קמ"ל מיתיבי איזהו שגגת שבועת ביטוי לשעבר שאם אמר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן או לא חייב הא מני מונבז היא
Por eso se enseña que no. Objeción: ¿Qué es un juramento verbal hecho por error respecto del pasado? Que alguien diga: «Sé que este juramento está prohibido, pero desconozco si obliga a traer un sacrificio». Esta enseñanza corresponde a Munbaz.
(לישנא אחרינא מני אילימא מונבז פשיטא השתא בכל התורה דלאו חידוש הוא אמר שגגת קרבן שמה שגגה הכא דחידוש הוא לא כ"ש אלא לאו רבנן היא ותיובתא דאביי תיובתא):
(Otra versión: ¿Quién es el autor? Si dices que Munbaz, es evidente: si en toda la Torá, donde no existe la novedad, considera error ignorar el sacrificio, aquí, donde sí existe una novedad, con mayor razón. Más bien, son los sabios, lo que refuta a Abayé. La refutación queda establecida).
ואמר אביי הכל מודים בתרומה שאין חייבין עליה חומש עד שישגוג בלאו שבה הכל מודים מאן רבי יוחנן פשיטא כי אמר רבי יוחנן היכא דאיכא כרת היכא דליכא כרת לא מהו דתימא מיתה במקום כרת עומדת וכי שגג במיתה נמי ליחייב קמ"ל רבא אמר מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי:
Abayé también dijo: Todos reconocen que, respecto de la terumá, uno no debe añadir un quinto por haberla consumido salvo que haya ignorado la prohibición. ¿Quiénes son «todos»? Rabí Yojanán. Es evidente: Rabí Yojanán habló cuando hay pena de escisión; aquí no existe. Podríamos haber pensado que la pena de muerte ocupa el lugar de la escisión y que, si desconocía la muerte, debía pagar el quinto; por eso se enseña que no. Rabá dijo: La pena de muerte ocupa el lugar de la escisión y el quinto ocupa el lugar del sacrificio.
אמר רב הונא היה מהלך (בדרך או) במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים ומשמר יום אחד חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה במאי קמיפלגי מר סבר כברייתו של עולם ומר סבר כאדם הראשון מיתיבי היה מהלך בדרך ואינו יודע אימתי שבת משמר יום אחד לששה מאי לאו מונה ששה ומשמר יום אחד לא משמר יום אחד ומונה ששה
Dijo Rav Huna: Quien camina por un camino o por el desierto y no sabe cuándo cae Shabat cuenta seis días y guarda uno. Jiyá bar Rav dice: Guarda uno y después cuenta seis. ¿En qué discrepan? Uno considera el orden de la creación del mundo, y el otro el de Adán, que fue creado antes de su primer Shabat. Objeción: «Quien camina por el camino y no sabe cuándo es Shabat guarda un día de cada seis». ¿Acaso no significa que cuenta seis y guarda uno? No; que guarda uno y cuenta seis.
אי הכי משמר יום אחד לששה משמר יום אחד ומונה ששה מיבעי ליה ועוד תניא היה מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ומשמר יום אחד תיובתא (דר' חייא) בר רב תיובתא
Si es así, en vez de «guarda un día de cada seis» debería decir «guarda uno y cuenta seis». Además se enseñó: «Quien camina por el camino o el desierto sin saber cuándo es Shabat cuenta seis días y guarda uno». Esto refuta a Jiyá bar Rav. Queda refutado.
אמר רבא בכל יום ויום עושה לו כדי פרנסתו [בר מההוא יומא] וההוא יומא לימות דעביד מאתמול שתי פרנסות ודילמא מאתמול שבת הואי אלא כל יום ויום עושה לו פרנסתו אפילו ההוא יומא וההוא יומא במאי מינכר ליה בקידושא ואבדלתא
Dijo Rabá: Cada día realiza las labores necesarias para su subsistencia [excepto aquel día]. ¿Y aquel día que muera de hambre? Que el día anterior prepare alimento para dos. Pero quizá el día anterior era Shabat. Por tanto, cada día hace solo lo necesario para subsistir, incluido aquel día. ¿Y cómo lo distingue de los demás? Mediante el kidush y la havdalá.
אמר רבא אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו עושה מלאכה כל היום כולו פשיטא מהו דתימא כיון דשבת לא נפיק במעלי שבתא [נמי] לא נפיק והאי אי נמי בחמשה בשבתא נפיק לישתרי ליה למיעבד מלאכה תרי יומי קא משמע לן זימנין דמשכח שיירתא ומקרי ונפיק:
Dijo Rabá: Si recuerda el día de la semana en que salió de casa, puede trabajar durante todo ese día. Es evidente. Podría pensarse que, como una persona no suele emprender viaje en Shabat, tampoco lo hace en víspera de Shabat; y si salió un jueves, habría que permitirle trabajar dos días. La enseñanza explica que a veces encuentra una caravana y sale inesperadamente.
היודע עיקר שבת: מנהני מילי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה תרי קראי כתיבי (שמות לא, טז) ושמרו בני ישראל את השבת וכתי' (ויקרא יט, ג) ואת שבתותי תשמורו הא כיצד ושמרו בני ישראל את השבת שמירה אחת לשבתות הרבה ואת שבתותי תשמורו שמירה אחת לכל שבת ושבת
«Quien conoce el fundamento de Shabat»: ¿De dónde se aprende? Dijo Rav Najmán en nombre de Rabá bar Avuhá: Hay dos versículos: «Los hijos de Israel guardarán el Shabat» (Éxodo 31:16), y «Mis sábados guardaréis» (Levítico 19:3). ¿Cómo se interpretan? «Guardarán el Shabat», una observancia para muchos sábados; «Mis sábados guardaréis», una observancia para cada Shabat.
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אדרבה איפכא מסתברא ושמרו בני ישראל את השבת שמירה אחת לכל שבת ושבת ואת שבתותי תשמורו שמירה אחת לשבתות הרבה:
Rav Najmán bar Yitzjak objetó: Al contrario, parecería más lógico interpretar «Los hijos de Israel guardarán el Shabat» como una observancia por cada Shabat y «Mis sábados guardaréis» como una observancia para muchos sábados.
היודע שהוא שבת:
«Quien sabe que es Shabat».
שבת ס״ט ב
10 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
