Shabat 72b
Shabat 72b:1
נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור לחתוך את התלוש וחתך את המחובר רבא אמר פטור אביי אמר חייב רבא אמר פטור דהא לא נתכוון לחתיכה דאיסורא אביי אמר חייב דהא קמיכוין לחתיכה בעלמא
Si alguien pretendía levantar algo desprendido del suelo y cortó algo unido al suelo, está exento. Si pretendía cortar algo desprendido y cortó algo unido, Rabá dijo que está exento y Abayé que está obligado. Rabá lo exime porque no pretendía efectuar un corte prohibido; Abayé lo obliga porque sí pretendía cortar.
Shabat 72b:2
אמר רבא מנא אמינא לה דתניא חומר שבת משאר מצות וחומר שאר מצות משבת חומר שבת משאר מצות שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה שאין כן בשאר מצות וחומר שאר מצות משבת שבשאר מצות שגג בלא מתכוין חייב מה שאין כן בשבת:
Rabá dijo: ¿De dónde lo sé? De lo enseñado: Shabat tiene mayor severidad que otros preceptos y otros preceptos tienen mayor severidad que Shabat. Shabat es más severo porque quien realiza dos labores en un solo período de ignorancia queda obligado por cada una, a diferencia de otros preceptos. Otros preceptos son más severos porque quien incurre en una transgresión involuntaria sin intención queda obligado, a diferencia de Shabat.
Shabat 72b:3
אמר מר חומר שבת משאר מצות שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה שאין כן בשאר מצות היכי דמי אילימא דעבד קצירה וטחינה דכוותה גבי שאר מצות אכל חלב ודם הכא תרתי מיחייב והכא תרתי מיחייב אלא שאר מצות דלא מיחייב אלא חדא היכי דמי דאכל חלב וחלב דכוותה גבי שבת דעבד קצירה וקצירה הכא חדא מיחייב והכא חדא מיחייב
El maestro dijo que Shabat es más severo porque dos labores cometidas en un solo error obligan por separado, a diferencia de otros preceptos. ¿De qué caso hablamos? Si cosechó y molió, sería semejante a comer grasa prohibida y sangre: en ambos casos debe dos. Y si con otros preceptos solo debe uno, sería por comer grasa prohibida dos veces: su equivalente en Shabat sería cosechar dos veces, y en ambos casos debe uno.
Shabat 72b:4
לעולם דעבד קצירה וטחינה ומאי מה שאין כן בשאר מצות אע"ז וכדרבי אמי דא"ר אמי זיבח וקיטר וניסך בהעלמה אחת אינו חייב אלא אחת
En realidad, se refiere a cosechar y moler. «A diferencia de otros preceptos» se refiere a la idolatría, como sostuvo Rabí Ami, quien dijo: Si sacrificó, quemó incienso y vertió una libación en un solo desconocimiento, solo debe una ofrenda.
Shabat 72b:5
במאי אוקימתא בע"ז אימא סיפא חומר בשאר מצות שבשאר מצות שגג בלא מתכוין חייב מה שאין כן בשבת האי שגג בלא מתכוין דע"ז היכי דמי אילימא כסבור בית הכנסת הוא והשתחוה לה הרי לבו לשמים ואלא דחזי אנדרטא וסגיד לה היכי דמי אי דקבלה עליה באלוה מזיד הוא ואי דלא קבלה עליה באלוה לאו כלום הוא
Pero si has establecido que se trata de idolatría, mira la parte final: «Otros preceptos son más severos, porque quien yerra sin intención queda obligado, a diferencia de Shabat». ¿Cómo se puede errar sin intención en idolatría? Si pensó que era una sinagoga y se postró, su corazón estaba dirigido al Cielo. Si vio una estatua y se postró, ¿de qué caso hablamos? Si la aceptó como divinidad, actuó deliberadamente; si no la aceptó, no cometió nada.
Shabat 72b:6
אלא מאהבה ומיראה הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא דאמר פטור מאי איכא למימר אלא באומר מותר משא"כ בשבת דפטור לגמרי
Más bien, se postró por amor o temor. Esto concuerda con Abayé, quien lo considera obligado, pero ¿qué dirá Rabá, que lo exime? Se trata entonces de quien cree que está permitido, a diferencia de Shabat, donde está completamente exento.
Shabat 72b:7
ע"כ לא בעא מיני' רבא מרב נחמן אלא אי לחיובי חדא אי לחיובי תרתי אבל מפטרי לגמרי לא
Rabá solo preguntó a Rav Najmán si se debía una ofrenda o dos, pero no si quedaba totalmente exento.
Ficha editorial de este texto
