Shulchan Arukh Orach Chayim 131
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:1
דיני נפילת אפים. ובו ח סעיפים: אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. כשנופל על פניו נהגו להטות על צד שמאל: הגה וי"א דיש להטות על צד ימין והעיקר להטות בשחרית כשיש לו תפילין בשמאלו על צד ימין משום כבוד התפילין ובערבית או כשאין לו תפילין בשמאלו יטה על צד שמאל ולאחר שנפל על פניו יגביה ראשו ויתחנן מעט מיושב וכל מקום ומקום לפי מנהגו ומנהג פשוט לומר ואנחנו לא נדע כו' וחצי קדיש אשרי למנצח ואפילו בימים שאין אומרים תחנון אומרים למנצח מלבד בראש חודש וחנוכה ופורים וע"פ וערב יום כפור וט' באב:
Reglas de la inclinación sobre el rostro («Nefilat Apáim»). Contiene ocho apartados: No se debe hablar entre la plegaria y Nefilat Apáim. Al inclinarse sobre el rostro, se acostumbra apoyar la cabeza hacia el lado izquierdo. Glosa: Hay quienes dicen que debe inclinarse hacia el lado derecho. La práctica principal es que en Shajarit, cuando tiene tefilín en el brazo izquierdo, se incline hacia el derecho por respeto a los tefilín, y en Arvit o cuando no tiene tefilín en el brazo izquierdo, se incline hacia el izquierdo. Después de inclinarse, levanta la cabeza y formula sentado algunas súplicas, según la costumbre de cada lugar. La costumbre extendida es decir «Nosotros no sabemos…», medio Kadish, «Ashré» y «Lamnatseaj». Incluso en días en que no se dice Tajanún se dice «Lamnatseaj», excepto en Rosh Jódesh, Janucá, Purim, víspera de Pésaj, víspera de Yom Kipur y Tishá BeAv.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:2
נפילת אפים מיושב ולא מעומד: הגה י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וספר תורה בתוכו אבל בלא זה אומרים תחנה בלא כיסוי פנים וכן נוהגים (ב"י בשם רוקח סי' שכ"ד) וחצר ב"ה הפתוח לב"ה (מהרי"ל) או בשעה שהצבור מתפללין אז אפי' יחיד בביתו אומר תחינה בנפילת אפים (ד"ע פי' אגור):
Nefilat Apáim se hace sentado, no de pie. Glosa: Algunos sostienen que solo se hace donde hay un arca con un rollo de la Torá; de lo contrario, se recita la súplica sin cubrirse el rostro, y así se acostumbra (Bet Yosef en nombre de Rokeaj, capítulo 324). También se hace en el patio de una sinagoga abierto hacia ella (Maharil); o cuando la congregación está rezando, incluso una persona sola en su casa puede decir las súplicas con Nefilat Apáim (opinión propia, explicación de Agur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:3
אין נפילת אפים בלילה ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם שהוא קרוב ליום:
No se hace Nefilat Apáim de noche; durante las vigilias de madrugada se acostumbra hacerlo, porque ya se está cerca del día.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:4
נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל ולא בבית החתן ולא בב"ה ביום מילה ולא כשיש שם חתן: הגה ודוקא שהמילה או החתן באותו ב"ה אבל אם אין המילה בב"ה אע"פ שהיא בב"ה האחרת אומרים תחנון (פסקי מהרי"א סימן פ"א) וביום המילה שאין אומרים תחנון דוקא שחרית שמלין אז התינוק אבל במנחה אף על פי שמתפללין אצל התינוק הנימול אומרים תחנון מה שאין כן בחתן שאין אומרים תחנון כל היום כשמתפללין אצל החתן (הגהות מיי' פ"ה מה"ת) ולא מקרי חתן אלא ביום שנכנס לחופה:
Se acostumbra no hacer Nefilat Apáim en casa de un doliente, en casa de un novio, en la sinagoga el día en que se realiza allí una circuncisión, ni cuando se encuentra allí un novio. Glosa: Esto rige cuando la circuncisión o el novio están en esa sinagoga; si la circuncisión se celebra en otra sinagoga, sí se dice Tajanún (Pesaké Maharí A., capítulo 81). El día de una circuncisión se omite Tajanún solamente en Shajarit, cuando se circuncida al niño; en Minjá se dice Tajanún, aunque se rece junto al niño circuncidado. No ocurre así en presencia de un novio, pues se omite todo el día cuando se reza junto a él (Hagahot Maimoniot, capítulo 5 de las leyes de la plegaria). Se considera novio, a estos efectos, únicamente el día de su entrada bajo la jupá.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:5
אם חל מילה בתענית צבור מתפללין סליחות ואומרים ווידוי ואין נופלין על פניהם ואין אומרים והוא רחום בשחרית אפי' במקום שנוהגים לאומרו בלא זה:
Si una circuncisión coincide con un ayuno público, se recitan Selijot y Vidui, pero no Nefilat Apáim ni «Vehú Rajum» en Shajarit, incluso donde se acostumbra recitarlo los demás días.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:6
נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בר"ח ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין) בפורים אין נופלים על פניהם בל"ג בעומר אין נופלין. בערב י"כ אין נופלים וכן ערב ר"ה אפילו שחרית:
Se acostumbra no hacer Nefilat Apáim el quince de Av, el quince de Shevat, Rosh Jódesh ni en la Minjá previa a Rosh Jódesh, ni en Janucá. Hay quienes incluyen la Minjá anterior a Janucá (y así se acostumbra). En Purim no se hace; tampoco en Lag BaOmer, la víspera de Yom Kipur ni la víspera de Rosh Hashaná, ni siquiera en Shajarit de esta última.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:7
ומנהג פשוט שלא ליפול על פניהם בכל חודש ניסן ולא בט' באב ולא בין י"ה לסוכות:
La costumbre general es no hacer Nefilat Apáim durante todo el mes de Nisán, ni en Tishá BeAv, ni entre Yom Kipur y Sucot.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 131:8
אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו כשמתפלל על הצבור אלא אם כן הוא בטוח שיענה כיהושע בן נון: הגה וכן אסור לכל אדם ליפול על פניו בפישוט ידים ורגלים אפי' אם אין שם אבן משכית (הגהות אשירי סוף פרק תפלת השחר וריב"ש סימן תי"ב) אבל אם נוטה קצת על צידו מותר אם אין שם אבן משכית וכן יעשו בי"כ כשנופלין על פניהם אם יציעו שם עשבים כדי להפסיק בין הקרקע וכן נוהגין:
Una persona importante no debe postrarse completamente sobre el rostro al orar por la congregación salvo que esté segura de que será respondida, como Yehoshúa bin Nun. Glosa: También se prohíbe a cualquier persona postrarse extendiendo completamente manos y pies, incluso si no hay piedra tallada en el lugar (Hagahot Asherí, final de «Tefilat Hashajar», y Rivash, capítulo 412). Pero está permitido inclinarse un poco sobre un costado si no hay piedra tallada. Así debe hacerse en Yom Kipur al postrarse, colocando hierbas u otro material para separar el cuerpo del suelo; así se acostumbra.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
