דיני בנין בית הכנסת. ובו כב סעיפים: מותר לעשות מב"ה בית המדרש אבל לא מבית המדרש ב"ה:
Leyes sobre la edificación de la sinagoga. Contiene veintidós apartados: Está permitido transformar una sinagoga en casa de estudio, pero no transformar una casa de estudio en sinagoga.
בני העיר שמכרו ב"ה יכולים ליקח בדמיו תיבה דהיינו היכל שמניחין בו ס"ת או לוח שמעמידין עליו ס"ת מכרו תיבה יכולים ליקח בדמיו מטפחת של ס"ת מכרו מטפחת לוקחין בדמיה ספרים דהיינו שכתוב כל חומש לבדו וכן נביאים וכתובים מכרו ספרים לוקחים בדמיהם ס"ת אבל איפכא להורידן מקדושתן אסור ואפי' אם קנה בקצת המעות דבר שקדושתו חמורה אין יכולין לשנות המותר לקדושה קלה:
Si los habitantes de una ciudad vendieron una sinagoga, pueden comprar con su precio una tevá, es decir, un arca donde se coloca el Séfer Torá o un tablero sobre el que se apoya. Si vendieron la tevá, pueden comprar con su precio una cubierta del Séfer Torá; si vendieron la cubierta, pueden comprar libros, es decir, volúmenes separados de los cinco libros de la Torá, así como de los Profetas y Escritos; si vendieron los libros, pueden comprar un Séfer Torá. Pero está prohibido hacerlo a la inversa, rebajando su santidad. Incluso si se compró con parte del dinero un objeto de mayor santidad, no se puede destinar el resto a otro de santidad inferior.
ס"ת שנמצא בו טעות דינו כחומשים (וע"ל סי' קמ"ג):
Un Séfer Torá en el que se encontró un error tiene la condición de los jumashim (véase arriba, capítulo 143).
אם הותר לקנות בדמי קדושה אחת קדושה אחרת כיוצא בה יש אוסרים ויש מתירין:
Sobre si se permite comprar con el dinero obtenido por la venta de un objeto sagrado otro de santidad equivalente, algunos lo prohíben y otros lo permiten.
אם גבו מעות לבנות ב"ה או בית המדרש או לקנות תיבה או מטפחת או ס"ת ורצו לשנותן מלצורך מה שגבו אותם אין משנין אלא מקדושה קלה לחמורה אבל אם עשו בהם הדבר שגבו אותם בשבילם משנין המותר לכל מה שירצו ואם כשגבו המעות התנו לעשות חפצם ממותר הדמים אפילו קנו ומכרו וחזרו וקנו קדושה במקצת הדמים מותר להוריד המותר אבל אם לא התנו כשגבו אלא כשמכרו התנו אסור להורידם: הגה ואם קנו בדמים אלו שגבו עצים ואבנים חלה קדושת הדמים על העצים והאבנים ואסור לשנותן רק לקדושה חמורה ואם הביאו עצים ואבנים לצורך בנין ב"ה אם באו ליד גבאי אסור לשנותן רק לקדושה חמורה וקודם שבאו לידי גבאי מותר לשנותן אבל מכל מקום לא יוכל לחזור בו: (ב"י וכן משמע במרדכי ריש פ' בני העיר):
Si se recaudó dinero para construir una sinagoga o casa de estudio, o para comprar un arca, una cubierta o un Séfer Torá, y quisieron darle un destino distinto del previsto al recaudarlo, solo pueden cambiarlo de una finalidad de santidad menor a otra mayor. Pero si ya realizaron con ese dinero aquello para lo cual lo reunieron, pueden destinar el sobrante a lo que deseen. Si, al recaudarlo, estipularon que podrían hacer lo que quisieran con el remanente, aun si compraron, vendieron y volvieron a comprar un objeto sagrado con parte del dinero, pueden destinar el resto a algo de santidad inferior. Pero si no lo estipularon al recaudarlo y solo lo hicieron al vender, está prohibido rebajar su destino. Glosa: Si con el dinero recaudado compraron madera y piedras, la santidad del dinero se transfiere a la madera y las piedras, y solo pueden destinarlas a una santidad mayor. Si se trajeron madera y piedras para edificar una sinagoga, una vez que están en manos del encargado no pueden destinarse sino a una santidad mayor; antes de llegar a él pueden destinarse a otro fin, aunque quien las donó no puede retractarse de su donación (Bet Yosef, y así se desprende del Mordejai al principio de «Bené haír»).
מוכרים ב"ה וכן שאר דברים שבקדושה ואפילו ספר תורה להספקת תלמידים או להשיא יתומים בדמיו:
Se puede vender una sinagoga, así como otros objetos sagrados, incluso un Séfer Torá, para el sostenimiento de estudiantes o para casar a huérfanos con el dinero obtenido.
והא דב"ה נמכר הני מילי של כפרים שאין באים אנשים ממקומות אחרים שלא נעשית אלא לבני הכפרים לבדם (ואפי' בנו אותם משל אחרים) (מרדכי ישן בשם ראבי"ה) ולכן יכולים למכרו ומכל מקום המעות נשארים בקדושתן ואינם רשאים להורידן מקדושתן והיינו כשמכרו בני העיר שלא מדעת פרנסיהם והוא הדין אם מכרו ז' טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר אבל אם הסכימו שבעה טובי העיר באותו מכר והיו במעמד אנשי העיר רשאים להוציא המעות לכל מה שירצו ואם קבלו עליהם בני העיר בפירוש במכר זה כל מה שיעשו אפילו יחיד מה שעשה עשה: הגה וכל ששבעה טובי העיר מוכרים בפירסום מקרי במעמד אנשי העיר ואינן צריכין לומר הן או לאו (מרדכי) אבל של כרכים שבאים שם ממקומות אחרים אפילו בנו אותו משלהם אינו נמכר אא"כ תלו אותו בדעת היחיד שאז יעשה בו היחיד מה שירצה בהסכמת הצבור וה"ה לכל דברי קדושה שנזכרו כאן דכולהו גרירי בתר בית הכנסת: הגה יחיד שבנה ב"ה ונתנה לקהל דינה כב"ה של קהל אבל אם שייר לעצמו בה שום כח אין לה מכר כי אם על פי הקהל ועל פיו או יורשיו (א"ז והגהות אשר"י פ' בני העיר) וכל זה לא מיירי אלא כשיש להם ב"ה אחרת אבל אם אין להם רק ב"ה אחת אסור למכרו דהא אפילו לסתרו אסור עד שיבנו אחרת (רבי' ירוחם נ"ג ח"ה וב"י בשם הרמב"ן) כל דבר שבקדושה שנמכר ומותר לשנותו נמכר בלא הכרזה ואין בו אונאה אבל דבר שאסור לשנותו לקדושה קלה צריך הכרזה (תשובת רשב"א סי' תתר"ד):
La posibilidad de vender una sinagoga se refiere a las aldeas, a las cuales no acuden personas de otros lugares, pues fue hecha únicamente para sus habitantes (aunque la hayan construido con aportaciones ajenas; Mordejai antiguo en nombre de Rabiá). Por tanto, pueden venderla, pero el dinero conserva su santidad y no pueden rebajarla. Esto se refiere a cuando los habitantes la vendieron sin el consentimiento de sus dirigentes, o cuando los siete representantes de la ciudad la vendieron sin la presencia de los habitantes. Pero si los siete representantes acordaron la venta ante los habitantes de la ciudad, pueden usar el dinero para lo que deseen. Y si los habitantes autorizaron expresamente que, para esa venta, se hiciera lo que se decidiera, incluso si actuaba una sola persona, su decisión es válida. Glosa: Cuando los siete representantes venden públicamente, se considera que lo hacen ante los habitantes y estos no necesitan manifestar «sí» o «no» (Mordejai). En cambio, una sinagoga de una ciudad grande, a la que acude gente de otros lugares, no puede venderse, incluso si sus habitantes la construyeron con sus propios recursos, salvo que desde el comienzo la hayan sometido a la decisión de una persona, en cuyo caso esta podrá hacer lo que desee con el consentimiento de la comunidad. Lo mismo vale para todos los objetos sagrados aquí mencionados, pues su condición sigue la de la sinagoga. Glosa: Si una persona construyó una sinagoga y la entregó a la congregación, tiene la condición de sinagoga comunitaria; pero si se reservó algún derecho sobre ella, solo puede venderse con el consentimiento de la comunidad y de él o de sus herederos (Or Zarúa y Hagahot Ashrí, «Bené haír»). Todo esto se refiere a cuando disponen de otra sinagoga; si solo tienen una, está prohibido venderla, porque ni siquiera pueden demolerla antes de construir otra (Rabenu Yerujam, netiv 3, parte 5, y Bet Yosef en nombre del Rambán). Un objeto sagrado cuya venta y cambio de destino están permitidos se vende sin anuncio público previo y no se aplica a su precio la ley de lesión por sobreprecio; pero cuando está prohibido destinarlo a una santidad inferior, debe anunciarse la venta públicamente (responsa del Rashbá, número 1004).
בנו בית סתם והקדישו אח"כ לב"ה דינו כב"ה אבל אינו קדוש עד שיתפללו בו אפי' אם בנאוהו לשם ב"ה וכיון שהתפללו בו אפי' אורחים לפי שעה כיון שהיה מיוחד לתפלה קדוש ואם לפי שעה הקדישו הכל לפי מה שאמרו:
Si construyeron una casa para uso general y después la consagraron como sinagoga, tiene la condición de sinagoga, pero no adquiere santidad hasta que se rece en ella; esto rige incluso si originalmente la construyeron con ese fin. Una vez que se ha rezado allí, aunque solo lo hayan hecho visitantes ocasionales, si el lugar había sido reservado para la oración adquiere santidad. Si lo consagraron solo temporalmente, todo depende de los términos que hayan establecido.
כשמוכרים אנשי הכפר ב"ה יכולים למכרו ממכר עולם והלוקח יעשה בו מה שירצה חוץ ממרחץ ובורסקי ובית הטבילה ובית הכסא ואם מכרוהו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר יעשה הלוקח אפי' אלו הארבעה דברים:
Cuando los habitantes de una aldea venden una sinagoga, pueden hacer una venta definitiva y el comprador puede usarla para lo que desee, excepto como casa de baños, curtiduría, baño ritual o retrete. Pero si la vendieron los siete representantes de la ciudad ante sus habitantes, el comprador puede destinarla incluso a esos cuatro usos.
יש אומרים דיחיד בשלו אפי' ס"ת מותר למכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה כל שלא הקדישו לקרות ברבים ויש מי שאוסר אלא אם כן ללמוד תורה או לישא אשה:
Algunos dicen que una persona puede vender un objeto sagrado de su propiedad particular, incluso un Séfer Torá, y utilizar el dinero como desee, siempre que no lo haya consagrado para la lectura pública; otros lo prohíben salvo para estudiar Torá o contraer matrimonio.
בית הכנסת או לבנים ועצים מב"ה ישן שסתרו יכולים ליתן במתנה דאי לאו דהוה להו הנאה מיניה לא הוו יהבי ליה הדר הוה ליה כמכר וכן יכולים להחליפם באחרים והם יוצאים לחולין אבל אסור למשכנן או להשכירן או להשאילן אפילו ע"י שבעה טובי העיר שעדיין נשארין בקדושתן שאין כאן דבר אחר שתחול קדושתן עליו: הגה ודוקא בדרך שמורידן מקדושתן אבל מותר להשאיל אפילו ס"ת לקרות בה אפי' משל רבים ליחיד (ב"י בשם א"ח):
Se puede regalar una sinagoga o los ladrillos y maderas de una sinagoga antigua que fue demolida, pues, de no obtener algún beneficio del destinatario, no se los regalarían, y por ello equivale a una venta. También pueden intercambiarlos por otros bienes, con lo que dejan de estar consagrados. Pero está prohibido darlos en prenda, alquilarlos o prestarlos, incluso por decisión de los siete representantes, pues conservan su santidad al no existir otro objeto sobre el cual pueda recaer. Glosa: Esto solo vale cuando el préstamo los rebaja de su santidad; está permitido prestar incluso un Séfer Torá para leer en él, aunque sea un libro comunitario prestado a un particular (Bet Yosef en nombre de Oraj Jaim).
מי שיש לו תנאי עם הקהל שלא יוכל לבנות ב"ה כי אם הוא וזרעו אינו יכול למכור זכותו לאחר:
Quien haya pactado con la comunidad que solo él y sus descendientes podrán construir la sinagoga no puede vender ese derecho a otra persona.
גבו מעות לבנין ב"ה ובא להם דבר מצוה מוציאין בה המעות קנו אבנים וקורות לא ימכרם לדבר מצוה אלא לפדיון שבויים אע"פ שהביאו האבנים וגדרום ואת הקורות ופסלום והתקינו הכל לבנין ב"ה מוכרים הכל לפדיון שבויים בלבד אבל אם בנו וגמרו לא ימכרו ב"ה אלא יגבו לפדיון מן הצבור:
Si se reunió dinero para edificar una sinagoga y surge la necesidad de cumplir otra mitzvá, pueden utilizar para ella el dinero. Si ya compraron piedras y vigas, no pueden venderlas para otra mitzvá, salvo para rescatar cautivos. Aunque hayan llevado y labrado las piedras y preparado y trabajado las vigas para construir la sinagoga, pueden venderlo todo únicamente para rescatar cautivos. Pero si ya construyeron y terminaron el edificio, no venderán la sinagoga: la comunidad deberá reunir fondos para el rescate.
ראובן שאמר קרקע זו אני נותן לבנות עליה ב"ה ולא רצו עכו"ם להניחם לבנות ב"ה והקהל אומרים לבנות עליו בית לת"ת וראובן אומר אדעתא דהכי לא נדרתי לא מצי ראובן הדר ביה ואם ראובן לא היה דר שם היו יכולים לשנותה ואם הוא מבני אותה העיר אינם רשאים לשנותה אם הוא עומד וצווח (פי' וצועק) אא"כ יש שם חבר עיר דכל מאי דאתי אדעתא דידיה אתי: (ושבעה טובי עיר דינם כחבר עיר): (מרדכי ריש פ' בני העיר):
Si Reuvén dijo: «Dono este terreno para construir en él una sinagoga», pero los no judíos no permitieron edificarla, y la comunidad quiere construir allí una casa para enseñar Torá a los niños, mientras Reuvén dice: «No hice mi voto con esa intención», Reuvén no puede retractarse. Si Reuvén no residiera allí, podrían cambiar su destino; pero si es habitante de la ciudad, no pueden cambiarlo si se opone y protesta (es decir, grita), salvo que exista un dirigente comunitario a cuya decisión se haya sometido el asunto, pues las donaciones se hicieron contando con su criterio. (Los siete representantes de la ciudad tienen la misma condición que ese dirigente; Mordejai al comienzo de «Bené haír»).
אין אדם יכול לאסור חלקו מב"ה ולא מהספרים ואם אסר אינו כלום:
Nadie puede prohibir a los demás utilizar su parte de una sinagoga ni de los libros comunitarios; si lo hace, su prohibición carece de efecto.
מי שהשאיל ביתו לב"ה ויש לו מריבה עם אחד מהקהל אינו יכול לאסרה אא"כ יאסרנו לכל הקהל כאחד: הגה ודוקא שהשאיל תחלה סתם אבל אם התנה מתחלה שכל זמן שירצה למחות יהא בידו למחות או שלא השאיל להם בפירוש אלא הניחם ליכנס לביתו הרשות בידו למחות כמו שירצה: (מהר"ם פאדווא סי' פ"ה):
Quien prestó su casa para que sirviera de sinagoga y mantiene una disputa con un miembro de la congregación no puede prohibirle el uso de la casa, a menos que lo prohíba a toda la comunidad por igual. Glosa: Esto se aplica si al principio la prestó sin condiciones; pero si estipuló desde el comienzo que podría oponerse cuando lo deseara, o no la prestó expresamente sino que simplemente los dejó entrar, tiene derecho a impedirles la entrada cuando quiera (Maharam Padua, número 85).
מי שהיה בביתו ב"ה ימים רבים אין הצבור רשאים לשנותו בבית אחר:
Si durante muchos años hubo una sinagoga en la casa de alguien, la comunidad no tiene derecho a trasladarla a otra casa.
יש מי שאומר שכלי הקודש של כסף שנהגו להביאם תמיד לבית הכנסת בחגים אין יכולים להוציא לחולין ולמכרם והקהל יכולים לתפשם שישארו בחזקת הקדש אחר מיתת המקדיש:
Según una opinión, los utensilios sagrados de plata que acostumbraban llevar siempre a la sinagoga durante las festividades no pueden desacralizarse ni venderse; la comunidad puede retenerlos para que, tras la muerte del donante, continúen considerándose bienes consagrados.
יש מי שאומר שאם ימצא אחר מיתת אדם כתב כתוב שהקדיש כלים ואין עליו עדים ולא מסרו להקהל אפילו הכי הוי הקדש:
Según una opinión, si después de la muerte de una persona se encuentra un escrito en el que declara consagrados ciertos utensilios, aunque no haya testigos que lo firmen ni los haya entregado a la comunidad, quedan consagrados.
יש מי שאומר שס"ת שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן אין הצבור יכולים להחזיק בו:
Según una opinión, si consta que un Séfer Torá pertenecía a los antepasados de Reuvén, la comunidad no puede apropiárselo.
אין לקנות מעילים שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה: הגה אסור לעשות מאתנן זונה או מחיר כלב דבר של מצוה כגון ב"ה או ס"ת ודוקא מהאתנן עצמה אבל אם נתנו לה מעות באתנן מותר לקנות בהן דבר מצוה ולא מקרי זונה אלא איסור ערוה אבל אלו הפנויות הקדשות שמקדישות דבר מותר לקבל מהן (רבי' ירוחם נ"ג ח"א):
No deben comprarse mantos utilizados anteriormente para uso común para destinarlos a un objeto sagrado. Glosa: Está prohibido emplear como objeto de mitzvá, por ejemplo una sinagoga o un Séfer Torá, el pago dado a una prostituta o el precio de un perro. Esto solo se refiere a utilizar directamente aquello que fue dado como pago; si se le entregó dinero, está permitido comprar con ese dinero un objeto destinado a una mitzvá. En este contexto, se considera prostituta a la mujer cuya relación constituye una prohibición sexual; pero se pueden aceptar donaciones de mujeres solteras que se prostituyen y que consagran algún objeto (Rabenu Yerujam, netiv 3, parte 1).
אדם שהוא רגיל בשום מצוה כגון גלילה ואירעו אונס או עוני ונתנו הקהל המצוה לאחר ואח"כ העשיר ורצה שיחזירו לו המצוה אם בשעה שנתנו הקהל המצוה לשני היה סיפק ביד הראשון לתת מה שהיה נותן בכל שנה ולא חפץ בה ונתרצה הוא עם שאר הקהל לתת לאחר איבד זכותו אבל אם כשנתנוה לשני לא היה ביד הראשון סיפק לתת מה שהיה נותן ועתה שיש בידו רוצה לזכות במצותו ולחזור וליתן מה שהיה נותן תחלה חוזר למצותו:
Una persona que acostumbraba desempeñar una mitzvá, como enrollar el Séfer Torá, sufrió un impedimento o cayó en la pobreza y la comunidad otorgó esa mitzvá a otra; posteriormente recuperó sus recursos y pidió que se le devolviera. Si cuando se la otorgaron al segundo todavía podía dar lo mismo que aportaba cada año, pero no quiso y aceptó con el resto de la congregación que se la concedieran a otro, perdió su derecho. En cambio, si entonces no podía aportar lo que acostumbraba y ahora puede, y desea recuperar su mitzvá y volver a entregar lo que antes aportaba, recupera su función.
שולחן ערוך, אורח חיים קנ״ג
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
