Shulchan Arukh Orach Chayim 11
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:1
דיני חוטי הציצית. ובו טו סעיפים: החוטין צריך שיהיו טווין לשמן: (הגה ויש מחמירין אפי' לנפצן לשמן והמנהג להקל בנפוץ) (מרדכי ואגודה סי' כ"ג) שיאמר בתחלת הטווי שהוא עושה כן לשם ציצית או שיאמר לאשה טווי לי ציצית לטלית ואם לא היו טווין לשמן פסולים:
Leyes de los hilos del tzitzit. Contiene quince apartados: Los hilos deben ser hilados con intención de destinarlos al precepto. Glosa: Algunos exigen incluso que la lana se carde con esa intención, pero la costumbre es ser indulgente en el cardado (Mordejai y Agudá, n.º 23). Al comenzar a hilar debe decir que lo hace por el mandamiento de tzitzit, o decir a una mujer: «Hílame tzitziot para el talit». Si no se hilaron con esa intención, son inválidos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:2
טוואן עכו"ם וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמה להרמב"ם פסול להרא"ש כשר: הגה ונוהגין שיסייע הישראל מעט וכדאיתא לקמן סימן ל"ב סעיף ט' ובי"ד סימן רע"א גבי תפילין וספר תורה: וצריכין שזירה ושיהיו שזורין לשמן:
Si un no judío los hiló mientras un judío lo supervisaba y le indicaba que lo hiciera para ese propósito, según el Rambam son inválidos y según el Rosh son válidos. Glosa: Se acostumbra que el judío ayude un poco, como se expone más adelante en el capítulo 32:9 y en Yoré Deá 271, respecto de los tefilín y el Séfer Torá. Además, hay que retorcer los hilos y hacerlo con la intención del precepto.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:3
אם נתפרקו משזירתן ונעשו י"ו כשרים והוא שישתייר בשזור כדי עניבה::
Si se deshicieron los hilos retorcidos y quedaron dieciséis hebras, siguen siendo válidos siempre que permanezca una longitud retorcida suficiente para hacer un lazo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:4
אורך החטים השמנה אין פחות מארבע גודלים וי"א י"ב גודלים וכן נוהגין ולמעלה אין להם שיעור: א' מהחוטים יהיה יותר ארוך כדי שיכרך בו הגדיל היינו החלק מהציצית שאינו ארוג: הגה ושיעור הנזכר יהיה בציצית לאחר שנקשר מלבד מה שמונח על קרן הבגד: (סבר' ב"י):
La longitud mínima de los ocho hilos es de cuatro anchos de pulgar; otros dicen doce, y así se acostumbra. No hay límite máximo. Uno de los hilos debe ser más largo para poder envolver con él la parte trenzada, es decir, la parte del tzitzit que no queda suelta. Glosa: La longitud indicada corresponde al tzitzit después de atado, sin contar la parte que se encuentra sobre la esquina de la prenda (opinión del Bet Yosef).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:5
אין עושין הציציות מהצמר הנאחז בקוצים כשהצאן רובצים ביניהם ולא מהנימין הנתלשים מהבהמה ולא משיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד והטעם משום ביזוי מצוה:
No se confeccionan tzitziot con lana enganchada en las espinas donde se echan las ovejas, ni con pelos arrancados de los animales, ni con restos de urdimbre dejados por el tejedor al final de la tela, porque ello degrada el mandamiento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:6
אם עשאם מצמר גזול פסולים דכתיב ועשו להם משלה': הגה ודוקא שגזל החוטין אבל אם גזל צמר ועשאן חוטים כשרים מיהו לכתחלה אסור לעשותן: ע' מ"ש ר"ס ט"ו:
Si se confeccionaron con lana robada son inválidos, pues está escrito «Y harán para sí», es decir, con lo suyo. Glosa: Esto se aplica cuando fueron robados los hilos; si se robó lana y luego se la convirtió en hilos, son válidos, aunque inicialmente está prohibido hacerlo. Véase lo dicho al comienzo del capítulo 15.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:7
חוטים שאולין הלואה היא דלא הדרי בעינייהו וכדידיה דמי:
Los hilos tomados en préstamo se consideran como los de un préstamo que no se devuelve en especie; por tanto, se consideran propios.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:8
המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית המשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית שהרי נשתנ':
La lana de un animal al que alguien rindió culto es inválida para tzitzit; el lino de una planta todavía arraigada a la que se rindió culto es válido, porque ha experimentado una transformación.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:9
יעשה נקב באורך הטלית לא למעלה מג' אצבעות (כל בו סימן כ"ב ומיימוני והגה' סמ"ק' סי' ל"א) שאינו נקרא כנף ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד סוף הציפורן משום שנאמר על הכנף ואם היה למטה ממלא קשר גודל היה תחת הכנף: הגה ומודדין זה ביושר ולא באלכסון מן הקרן (ב"י):
Hará un agujero a lo largo del talit, no más lejos de tres anchos de dedo de la esquina (Kol Bo, n.º 22; Maimónides; Hagahot Semak, n.º 31), porque más allá no se considera esquina, ni más cerca del borde que la distancia desde el nudillo del pulgar hasta el extremo de la uña; pues está escrito «sobre la esquina», y por debajo de esa distancia estaría debajo de la esquina. Glosa: La distancia se mide en línea recta, no en diagonal desde la esquina (Bet Yosef).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:10
אם היה רחוק מהכנף מלא קשר גודל ונתקו מחוטי הערב עד שלא נשאר בו כשיעור כשר כיון שהיו בו כשיעור בשעה שהטיל בו ציצית זה: הגה ונוהגין לעשות אימרא סביב הנקב שלא ינתק שם ויהיה פחות מכשיעור וכן עושין אימרא בשפת הבגד למטה מהאי טעמא (ב"י בשם סמ"ק וכל בו) י"א שבתוך רוחב הבגד אין לו שיעור וי"א שדין רוחב הבגד כדין האורך ונראין דבריהם:
Si el agujero estaba a una distancia de la esquina de un nudillo de pulgar y se desprendieron los hilos de trama, de forma que ya no quedó aquella distancia, es válido, porque la conservaba cuando se colocó el tzitzit. Glosa: Se acostumbra hacer una costura de refuerzo alrededor del agujero para que no se desprenda la tela ni disminuya la distancia mínima; por la misma razón se hace un dobladillo en el borde inferior (Bet Yosef, en nombre del Semak y Kol Bo). Algunos opinan que en dirección al ancho de la tela no existe distancia mínima; otros dicen que la regla del ancho es igual a la del largo, y esta opinión parece correcta.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:11
אם הגדיל שקורין אוריליי"ו הוא רחב לא יטיל בו הציציות ואם הטיל בו פסול דעל כנפי בגדיהם כתיב וזה אינו נחשב מהבגד אבל עולה הוא לשיעור מלא קשר גודל ולהרחקת ג' אצבעות כיון שהנקב בתוך הבגד: הגה וטוב שימדוד שיעור קשר גודל בלא הגדיל ויהיה תוך ג' אצבעות עם הגדיל (ב"י בשם רש"י ורשב"א):
Si el borde tejido, llamado «orilló», es ancho, no se pondrán allí los tzitziot; si se pusieron, son inválidos, porque está escrito «en las esquinas de sus vestiduras» y ese borde no se considera parte de la prenda. No obstante, se cuenta ese borde para calcular la distancia de un nudillo de pulgar y la de tres dedos, cuando el agujero está en la propia tela. Glosa: Es bueno medir la distancia del nudillo del pulgar sin incluir el borde, y la de tres dedos incluyéndolo (Bet Yosef, en nombre de Rashí y Rashbá).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:12
מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול יחתוך ראשי החוטין הארבעה ויתחבם בכנף ויכפלם ואז יהיו ח':
En cada esquina debe haber cuatro hilos doblados para formar ocho; si añade más, es inválido. Cortará los extremos de los cuatro hilos, los introducirá en la esquina y los doblará, de forma que sean ocho.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:13
יזהר לחתוך ראשי החוטין לעשותם ח' קודם שיכרך שאם כרך אפי' חוליא אחד (פי' החלק מהציצית שבין קשר לקשר) וקשר אפי' קשר אחד ואח"כ חתכן פסול משום תעשה ולא מן העשוי שהרי בפיסול עשאם:
Debe tener cuidado de cortar los extremos y formar los ocho hilos antes de realizar las vueltas; si hizo incluso una sección de vueltas (la parte del tzitzit entre un nudo y otro) y un solo nudo, y solo después los cortó, es inválido por la regla de «hacer y no utilizar lo ya hecho», pues fueron confeccionados cuando eran inválidos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:14
יקח ד' חוטים מצד זה וד' מצד זה ויקשור שני פעמים זה על גב זה ואח"כ יכרוך חוט הארוך סביב השבעה קצת כריכות וקושר שני פעמים זה על גב זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים לחמשה קשרים כפולים וארבעה אוירים ביניהם מלאים כריכות אין שיעור לכריכות רק שיהי' כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים והענף שמנה גודלים: (הגה ואם האריך הציצית יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף) (רמב"ם פ"א) נוהגים לכרוך באויר ראשון ז' כריכות ובשני ט' ובשלישי י"א וברביעי י"ג שעולים כלם ארבעים כמנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם ארבעים נהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו:
Tomará cuatro hilos de un lado y cuatro del otro, hará dos nudos superpuestos y luego enrollará el hilo largo alrededor de los siete restantes unas cuantas vueltas; hará nuevamente dos nudos superpuestos y volverá a enrollar. Así procederá hasta completar cinco nudos dobles y cuatro espacios entre ellos llenos de vueltas. No existe una cantidad fija de vueltas, pero el conjunto de vueltas y nudos debe medir cuatro anchos de pulgar y la parte de hilos sueltos ocho. Glosa: Si alarga los tzitziot, procurará que un tercio sea la parte anudada y dos tercios los hilos sueltos (Rambam, cap. 1). Se acostumbra dar siete vueltas en el primer espacio, nueve en el segundo, once en el tercero y trece en el cuarto, que suman cuarenta, equivalentes al valor numérico de «el Eterno es uno», que suma treinta y nueve, y con el Nombre son cuarenta. Se acostumbra anudar el extremo de cada hilo para conservar su torsión.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 11:15
י"א שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפות על הקרן (פירוש תלוי על הקרן) ואם היה ברחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי. י"א שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בהם הציציות ויש מתירין וכן נהגו:
Algunos dicen que debe cuidarse que los tzitziot cuelguen a lo largo del talit, de modo que caigan sobre la esquina; si se colocaran a lo ancho, no caerían sobre la esquina, sino que penderían hacia el suelo. Algunos sostienen que no debe introducirse ningún otro material en los agujeros del talit por donde pasan los tzitziot; otros lo permiten, y así se acostumbra.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
