Shabat 109a
Shabat 109a:1
לגיגית תקצץ יד מסמא יד מחרשת יד מעלה פוליפוס תניא רבי נתן אומר בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים א"ר יוחנן פוך מעביר בת מלך ופוסק את הדמעה ומרבה שיער בעפעפים תניא נמי הכי רבי יוסי אומר פוך מעביר בת מלך ופוסק את הדמעה ומרבה שיער בעפעפים
...que toca la cuba! Hay una mano que ciega, una que ensordece y una que provoca mal aliento. Rabí Natán enseñó: una entidad libre está allí y se irrita hasta que uno se lava las manos tres veces. Rabí Yojanán dijo: el cosmético ocular aparta al espíritu llamado «hija del rey», detiene las lágrimas y hace crecer las pestañas. También se enseñó así en nombre de Rabí Yosí.
Shabat 109a:2
ואמר מר עוקבא אמר שמואל עלין אין בהם משום רפואה אמר רב יוסף כוסברתא אין בה משום רפואה אמר רב ששת כשות אין בהן משום רפואה אמר רב יוסף כוסברתא אפילו לדידי קשה לי אמר רב ששת גרגירא אפילו לדידי מעלי ואמר מר עוקבא אמר שמואל כל מיני כשות שרו לבר מטרוזא
Mar Ukvá dijo en nombre de Shmuel: las hojas no se consideran remedio. Rav Yosef dijo: el cilantro no se considera remedio. Rav Sheshet dijo: el lúpulo no se considera remedio. Rav Yosef dijo: el cilantro incluso a mí me perjudica. Rav Sheshet dijo: el berro incluso a mí me beneficia. Mar Ukvá dijo también en nombre de Shmuel: todas las clases de lúpulo están permitidas, excepto el de Truzá.
Shabat 109a:3
אמר רב חסדא שריקא טויא שרי פיעפועי ביעי אסור דביתהו דזעירי עבדא ליה לחייא בר אשי ולא אכל אמרה ליה לרבך עבדי ליה ואכל ואת לא אכלת זעירי לטעמיה דאמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אלמא כיון דמשתתי הכי לאו מידי קעביד הכא נמי כיון דמיתכיל הכי לאו מידי קעביד
Rav Jisdá dijo: está permitido untar asado con una mezcla espesa, pero está prohibido batir huevos para hacerlos espumosos. La mujer de Zeirí lo preparó para Jiyá bar Ashi, pero él no comió. Ella le dijo: Lo preparé para tu maestro y lo comió, ¿y tú no? Zeirí seguía su propia opinión: se puede verter vino claro o agua clara a través de un colador en Shabat sin preocupación; como ya se pueden beber, no está realizando ninguna labor significativa. Aquí también, como el alimento puede comerse así, no está realizando una labor prohibida.
Shabat 109a:4
ואמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש איבעיא להו חלא מאי אמר רב הלל לרב אשי כי הוינא בי רב כהנא אמרי חלא לא אמר רבא והני בני מחוזא כיון דמפנקי אפילו חמרא נמי מסי להו
Mar Ukvá dijo: quien se golpeó una mano o un pie puede sumergirlo en vino sin preocupación. Se preguntó por el vinagre. Rav Hilel dijo a Rav Ashi: cuando estaba en la academia de Rav Kahaná, decían que el vinagre no. Rava dijo: los habitantes delicados de Mejozá incluso encuentran alivio medicinal en el vino.
Shabat 109a:5
רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדריכא ליה חמרא אגבא דכרעיה ויתיב קא צמית ליה בחלא אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הילל חלא לא א"ל גב היד וגב הרגל שאני
Ravina visitó a Rav Ashi y vio que un asno le había pisado el empeine y que estaba aplicándose vinagre. Le preguntó: ¿No acepta el maestro que Rav Hilel prohibió el vinagre? Respondió: el dorso de la mano y el empeine son casos diferentes.
Shabat 109a:6
איכא דאמרי חזייה דקא צמית ליה בחמרא אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רבא הני בני מחוזא כיון דמפנקי אפי' חמרא נמי מסי להו ומר נמי הא מפנק אמר ליה גב היד וגב הרגל שאני דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת
Otros dicen que lo vio aplicándose vino y le preguntó: ¿No acepta el maestro que, según Rava, incluso el vino tiene efecto curativo en los delicados habitantes de Mejozá, y el maestro también es delicado? Respondió: el dorso de la mano y el empeine son diferentes, pues Rav Adá bar Matená dijo en nombre de Rav que una herida allí es como una lesión interna y se puede profanar el Shabat para atenderla.
Shabat 109a:7
ת"ר רוחצים במי גרר במי חמתן במי עסיא ובמי טבריא אבל לא בים הגדול ולא במי משרה ולא בימה של סדום
Nuestros Sabios enseñaron: se puede bañar en las aguas de Guerar, Jamatán, Asiyá y Tiberíades, pero no en el mar Grande, en aguas de remojo ni en el mar de Sodoma.
Shabat 109a:8
ורמינהו רוחצים במי טבריא ובים הגדול אבל לא במי משרה ולא בימה של סדום קשיא ים הגדול אים הגדול
Pero se enseñó: se puede bañar en las aguas de Tiberíades y en el mar Grande, pero no en aguas de remojo ni en el mar de Sodoma. Hay contradicción respecto del mar Grande.
Shabat 109a:9
א"ר יוחנן לא קשיא הא ר"מ הא ר' יהודה דתנן כל הימים כמקוה שנאמר (בראשית א, י) ולמקוה המים קרא ימים דברי ר"מ ר' יהודה אומר ים הגדול כמקוה ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה
Rabí Yojanán dijo: no hay contradicción; una enseñanza sigue a Rabí Meir y otra a Rabí Yehudá. Pues aprendimos: todos los mares son como una mikve, porque está escrito (Génesis 1:10): «A la reunión de aguas llamó mares», según Rabí Meir. Rabí Yehudá dice: el mar Grande es como una mikve, y la palabra «mares» se utiliza porque contiene distintas clases de mares.
Shabat 109a:10
רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת מתקיף לה רב נחמן בר יצחק
Rabí Yosí dice: todos los mares purifican por medio de agua corriente, pero no sirven para purificar zavim, personas con tzaraat ni para consagrar aguas de purificación. Rav Najmán bar Yitzjak objetó...
Ficha editorial de este texto
