכתיב (דניאל ג, ב) ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחוותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטוני מדינתא וגו' וכתיב איתי גוברין יהודאין וכתיב ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחוותא והדברי מלכא חזיין לגבריא אלך וגו'
Y todos ellos se conocen por tradición, mientras que los cuatro reinos se deducen de un versículo, pues está escrito (Daniel 3:2): «El rey Nevujadnetzar mandó reunir a los sátrapas, gobernadores, prefectos, consejeros, tesoreros, jueces, magistrados y todos los gobernantes de las provincias», etc. Y está escrito: «Hay unos hombres judíos», y también: «Se reunieron los sátrapas, gobernadores y prefectos, y los consejeros del rey vieron a aquellos hombres», etc.
Sanhedrín 92b:15
תני דבי רבי אליעזר בן יעקב אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו שנאמר (דניאל ג, כא) באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטשיהון וכרבלתהון וגו'
Se enseñó en la escuela de rabí Eliezer ben Yaakov: «Incluso en el momento de peligro, una persona no debe alterar su apariencia distinguida, pues está escrito (Daniel 3:21): “Entonces aquellos hombres fueron atados con sus mantos, túnicas, tocados”, etc.».
Sanhedrín 92b:16
אמר רבי יוחנן
Dijo rabí Yojanán:
Ficha editorial de este texto
