קיטרא דקטרי בזממא וקיטרא דקטרי באיסטרידא חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא ויש שמותרין לכתחילה ומאי ניהו קושרת מפתחי חלוקה:
...los atados a las argollas de camellos y a los anillos de barcos; no generan responsabilidad, pero están prohibidos. Y hay otros permitidos desde el principio: los que se hacen en las aberturas de las túnicas.
מפתח חלוקה: פשיטא לא צריכא דאית ליה תרי דשי מהו דתימא חדא מינייהו בטולי מבטיל קא משמע לן:
«La abertura de su túnica». ¡Es evidente! Se trata de una túnica con dos aberturas. Podrías pensar que deja una de ellas anulada permanentemente; por eso nos enseña que puede atarlas.
וחוטי סבכה: פשיטא לא צריכא דרויחא לה מהו דתימא מישלף שלפא לה קא משמע לן דאשה חסה על שערה ומישרא שריא לה:
«Y los hilos de su cofia». ¡Es evidente! Se trata de una cofia holgada. Podrías pensar que simplemente se la quita sin desatar; nos enseña que una mujer cuida su cabello y la desata.
ורצועות מנעל וסנדל: איתמר התיר רצועות מנעל וסנדל תני חדא חייב חטאת ותניא אידך פטור אבל אסור ותניא אידך מותר לכתחילה קשיא מנעל אמנעל קשיא סנדל אסנדל
«Y las correas de zapatos y sandalias». Se discutió acerca de desatar sus correas. Una baraita dice que genera la obligación de ofrenda por el pecado; otra que está exento, aunque prohibido; y una tercera que está permitido desde el principio. Hay contradicciones respecto de los zapatos y las sandalias.
מנעל אמנעל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדאושכפי פטור אבל אסור בדרבנן מותר לכתחלה בדבני מחוזא
Respecto de los zapatos no hay contradicción: la responsabilidad por una ofrenda se refiere a los nudos de zapateros; exento pero prohibido, a los nudos de los maestros; y permitido, a los zapatos de los habitantes de Mejozá.
סנדל אסנדל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדטייעי דקטרי אושכפי פטור אבל אסור בדחומרתא דקטרי אינהו מותר לכתחילה בסנדל דנפקי ביה בי תרי כדרב יהודה דרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא הוה ליה ההוא זוגא דסנדלי זמנין דנפיק ביה איהו זימנין נפיק ביה ינוקיה אתא לקמיה דאביי א"ל כה"ג מאי א"ל חייב חטאת
Respecto de las sandalias tampoco: la responsabilidad se aplica a las sandalias de viajeros que atan los zapateros; exento pero prohibido, a las sandalias que sus usuarios ajustan con cuerdas; permitido, a las usadas por dos personas. Como ocurrió con Rav Yehudá, hermano de Rav Salá el Piadoso, que tenía unas sandalias que a veces usaba él y a veces su hijo. Preguntó a Abayé qué ley se aplicaba; le respondió que se debía una ofrenda por el pecado.
א"ל השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת קאמרת לי מאי טעמא א"ל משום דבחול נמי זימנין נפיקנא ביה אנא זימנין נפיק ביה ינוקא א"ל אי הכי מותר לכתחילה
Le dijo: ¡Yo ni siquiera estaba seguro de si estaba exento pero prohibido, y tú dices que debo una ofrenda! ¿Por qué? Respondió: Porque incluso entre semana unas veces las uso yo y otras mi hijo. Abayé respondió: Si es así, está permitido desde el principio.
רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דר' אבהו בכרמלית איפסיק רצועה דסנדליה אמר ליה מאי ניעבד לה א"ל שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכרוך עילויה אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה אמר ליה מאי איעביד ליה א"ל שבקיה מאי שנא מדרבי ירמיה התם לא מינטר הכא מינטר והא מנא הוא דאי בעינא הפיכנא ליה מימין לשמאל א"ל מדקמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה ש"מ הלכה כרבי יהודה
Rabí Yirmiyá caminaba detrás de Rabí Abahu en un karmelit cuando se le rompió la correa de una sandalia. Le preguntó qué hacer. Respondió: toma una fibra húmeda adecuada para alimento de animales y átala alrededor. Abayé estaba delante de Rav Yosef cuando se le rompió una correa; preguntó qué hacer y le dijo que la dejara allí. ¿Por qué es diferente del caso de Rabí Yirmiyá? Allí no podía dejarla guardada; aquí sí. Pero la sandalia sigue siendo un utensilio, pues puedo invertirla de derecha a izquierda. Le respondió: Como Rabí Yojanán explicó según Rabí Yehudá, deducimos que la halajá sigue a Rabí Yehudá.
מאי היא דתניא סנדל שנפסקו שתי אזניו או שתי תרסיותיו או שניטל כל הכף שלו טהור אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו או שניטל רוב הכף שלו טמא ר' יהודה אומר נפסקה פנימית טמא החיצונה טהור ואמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת אבל לא לענין חליצה
¿A qué se refiere? Se enseñó: si una sandalia pierde sus dos orejetas, sus dos tiras o toda su suela, queda pura; si pierde una de las orejetas, una de las tiras o la mayor parte de la suela, sigue recibiendo impureza. Rabí Yehudá dice: si se rompe la tira interior, sigue siendo impura; si se rompe la exterior, queda pura. Ulá, o según otra versión Rabá bar bar Janá, dijo en nombre de Rabí Yojanán: así como discrepan respecto de la impureza, discrepan respecto del Shabat, pero no respecto de la jalitzá.
והוינן בה [ר' יוחנן] אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן מדלענין טומאה מנא הוי לענין שבת נמי מנא הוי אבל לא לחליצה דלאו מנא הוא והתנן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה ואלא אליבא דרבי יהודה מדלענין טומאה לאו מנא הוא לענין שבת נמי לאו מנא הוא אבל לא לחליצה דמנא הוא
Preguntamos: ¿Según quién habló Rabí Yojanán? Si según los Sabios, dado que sigue siendo utensilio para la impureza, lo será también para el Shabat, pero no para la jalitzá, por no considerarse calzado válido. Sin embargo, aprendimos que si hizo la jalitzá con una sandalia izquierda en el pie derecho, la jalitzá es válida. Más bien, ¿según Rabí Yehudá? Si para la impureza no es utensilio, tampoco para el Shabat, pero para jalitzá sí sería válido.
אימר דאמרי' חלצה של שמאל בימין חליצת' כשרה היכא דלמילתי' מנא הוא הכא למילתיה לאו מנא הוא דהא אמר ר' יהודה נפסקה החיצונה טהור אלמא לאו מנא הוא לעולם אליבא דר' יהודה אימא וכן לחליצה והא קמשמע לן דכי אמרינן חלצה של שמאל בשל ימין חליצתה כשרה היכא
Que se permita hacer jalitzá con calzado izquierdo en el pie derecho se dijo cuando el calzado sigue siendo apto para su función; aquí ya no lo es, pues Rabí Yehudá dijo que, si se rompe la tira exterior, queda puro, lo que demuestra que deja de ser utensilio. En realidad, Rabí Yojanán sigue a Rabí Yehudá; corrige y di «también respecto de la jalitzá». Esto nos enseña que la jalitzá con calzado izquierdo en el pie derecho es válida solamente cuando...
שבת קי״ב א
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
