Shulchan Arukh Orach Chayim 159
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:1
באיזה כלי נוטלין הידי'. וכיצד יבואו המי' לידיו. ובו כ סעיפים: אין נוטלים לידים אלא בכלי וכל הכלים כשרי' ואפילו כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה וצריך שיהא מחזיק רביעית ואם ניקב בכונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא גדול מנקב שהמשקים שבתוך הכלי יוצאים בו אז בטל מתורת כלי ואין נוטלים ממנו לידים ואפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה:
Con qué recipiente se lavan las manos y cómo debe llegar el agua hasta ellas. Contiene veinte apartados: El lavado de manos debe hacerse desde un recipiente, y todos los recipientes son aptos, incluso los fabricados con estiércol, piedra o barro. Debe contener un reviít. Si tiene un orificio de un tamaño por el que puede entrar líquido cuando se sumerge en él —un agujero mayor que aquel por el que simplemente sale el líquido que contiene—, pierde su condición de recipiente y no sirve para el lavado, aunque pueda contener un reviít por debajo del agujero.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:2
והני מילי כשנוטל דרך פיו למעלה שמה שממנו מן הנקב ולמעלה אינו חשוב ככלי ונמצאו שאין המים באים על ידו מהכלי אבל אם נוטל דרך הנקב שרי כיון שמחזיק רביעית ממנו ולמטה:
Esto se aplica cuando se vierte el agua desde la boca superior, pues la parte situada por encima del agujero no se considera recipiente y el agua no llega a la mano desde un recipiente válido. Pero si se vierte a través del propio agujero, está permitido, siempre que la porción inferior pueda contener un reviít.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:3
כלי שמחזיק רביעית כשסומכים אותו ואם לא יסמכוהו ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית אינו כלי הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת אין נוטלים ממנה ואם הרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית כשהיא יושבת שלא מסומכת נוטלים ממנה:
Un recipiente que solo puede contener un reviít si se sostiene con un apoyo, y que, sin él, se derrama, no se considera recipiente apto. Por ello, no se puede usar un tapón de barril puntiagudo que no pueda sostener esa cantidad por sí solo. Si se ensancha la base para que sostenga un reviít sin apoyo, puede usarse.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:4
חמת וכפישה שהם מיני נאדות של עור שתקנן ועשה להם בית מושב נוטלים מהם אבל שק וקופה שהתקינן לשבת בלא סמיכה וזפתן בזפת עד שהם מקבלים משקים אין נוטלין מהם לידים לפי שאינם עשויים לקבל משקים והוא הדין לכובעים של לבדים (פירוש בגד קשה פילטר"ז בלע"ז) אפי' כשהם קשים כל כך שמקבלי' מים ואינ' זבים מהם מ"מ אינם עשויים לקבל מים ומכל מקום על ידי הדחק מותרים שעוברי דרכים רגילים לשתות בהם:
Los odres de cuero de los tipos jemet y kefishá, cuando se les ha preparado una base para sostenerse, son aptos para lavarse las manos. Pero un saco o una cesta preparados para sostenerse sin apoyo y revestidos de brea hasta volverse impermeables no sirven, porque no fueron hechos para contener líquidos. Lo mismo ocurre con los sombreros de fieltro (tela rígida llamada filtrés), aunque sean tan duros que contengan agua sin dejarla escapar: no fueron fabricados para ello. No obstante, en caso de necesidad apremiante se permiten, pues los viajeros suelen beber de ellos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:5
כלי שתחלת תיקונו כך שאינו יכול לעמוד בלא סמיכ' ואין משתמשין בו אלא על ידי סמיכה חשיב שפיר כלי לפיכך כלי שהוא מלא נקבי' מתחתיו ופיו צר למעל' וכשמניח אדם אצבעו עליו אין המי' יוצאי' וכשמסירו המים יוצאים מותר ליטול ממנו אע"פ שאינו מחזיק כלום כיון שעשוי לקבלה בענין זה וזה עיקר תשמישו נקרא כלי: הגה וכ"ש כלי שיש בו ברזא למטה הואיל ומתחלה נעשה לקבל על ידי כך:
Un recipiente cuya fabricación original requiere apoyo para sostenerse y cuyo uso normal depende de ese apoyo sigue considerándose un recipiente válido. Por tanto, un objeto con numerosos agujeros en la base y una abertura estrecha arriba, que retiene el agua cuando se tapa esa abertura con el dedo y la deja salir al retirarlo, sirve para el lavado, aunque no pueda contener agua por sí solo, pues fue construido precisamente para recibirla de esta manera. Glosa: Con mayor razón es apto un recipiente provisto desde el comienzo de una llave en su parte inferior.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:6
לא יתן מים לחברו בחפניו שאין נוטלים אלא מן הכלי והוא הדין אם נטל ידו אחת מהכלי ושפך ממנו לידו אחרת דאינו כלום ור"ת מתיר בזו כיון שתחילת נטילה לידו אחת היתה מן הכלי והוא שהיתה ידו הראשונה טהורה כגון ששפך עליה רביעית בבת אחת: הגה ונהגו להקל כדברי ר"ת אבל הסברא הראשונ' היא עיק' לכן יש להחמי' לכתחל':
Uno no debe echar agua en las manos de otro usando solo las palmas de sus propias manos, pues el lavado requiere un recipiente. Lo mismo sucede si se lava una mano desde un recipiente y luego vierte desde esa mano agua sobre la otra: no cuenta como lavado. Rabenu Tam permite este último caso, pues el agua llegó inicialmente a la primera mano desde un recipiente, siempre que esta mano ya estuviera purificada, por ejemplo mediante el vertido de un reviít de una sola vez. Glosa: La costumbre es seguir la opinión permisiva de Rabenu Tam; sin embargo, la primera opinión es la principal y conviene ser riguroso desde el comienzo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:7
צריך שיבואו המי' מכח נותן לפיכך צינור שדולה מים מן היאור ושופך בו ונמשכים ממנו המים להשקות השדה אינו יכול ליתן ידיו לתוכו כדי שיקלחו המים עליה' מפני שאינם באים מכח אדם שכבר פסק כח השופך ואם משים ידיו קרוב למקום השפיכה אף שאינו משים אותה תחת השפיכה ממש עלתה לו נטילה דכל זמן שהם קרובים למקו' השפיכה עדיין מכחו הם באים. ואם הטביל ידיו לתוך הצנור הזה אינם טהורות מכח טבילה מפני שהם שאובים וה"מ בדולה ששופך ונותן לתוך הצנור עצמו אבל אם נותן אותם חוץ לצנור וממשיך אותם לצנור והטביל בו ידיו טהורות דשאובים שהמשיכוה כשרה ואפי' דולה ונותן לתוך החריץ עצמו אם הדלי נקוב מאחוריו בכונס משקה ובעוד ששופך דרך פיו לצנור מקלח מאחוריו ליאור מטביל בו את הידים וטהורות דחשיבי כאילו הטביל ביאור דנצוק זה מחבר הכלי ליאור וחשיבי מים שבצנור מחוברים למימי היאור אף על גב דנצוק כזה לא חשיב חיבור לענין טבילה ויש חולקין בזה ואומרים דגם לנט"י לא חשיב חיבור: הגה אין ליטול ידיו מאותן אבנים הקבועים לכותל ועשה להם בית קבול וברזא אבל אם היו כלים תחילה וחברם לכותל נוטלים ממנו::
El agua debe llegar por la fuerza de una persona. Por ello, si alguien saca agua del río, la vierte en un canal y esta fluye por él para regar el campo, no se pueden colocar las manos dentro del canal para que el agua corra sobre ellas, porque ha cesado la fuerza inicial del que vertió el agua. Si coloca las manos cerca del punto del vertido, aunque no exactamente debajo, el lavado es válido, pues el agua todavía se mueve por la fuerza de quien la vertió. Si introduce las manos en ese canal para sumergirlas, tampoco se purifican por inmersión porque el agua fue extraída. Esto se refiere a cuando el agua se vierte directamente en el canal, pero si se echa fuera y se la hace correr hasta el canal y después se sumergen allí las manos, estas se purifican, porque el agua extraída que se hizo fluir por el suelo es apta. Incluso si la vierte directamente en el canal, si la cubeta tiene detrás un agujero del tamaño necesario para dejar entrar líquido y, mientras vierte por su boca al canal, el agua sigue saliendo por detrás hacia el río, puede sumergir allí las manos, que quedan puras: se considera como si se hubieran sumergido en el río, pues esa corriente conecta el recipiente con el río y el agua del canal con la del río. Aunque esa conexión no se considera suficiente para la inmersión ritual general, algunos discrepan y sostienen que tampoco constituye conexión para el lavado de manos. Glosa: No deben lavarse las manos de los depósitos hechos con piedras fijadas al muro, con cavidad y grifo; pero si primero eran recipientes y después se fijaron al muro, sí pueden usarse.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:8
אם הכניס ידיו בתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה ואם אינו מחובר לקרקע י"א שעלתה לו נטילה וי"א שלא עלתה לו ובשעת הדחק יכול לסמוך על דברי המתירים ואם אחר כך נזדמן לו ליטול בדרך נטילה נוטל בלא ברכה:
Si alguien introduce las manos en un recipiente lleno de agua y las agita, cuando el recipiente está unido al suelo, no cumple con el lavado. Si no está unido, algunos dicen que sí lo cumple y otros que no. En caso de necesidad puede apoyarse en quienes lo permiten; si después tiene oportunidad de lavárselas mediante un vertido normal, deberá hacerlo sin bendición.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:9
חבית שיש בה מים מניחה על ברכיו ונוטל ממנה לידים ואם היתה מוטה בארץ והמים מקלחים ממנה או שעומדת והמים יוצאים דרך הנקב שבה ונתן ידיו שם לא עלתה לו נטילה ואם היתה ברזא בנקב והסירה וקבל המים על ידיו חשיב שפיר כח גברא וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה:
Un barril lleno de agua puede colocarse sobre las rodillas para verter desde él sobre las manos. Si está inclinado en el suelo y el agua corre sola, o está de pie y el agua sale por un agujero y uno pone las manos debajo, no cuenta como lavado. Pero si el agujero tiene un tapón que se retira y el agua cae sobre las manos, se considera que proviene de una acción humana; hay que volver a poner el tapón y retirarlo en cada vertido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:10
אם הטה חבית מלאה מים והלך וישב לו והחבית שופכת מים כל היום מחמת הטייתו ונטל ידיו ממנה עלתה לו נטילה:
Si alguien inclinó un barril lleno de agua y luego fue a sentarse, y el barril siguió vertiendo agua todo el día debido a esa inclinación, el lavado de manos que se haga con esa agua es válido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:11
הכל כשרים ליתן מים לידים אפי' חרש שוטה וקטן עכו"ם ונדה (הגהות אשירי פ"ב דברכות):
Toda persona puede verter agua sobre las manos de otra, incluso un sordomudo, una persona sin capacidad mental, un menor, un no judío o una mujer en estado de nidá (Hagahot Ashrí, segundo capítulo de Berajot).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:12
אם הקוף נותן מים לידים יש פוסלים ויש מכשירים ונראו דבריהם (ומ"מ יש להחמיר):
Si un mono vierte el agua sobre las manos, algunos invalidan el lavado y otros lo consideran válido; sus argumentos parecen aceptables (aunque, en cualquier caso, conviene ser riguroso).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:13
ולכתחלה יכוין הנוטל לנטילה המכשרת לאכיל':
Desde el comienzo, quien se lava las manos debe tener la intención de hacerlo de manera válida para comer.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:14
הטביל ידיו במי מעיין אפילו אין בו מ' סאה עלתה לו טבילה כל שמתכסים ידיו בהם בבת אחת ואם הטבילם במי מקוה י"א שדינו כמעיין וי"א שצריך מ' סאה ונקטי' כדברי המיקל.:
Si sumergió las manos en el agua de un manantial, la inmersión vale aunque no haya cuarenta seá, siempre que ambas manos queden cubiertas de agua simultáneamente. Si las sumergió en un mikvé, algunos lo equiparan al manantial y otros exigen cuarenta seá; adoptamos la opinión permisiva.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:15
מי גשמים שהם זוחלים ויש בהם מ' סאה יש להסתפק אם טובל בהם ידיו:
Respecto del agua de lluvia que corre y tiene cuarenta seá, existe la duda de si puede utilizarse para sumergir las manos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:16
ארבעי' סאה מים שאובי' שבקרקע להרמב"ם אין מטבילין בהם את הידי' ולהראב"ד מטבילין ושאוב' שהמשיכו' כולה גם להרמב"ם מטבילין בהם הידי':
Según el Rambam, no pueden sumergirse las manos en cuarenta seá de agua extraída y acumulada en el suelo; según el Raavad, sí. Si toda esa agua extraída se hizo correr por el suelo, incluso el Rambam acepta la inmersión de las manos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:17
לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השני' לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה:
No debe tomarse agua de un río con una mano para echarla sobre la otra, pues esto no cuenta ni como lavado ni como inmersión.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:18
ידו אחת בנטיל' וידו אחת בטביל' ידיו טהורו':
Si una mano se lava mediante vertido y la otra mediante inmersión, ambas quedan puras.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:19
המטביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגוב ולא להגביה ידיו:
Quien sumerge las manos no necesita hacerlo dos veces, ni secarlas ni levantarlas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 159:20
המטביל ידיו אינו מברך על טביל' ידים אלא על נטילת ידים:
Quien sumerge las manos no bendice «por la inmersión de las manos», sino «por el lavado de las manos».
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
