Shulchan Arukh Orach Chayim 154
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:1
דיני תשמישי קדוש' ונרות בית הכנסת. ובו טו סעיפים: רחבה של עיר אע"פ שמתפללין בה בתעניות אין בה משום קדושה מפני שהיא עראי וכן בתים וחצרות שמתקבצים בהם להתפלל באקראי (פירוש דרך מקרה והזדמן לא דרך קביעות) אין בהם שום קדושה: הגה ויש אומרים דלא מקרי ארון הקודש אלא אם הוא כמין ארגז שאינו עשוי רק לכבוד התורה אבל ארון הבנוי בחומה שנעשה לשמירה לא מקרי תשמישי קדושה וכל שכן אם הספרים מתקלקלים בו דמותר ליטלו משם:
Leyes sobre los objetos que sirven a la santidad y las luces de la sinagoga. Contiene quince apartados: La plaza de una ciudad, aunque se rece en ella en días de ayuno, no tiene santidad porque su uso es temporal. Del mismo modo, las casas y patios donde la gente se reúne ocasionalmente (es decir, de manera fortuita, no estable) para rezar no adquieren santidad. Glosa: Algunos sostienen que solo se denomina arca sagrada a una especie de caja hecha exclusivamente por respeto a la Torá, pero un armario construido dentro de la pared para proteger los libros no se considera objeto al servicio de la santidad; con más razón, si los libros se deterioran dentro, está permitido retirarlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:2
השוכרי' בית ומתפללי' בו אין לו דין ב"ה:
Una casa alquilada para rezar en ella no tiene el estatus de sinagoga.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:3
תשמישי קדושה כגון תיק של ספרים ומזוזות ורצועות תפילין וארגז שנותנין בו ס"ת או חומש וכסא שנותנין עליו ס"ת ווילון שתולין לפני ההיכל יש בהן קדושה וצריך לגנזן: הגה ודוקא הדבר שמניחין בהן דבר הקדושה בעצמו לפעמים או שנעשה לכבוד כגון המכסה שעל הקרשים של הספרים אבל אותו מכסה שהוא לשמור אותו מכסה שעל הקרשים לא מיקרי תשמיש דהוי תשמיש דתשמיש וכל כיוצא בזה. אסור לכבס מטפחת של ס"ת במי רגלים מפני הכבוד: (ר' ירוחם נ"ב ח"ז ור"ן מרדכי פ"ק דמ"ק):
Los objetos al servicio de la santidad, como fundas de libros sagrados y de mezuzot, correas de tefilín, arcas para un Séfer Torá o un jumash, un asiento sobre el que se coloca el Séfer Torá y el cortinaje que cuelga ante el arca, tienen santidad y requieren guenizá. Glosa: Esto se refiere precisamente a lo que a veces contiene directamente el objeto sagrado, o a lo que se hizo para honrarlo, como la cubierta sobre las tablas de los libros; pero la funda destinada únicamente a proteger esa cubierta no se considera objeto al servicio directo de la santidad, sino un accesorio de otro accesorio, y así casos semejantes. Está prohibido lavar con orina la cubierta de un Séfer Torá, por respeto (Rabenu Yerujam, netiv 2, parte 7, Ran y Mordejai, primer capítulo de Moed Katán).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:4
מטפחו' ס"ת שבלו יכולים לעשות מהן תכריכין למת מצוה וזו היא גניזתן:
Las cubiertas desgastadas de los rollos de la Torá pueden utilizarse para confeccionar mortajas para un muerto que constituye un met mitzvá; esa es su forma de guenizá.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:5
ספר תורה שבלה מניחין אותו בכלי חרס וגונזין אותו בקבר ת"ח אפי' אינו אלא שונה הלכות ולא שימש ת"ח:
Un Séfer Torá deteriorado se coloca en una vasija de barro y se entierra en la tumba de un estudioso de la Torá, incluso si solo estudiaba halajot y no había asistido a grandes maestros.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:6
אין עושין מתיבה כסא לס"ת אבל מותר לעשות מתיבה גדולה קטנה וכן מותר לעשו' מכסא גדול כסא קטן אבל אסור לעשות ממנו שרפרף (פי' כסא קטן) לכסא וכן מותר לעשות מוילון גדול וילון קטן או לעשות ממנו כיס לספר תורה אבל לעשות ממנו כיס לחומש אסור: הגה ופרוכת שאנחנו תולין בפני הארון אין לו קדושת ארון רק קדושת ב"ה וכן הכלונסים שבו תולין הפרוכת ומכל מקום אסור לעשות מהם העצים שמסמנים בו הקריאה לחובת היום שאינן קדושים כמו הם:
No puede transformarse un arca en un asiento para un Séfer Torá; pero se puede transformar un arca grande en una pequeña y un asiento grande en uno pequeño. No obstante, no se puede convertir ese asiento en un escabel (es decir, un asiento pequeño) para otro asiento. Asimismo, se permite transformar una cortina grande en una pequeña o confeccionar con ella una bolsa para el Séfer Torá, pero no una bolsa para un jumash. Glosa: La parójet que colgamos delante del arca no tiene la santidad del arca, sino la de la sinagoga; lo mismo rige para las barras de las que cuelga. Aun así, no pueden transformarse en los punteros de madera utilizados para señalar la lectura del día, pues estos no tienen el mismo nivel de santidad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:7
הבימה כגון בימה שהיו עושים למלך אין בה קדושת ארון אלא קדושת ב"ה:
La plataforma o estrado, como la plataforma que se construía para un rey, no tiene la santidad del arca, sino la de la sinagoga.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:8
הארון וכל מה שעושים לס"ת מועיל בו תנאי להשתמש בו שאר תשמיש אפילו דחול: הגה ונהגו ליהנות בכמה הנאות מדברי קדושה כגון מטפחות של ספרים ושלחן שבב"ה ומעילים של ספר תורה וכתבו הטעם משום דכיון שנהגו כן ואי אפשר ליזהר לב ב"ד מתנה עליהם מעיקרא כדי שלא יבואו בני אדם לידי תקלה ואע"ג דלא התנו כאלו התנו דמי::
Respecto del arca y de todos los objetos confeccionados para el Séfer Torá, sirve establecer desde el comienzo una condición que permita otros usos, incluso profanos. Glosa: Se ha acostumbrado obtener diversos beneficios de objetos sagrados, como las cubiertas de libros, la mesa de la sinagoga y los mantos del Séfer Torá. La razón que dieron es que, como esta es la práctica y resulta imposible evitar completamente esos usos, se considera que el tribunal establece de antemano una condición para prevenir que la gente incurra en una falta; aun cuando no lo haya estipulado explícitamente, es como si lo hubiera hecho.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:9
המתנדבים ספר תורה ומניחים מטפחו' בב"ה מותר להשתמש בהן כל ספר וספר שלדעת כן הוקדשו אבל המניחים בביתם ואח"כ מקדישין כיון שע"ד אותו ספר נעשה ונשתמש בו אותו ספר אסור להניחו בס"ת אחר ויש מתירין:
Cuando alguien dona un Séfer Torá y deja cubiertas en la sinagoga, se permite utilizarlas para cualquier Séfer Torá, pues se dedicaron con esa intención. Pero si las guardó en su casa y después las consagró, como fueron confeccionadas y utilizadas para un libro específico, está prohibido emplearlas para otro Séfer Torá; hay quienes lo permiten.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:10
הנוהגים להניח עטרות ס"ת בראש הקורא בסיום התור' אין מוחין בידם אבל המניחים אותם בראשי חתנים דעלמא מוחין בידם:
No se debe reprochar a quienes acostumbran colocar las coronas de los rollos de la Torá sobre la cabeza de quien lee cuando se concluye la lectura de la Torá; pero debe reprocharse a quienes las ponen sobre la cabeza de novios comunes.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:11
נרות של שעוה שנתנם עכו"ם לעובדי אלילים וכיבן שמשן ונתנן או מכרן לישראל אסור להדליקם בבית הכנסת. הגה אע"פ שמותרים להדיוט: מומר עכו"ם שנתן שעוה או נר לב"ה אסור להדליקו:
Las velas de cera que un no judío ofreció a idólatras y que su encargado apagó y después regaló o vendió a un judío no pueden encenderse en la sinagoga. Glosa: Aunque esté permitido su uso por un particular. Si un apóstata no judío donó cera o una vela a la sinagoga, está prohibido encenderla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:12
עכבר שנמצא בשמן של ב"ה אם הוא מאוס אסור להדליקו בביה"כ:
Si se encuentra un ratón en el aceite de la sinagoga y el aceite resulta repugnante, no se puede encender con él una luz en la sinagoga.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:13
נר של ב"ה מותר לקרות לאורו:
Está permitido leer a la luz de una lámpara de la sinagoga.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:14
אין מדליקין נר של הדיוט מנר של ב"ה ויש מי שאומר דהני מילי בעוד שדולקין למצותן אבל כשצריך לכבותן מותר: הגה מיהו לא נהגו ליזהר בכך ומדליקין בהן נר שהוא לצורך גדול ואפשר גם כן שדעת בית דין מתנה בכך וכן בכל הדברים שנהגו להקל בדברים כאלו אולי הוא מהאי טעמא:
No se enciende una vela para uso privado a partir de una lámpara de la sinagoga. Hay quien dice que esto se aplica mientras estén encendidas para cumplir su función religiosa, pero que, cuando ha llegado el momento de apagarlas, se permite. Glosa: Sin embargo, la costumbre no ha sido tener tanto cuidado en esto y se enciende con ellas una vela para una necesidad importante. Es posible, además, que el tribunal haya previsto una condición al respecto, y tal vez esta sea también la razón de las otras prácticas en las que se acostumbra flexibilizar estas cuestiones.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 154:15
בני כרך שקנו ס"ת והתנו שאם יצא אחד מהכרך שהנשארים יתנו לו חלקו והוקרו הספרים אם יצא אחד מהם אין נותנין לו אלא מה שנתן בלבד:
Si los habitantes de una ciudad compraron un Séfer Torá y estipularon que, cuando alguno se marchara de la ciudad, los restantes le devolverían su parte, y entretanto subió el precio de los libros, cuando se marche uno solo se le dará lo que aportó originalmente.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
