דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט סעיפים: מתחילין לומר בברכה שנייה משיב הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של י"ט האחרון של חג ואין פוסקין עד תפלת מוסף של י"ט הראשון של פסח:
Sobre la mención del viento, la lluvia y el rocío. Contiene nueve apartados: Se comienza a decir «Hace soplar el viento y descender la lluvia» en la segunda bendición de la plegaria de Musaf del último día festivo de Sucot, y no se deja de decir hasta la plegaria de Musaf del primer día de Pésaj.
אסור להזכיר הגשם עד שיכריז ש"ץ (וי"א שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח וכו' כדי שהצבור יזכירו בתפלתן וכן נוהגין) (מרדכי רפ"ק דתענית) הלכך אף אם הוא חולה או אנוס לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור לפי שאסור להזכיר עד שיאמר ש"ץ אבל אם יודע שהכריז ש"צ אע"פ שהוא לא שמע מזכיר ומטעם זה הבא לב"ה והציבור התחילו להתפלל יתפלל ויזכיר אע"פ שהוא לא שמע מש"ץ:
Está prohibido mencionar la lluvia hasta que la anuncie el oficiante. (Algunos dicen que, antes de comenzar Musaf, el encargado anuncia «Hace soplar el viento…» para que la congregación lo mencione en su plegaria; así se acostumbra) (Mordejai, comienzo del primer capítulo de Taanit). Por tanto, aunque alguien esté enfermo o impedido, no debe adelantarse a la plegaria de la congregación, porque no puede mencionar la lluvia antes de que lo anuncie el oficiante. Si sabe que el oficiante ya lo anunció, puede mencionarla aunque no lo haya oído. Por esta razón, quien llega a la sinagoga cuando la congregación ya empezó a rezar puede rezar y mencionar la lluvia, aunque no haya oído al oficiante.
אם אמר משיב הרוח או לא אמרו בימות הגשמים אין מחזירין אותו וכן בטל אם הזכירו בימות הגשמים או לא הזכירו בימות החמה אין מחזירין אותו: הגה ואנו בני אשכנז לא מזכירין טל לא בימות החמה ולא בימות הגשמים רק אומרים בימות החמה רב להושיע מכלכל חיים וכו' י"א שש"צ פוסק להזכיר בתפלת מוסף י"ט הראשון של פסח אבל הקהל מזכירין ואין פוסקין עד מנחה ששמעו כבר מש"ץ שפסק בתפלת המוסף וכן נוהגין:
Si dijo o no dijo «Hace soplar el viento» durante la temporada de lluvias, no se le hace repetir. Del mismo modo, si mencionó el rocío en la temporada de lluvias o no lo mencionó en verano, no se le hace repetir. Glosa: Nosotros, los ashkenazíes, no mencionamos el rocío ni en verano ni en la época de lluvias, sino que en verano decimos «Abundante para salvar, sostiene a los vivientes…». Hay quienes sostienen que el oficiante deja de mencionar la lluvia en Musaf del primer día de Pésaj, mientras la congregación la sigue mencionando y no deja de hacerlo hasta Minjá, después de escuchar al oficiante omitirla en Musaf. Así se acostumbra.
אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו:
Si dijo «Hace descender la lluvia» durante el verano, se le hace repetir y vuelve al comienzo de la bendición; si ya terminó esa bendición, regresa al principio de toda la plegaria. Incluso en un lugar que necesita lluvia en verano, si mencionó la lluvia en lugar del rocío, debe repetir.
בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו וה"מ שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו:
Durante la época de lluvias, si no dijo «Hace descender la lluvia», debe repetir; esto se aplica cuando tampoco mencionó el rocío. Si mencionó el rocío, no se le hace repetir.
בד"א שמחזירין אותו כשלא אמר בימות הגשמים מוריד הגשם היינו כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה ואז חוזר לראש התפלה אבל אם נזכר קודם שסיים הברכ' יאמר במקום שנזכר ואפי' אם סיים הברכ' ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש אין צריך להחזיר אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה: הגה שלשה ברכות הראשונות חשובות כאחת ובכל מקום שטעה בהם חוזר לראש בין שהוא יחיד בין שהוא צבור:
Cuando decimos que debe repetir por haber omitido «Hace descender la lluvia» durante la época de lluvias, nos referimos a quien terminó toda la bendición y empezó la siguiente; en tal caso vuelve al principio de la plegaria. Si lo recuerda antes de terminar la bendición, lo dice donde se acuerde. Incluso si terminó la bendición pero se acuerda antes de empezar «Atá Kadosh», no tiene que retroceder: dice «Hace soplar el viento y descender la lluvia» sin concluir con otra fórmula de bendición. Glosa: Las tres primeras bendiciones se consideran una unidad; quien se equivoca en ellas vuelve al comienzo, tanto si reza solo como si lo hace con la congregación.
בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה ה"מ שטעה בשוגג אבל במזיד ומתכוין חוזר לראש:
Siempre que decimos que se regresa a la bendición en la que se cometió un error, se trata de un error involuntario. Si se equivocó de manera deliberada e intencionada, vuelve al principio.
בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם אם לא עד ל' יום בחזקת שהזכיר הגשם וצריך לחזור: הגה וה"ה לדידן דאין מזכירין טל בימות החמה אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם בימות הגשמים כל ל' יום חוזר דודאי אמר כמו שרגיל והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם לאחר ל' יום אינו חוזר:
En verano, si alguien duda de si mencionó «Hace descender la lluvia», durante los primeros treinta días se presume que sí la dijo y debe repetir. Glosa: Del mismo modo, entre nosotros, que en verano no mencionamos el rocío, si alguien duda durante los primeros treinta días de la temporada de lluvias si dijo «Hace descender la lluvia», debe repetir, porque sin duda dijo lo que acostumbra y no mencionó ni rocío ni lluvia. Después de treinta días no repite.
אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים כנגד ל' יום שאומר אותה ג' פעמים בכל יום משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם ואינו צריך לחזור: הגה וכן לדידן אם אמר עד מכלכל חיים בלא משיב הרוח ומוריד הגשם שמזכירין בימות הגשמים וכן אם אמר בשמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור עד מוריד הגשם אם נסתפק אחר כך אם הזכיר או לא חזקה שהזכירו:
Si el primer día de Pésaj recita noventa veces la segunda bendición desde «Atá Guibor» hasta «Morid Hatal», correspondientes a los treinta días en que se dice tres veces al día, desde ese momento, si no recuerda si mencionó la lluvia, se presume que no la mencionó y no tiene que repetir. Glosa: Del mismo modo, entre nosotros, si recitó hasta «Mejalkel Jaim» sin «Mashiv Haruaj Umorid Hagueshem», que se dice en la temporada de lluvias, o si en Sheminí Atséret recitó noventa veces desde «Atá Guibor» hasta «Morid Hagueshem», si luego duda si lo dijo o no, se presume que lo dijo.
שולחן ערוך, אורח חיים קי״ד
9 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
