Shulján Aruj, Óraj Jaim 145:1
דיני המתרגמין. ובו ג סעיפים: בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יות' מפסוק אחד ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכל' הפסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אח' עד שיכלה התרגום מפי המתרגם ואין הקורא רשאי להגביה קולו יות' מהמתרגם ולא המתרגם יות' מהקורא ואין הקורא רשאי לסייע למתרגם שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה:
Normas para los traductores. Contiene tres apartados: En tiempos de los Sabios de la Guemará se acostumbraba traducir para que el pueblo comprendiera. El lector no puede leer al traductor más de un versículo de una vez; el traductor no comienza hasta que el lector termina el versículo, y el lector no continúa con el siguiente hasta que el traductor acabe. Ni el lector debe elevar la voz por encima del traductor ni el traductor por encima del lector. Tampoco debe el lector ayudar al traductor, para que nadie crea que la traducción está escrita en la Torá.