Shabat 114b:1
כי הוינא בבבל הוה אמרי הא דתניא יוה"כ שחל להיות ע"ש לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין דברי הכל היא כי סליקנא להתם אשכחיתיה ליהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דיתיב וקאמר ר' עקיבא היא דאי רבי ישמעאל כיון דאמר חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ליתקע כי היכי דליהוי ידעי דחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים ואמינא ליה אנא כהנים זריזין הן
Cuando estaba en Babilonia, decía que la enseñanza según la cual, si Yom Kipur cae en viernes, no se toca el shofar, y al terminar Shabat no se recita havdalá, es aceptada por todos. Cuando subí a la Tierra de Israel, encontré a Yehudá, hijo de Rabí Shimón ben Pazí, que decía que sigue a Rabí Akiva. Pues según Rabí Yishmael, que permite quemar las grasas de Shabat en Yom Kipur, habría que tocar el shofar para darlo a conocer. Le respondí: los sacerdotes son diligentes y no necesitan aviso.