Shulján Aruj, Óraj Jaim 107:1
המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה. ובו ד סעיפים: אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר אבל אם ברי לו שהתפלל אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש וע"י חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה חוץ מתפלת מוסף שאין מתפללין אותה בנדבה ובשבת ויום טוב אינו מתפלל תפלת נדבה כלל ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל פוסק אפי' באמצע ברכה אפילו יכול לחדש בה דבר:
Sobre quien duda si ha rezado y sobre la plegaria voluntaria. Contiene cuatro apartados: Si duda si ha rezado, vuelve a rezar sin necesidad de introducir nada nuevo. Pero si sabe con certeza que ya ha rezado, no vuelve a hacerlo sin añadir alguna novedad; si la añade, puede repetir una plegaria voluntaria tantas veces como quiera, salvo Musaf, que no se reza voluntariamente. En Shabat y en Yom Tov no se reza ninguna plegaria voluntaria. Si comenzó a rezar suponiendo que aún no había rezado, y después recuerda que ya lo había hecho, interrumpe aunque se encuentre a mitad de una bendición, incluso si podría añadirle algún contenido nuevo.