Shabat 83b
Shabat 83b:1
כרעו הן טהורין כמאן אזלא הא דתניא כל הטמאות המסיטות טהורות חוץ מהיסטו של זב שלא מצינו לו חבר בכל התורה כולה לימא דלא כרבי עקיבא דאי כרבי עקיבא איכא נמי ע"ז אפילו תימא ר' עקיבא תנא זב וכל דדמי ליה
Si pesan más los alimentos, permanecen puros. ¿Según quién está la enseñanza de que todo lo impuro que mueve otros objetos no los impurifica, excepto el movimiento de un hombre con flujo, que no tiene igual en toda la Torá? ¿No contradice a Rabí Akiva, según quien también un ídolo transmite? Incluso puede ser Rabí Akiva: el tana mencionó al hombre con flujo y a los casos semejantes.
Shabat 83b:2
בעי רב חמא בר גוריא ע"ז ישנה לאברים או אינה לאברים היכא דהדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמחברת דמי כי תיבעי לך היכא דאין הדיוט יכול להחזירה מאי כיון דאין הדיוט יכול להחזירה כמאן דמתברא דמי או דילמא הא לא מחסרה ואיכא דבעי לה להך גיסא היכא דאין הדיוט יכול להחזירה לא תיבעי לך דכמאן דמתברא דמי כי תבעי לך היכא דהדיוט יכול להחזירה מאי כיון דהדיוט יכול להחזירה כמאן דמחברא דמי או דילמא השתא מיהא קשלפה ושריא תיקו
Rav Jamá bar Guriyá preguntó: ¿Un ídolo transmite impureza por sus piezas o no? Si una persona corriente puede volver a unirlo, no hay duda: se considera unido. La duda es cuando no puede unirlo: ¿se considera roto, o como no le falta material permanece completo? Otros formularon la duda al revés: si no se puede unir, está claro que se considera roto; la pregunta es si se puede unir, ¿se considera unido o, dado que ahora está desmontado, no? La cuestión queda sin resolver.
Shabat 83b:3
בעי רב אחדבוי בר אמי ע"ז פחותה מכזית מהו מתקיף לה רב יוסף למאי אילימא לענין איסורא לא יהא אלא זבוב בעל עקרון דתניא (שופטים ח, לג) וישימו (להן) בעל ברית לאלהים זה זבוב בעל עקרון מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה אלא לענין טומאה מאי כיון דאיתקיש לשרץ מה שרץ בכעדשה אף ע"ז נמי בכעדשה או דילמא הא איתקיש למת מה מת בכזית אף ע"ז בכזית
Rav Ajadboy bar Ami preguntó: ¿Qué ocurre con un ídolo menor que una aceituna? Rav Yosef objetó: ¿Respecto de la prohibición? Incluso una mosca de Baal Ekrón está prohibida, pues se enseñó que «tomaron a Baal Berit como dios» (Jueces 8:33) alude a la mosca de Baal Ekrón; cada uno hacía su imagen, la guardaba en su bolsillo y cuando la recordaba la sacaba, abrazaba y besaba. La pregunta es sobre impureza: como se compara con un reptil, ¿basta el tamaño de una lenteja? ¿O por compararse con un muerto necesita una aceituna?
Shabat 83b:4
אמר רב אויא ואיתימא רבה בר עולא ת"ש דתניא ע"ז פחותה מכזית אין בה טומאה כל עיקר שנאמר (מלכים ב כג, ו) וישלך את עפרה (אל) קבר בני העם מה מת בכזית אף ע"ז בכזית
Rav Aviyá, y algunos dicen Rabá bar Ula, dijo: Escucha: Se enseñó que un ídolo menor que una aceituna no transmite ninguna impureza, pues se declara «Y arrojó su polvo sobre las tumbas del pueblo» (II Reyes 23:6). Así como la impureza de un cadáver exige una aceituna, también la del ídolo.
Shabat 83b:5
ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא לנדה דאינה לאברין למת דלא מטמא בכעדשה אימא לחומרא למאי הלכתא אקשה רחמנא לשרץ לטמויי בכעדשה לנדה לטמויי באבן מסמא אקשה רחמנא למת לטמויי באהל טומאת עבודה זרה דרבנן היא וקולא וחומרא לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן:
¿Para qué comparan los sabios el ídolo con un reptil? Para que no transmita por transporte. ¿Con una nidá? Para que sus piezas no transmitan. ¿Con un muerto? Para que no transmita con tamaño de lenteja. ¿Por qué no aplicar las comparaciones para agravar: como reptil, lenteja; como nidá, piedra pesada; como muerto, impureza bajo un techo? La impureza de ídolos es rabínica; cuando una comparación puede ser estricta o indulgente, se usa para ser indulgente.
Shabat 83b:6
מתני' מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר (משלי ל, יט) דרך אניה בלב ים:
Mishná: ¿De dónde sabemos que una embarcación permanece ritualmente pura? De «El camino de una nave en el corazón del mar» (Proverbios 30:19).
Shabat 83b:7
גמ׳ פשיטא אניה בלב ים היא הא קמ"ל כים מה ים טהור אף ספינה טהורה תניא חנניה אומר נלמדה משק מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן לאפוקי ספינה דאינה מיטלטלת מלא וריקן
Guemará: Es evidente que una nave está en el mar. La enseñanza indica que es como el mar: así como el mar es puro, la nave también. Se enseñó que Jananiá dice: Se aprende del saco: así como un saco se traslada lleno o vacío, lo mismo rige para otros objetos, excluyendo la embarcación, que no se traslada por tierra llena y vacía.
Shabat 83b:8
מאי בינייהו איכא בינייהו ספינה של חרס מאן דאמר אניה בלב ים הא נמי בלב ים היא למ"ד כשק הנך (היא) דכתיבי גבי שק דאי מיטלטלת מלא וריקן אין אי לא לא אבל ספינה של חרס אע"ג דאינה מיטלטלת מלא וריקן
¿En qué discrepan? En una embarcación de barro: para quien aprende de «una nave en el mar», también está en el mar y es pura; para quien aprende del saco, solo son comparables los objetos de los materiales enumerados junto al saco, si se pueden trasladar llenos y vacíos; pero una embarcación de barro tiene una condición distinta aunque no pueda trasladarse así.
Shabat 83b:9
אי נמי ספינת הירדן למ"ד אניה בלב ים היא הא נמי אניה בלב ים היא למ"ד מיטלטלת מלא וריקן הא נמי מיטלטלת מלא וריקן דא"ר חנינא בן עקביא מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה מפני שטוענים אותה ביבשה ומורידין אותה למים א"ר יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפי' שעה אחת שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה
O discrepan sobre una embarcación del Jordán: quien la compara con una nave en el mar la considera pura, y quien exige que pueda trasladarse llena y vacía la considera impura, pues Rabí Janina ben Akavyá dijo: ¿Por qué declararon impuras las embarcaciones del Jordán? Porque las cargan en tierra y las llevan al agua. Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: Nadie debe ausentarse de la casa de estudio ni por una hora, pues esta Mishná se enseñó allí durante muchos años sin que se conociera su razón, hasta que Rabí Janina ben Akavyá vino y la explicó.
Shabat 83b:10
אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפי' בשעת מיתה שנא' (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל אפי' בשעת מיתה תהא עוסק בתורה אמר ר"ל אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אמר רבא
Rabí Yonatán dijo: Nadie debe apartarse de la casa de estudio ni de la Torá, incluso en la hora de la muerte, como se declara: «Esta es la Torá: cuando un hombre muera en una tienda» (Números 19:14); incluso al morir debe ocuparse de la Torá. Reish Lakish dijo: Las palabras de Torá solo perduran en quien se hace morir por ellas, como se declara «Esta es la Torá: cuando un hombre muera en una tienda». Dijo Rabá:
Ficha editorial de este texto
