Shulján Aruj, Óraj Jaim 122:1
דינים השייכין בין י"ח ליהיו לרצון. ובו ג סעיפים: אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון אינו פוסק שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא אבל בין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי: הגה ודוקא במקום שנוהגים לו' יהיו לרצון מיד אחר התפלה אבל במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו לרצון מפסיק ג"כ לקדיש וקדושה ובמקומות אלו נוהגים להפסיק באלהי נצור קודם יהיו לרצון ולכן מפסיקים ג"כ לקדוש' ולקדיש וברכו: מיהו הרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אם התחיל ש"צ לסדר תפלתו והגיע לקדיש או לקדושה מקצר ועולה ואם לא קצר יכול להפסיק כדרך שמפסיק בברכה של ק"ש אפי' באמצע:
Reglas entre las dieciocho bendiciones y «Yihyú Leratsón». Contiene tres apartados: Si quiere interrumpir para responder a Kadish o Kedushá entre las dieciocho bendiciones y «Yihyú Leratsón», no interrumpe, porque «Yihyú Leratsón» forma parte de la plegaria. En cambio, entre «Yihyú Leratsón» y las demás súplicas puede hacerlo. Glosa: Esto rige donde se acostumbra decir «Yihyú Leratsón» inmediatamente después de la plegaria; pero donde se acostumbra decir súplicas antes de «Yihyú Leratsón», también se interrumpe para Kadish y Kedushá. En tales lugares se acostumbra interrumpir durante «Elohái Netsor» antes de «Yihyú Leratsón», y por ello también se interrumpe para Kedushá, Kadish y «Barejú». No obstante, quien acostumbra recitar súplicas tras su plegaria, si el oficiante empieza su plegaria y llega a Kadish o Kedushá, debe abreviar y terminar; si no pudo hacerlo, puede interrumpir como se interrumpe durante las bendiciones del Shemá, incluso en medio de ellas.