Shulchan Arukh Orach Chayim 167
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:1
מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע. ובו כ סעיפים: בוצע בפת במקום שנאפה היטב (ובפת דידן יש לבצוע בצד הפת ויחתוך מעט מצד העליון והתחתון) (הגהות מיימוני פ"ז מהלכות ברכות) ויחתוך פרוסת הבציעה וצריך לחתוך מעט שאם יאחוז בפרוסה יעלה שאר הככר עמו שאם לא כן חשוב כפרוסה ויניחנה מחוברת לפת ויתחיל לברך ואחר שסיים הברכה יפרידנה כדי שתכלה הברכה בעוד שהפת שלם ולא יבצע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין ולא פרוסה יותר מכביצ' מפני שנרא' כרעבתן: הגה ובשבת לא יחתוך בככר עד אחר הברכה כדי שיהיו הככרות שלימות (תוס' ומרדכי פ' כיצד מברכין) ומ"מ אם שכח וחתך כמו בחול אינו מזיק (מרדכי) ונראה הא דלא יבצע יותר מכביצה היינו דוקא בחול ואוכל לבדו אבל בשבת או שאוכל עם הרבה בני אדם וצריך ליתן מן הפרוסה לכל אחד כזית מותר לבצוע כפי מה שצריך לו וע"ל סי' רע"ד:
Lugar y momento de partir el pan y quién debe partirlo. Contiene veinte apartados: Se parte el pan por el lugar donde mejor se coció. (En nuestro pan conviene partir por el costado, haciendo un pequeño corte desde arriba y desde abajo; Hagahot Maimoniot, capítulo 7 de las leyes de las bendiciones). Se marca con un corte pequeño la porción que se partirá, sin desprenderla; el corte debe ser tan leve que, si se sujeta esa porción, se levante con ella el resto del pan, pues, de otro modo, ya sería una pieza separada. Mientras queda unida se comienza la bendición, y al concluirla se desprende para que el pan todavía esté entero durante la bendición. No se parte un trozo demasiado pequeño, que parecería mezquindad, ni uno mayor que el volumen de un huevo, que parecería glotonería. Glosa: En Shabat no debe cortarse el pan hasta después de bendecir, para que los panes permanezcan enteros (Tosafot y Mordejai, «Keitzad mevarchín»). Si olvidó esto e hizo el corte como en un día de semana, no invalida nada (Mordejai). La limitación de no partir más que el volumen de un huevo parece aplicarse solo en días comunes cuando uno come solo; en Shabat, o cuando come con muchos comensales y necesita dar a cada uno un kazáit, puede cortar la cantidad necesaria. Véase el capítulo 274.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:2
יברך המוציא לחם מן הארץ (ואם רבים מסובים יכוונו לבם לשמוע ברכה ויענו אמן והמברך יכוין לאמן שאומרים) (א"ז) יתן ריוח בין לחם ובין מן:
Recitará la bendición «Hamotzí léjem min haáretz» («Que hace salir el pan de la tierra»). (Si hay muchos comensales, estos prestarán atención para escuchar la bendición y responderán amén, y quien bendice tendrá presente el amén que pronuncian; Or Zarúa). Hará una pequeña separación al pronunciar las palabras «léjem» y «min».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:3
אין לברך קודם שיתפוס הלחם:
No debe pronunciar la bendición antes de tomar el pan en la mano.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:4
יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה שיש בהן י' אצבעות כנגד י' מצות התלויות בפת ולכך יש י' תיבות בברכת המוציא וי' תיבות בפסוק מצמיח חציר לבהמה וי' תיבות בפסוק עיני כל אליך ישברו וי' תיבות בפסוק ארץ חטה ושעורה וי' תיבות בפסוק ויתן לך:
Durante la bendición colocará ambas manos sobre el pan, con sus diez dedos correspondientes a los diez preceptos relacionados con el pan. Por eso hay diez palabras en la bendición Hamotzí, diez en el versículo «Hace brotar hierba para el ganado», diez en «Los ojos de todos esperan en Ti», diez en «Tierra de trigo y cebada» y diez en «Y que Él te dé».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:5
לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן (פירש"י כל דבר הנאכל עם הפת) ללפת בו פרוסת הבציעה ואם היא נקייה או שהיא מתובל בתבלין או במלח כעין שלנו או שנתכוין לאכול פת חריבה אינו צריך להמתין: הגה ומ"מ מצוה להביא על כל שלחן מלח קודם שיבצוע כי השלחן דומה למזבח והאכיל' לקרבן ונא' על כל קרבנך תקריב מלח (ב"י בשם שבולי הלקט) והוא מגין מן הפורענות (תו' והגהת אשיר"י פ' כיצד מברכין וע"ל ס"ס ק"ע):
No debe partir el pan hasta que traigan a su mesa sal o algo para acompañarlo (según Rashí, cualquier alimento que se come con pan). Si el pan es de harina refinada o está condimentado con especias o sal como el nuestro, o tiene intención de comerlo solo, no necesita esperar. Glosa: Con todo, es una mitzvá llevar sal a toda mesa antes de partir el pan, pues la mesa se asemeja al altar y la comida a la ofrenda, y está escrito: «Con todas tus ofrendas presentarás sal» (Bet Yosef en nombre de Shibolé Haléket). La sal también protege de las calamidades (Tosafot y Hagahot Ashrí, «Keitzad mevarchín»; véase el final del capítulo 170).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:6
יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה ואם שח צריך לחזור ולברך אא"כ היתה השיחה בדברים מענין דברים שמברכין עליו כגון שבירך על הפת וקודם שאכל אמר הביאו מלח או ליפתן תנו לפלוני לאכול תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו אינו צריך לברך: הגה ומ"מ לכתחלה לא יפסיק כלל (כל בו) והא דאם שח דברים בטלים צריך לחזור ולברך היינו דוקא ששח קודם שאכל הבוצע אבל אח"כ לא הוי שיחה הפסק אף על פי שעדיין לא אכלו אחרים המסובים כבר יצאו כולם באכילת הבוצע כי אין צריכין כולם לאכול מן פרוסת הבוצע רק שעושין כן לחבוב מצוה: (רוקח ואור זרוע):
Comerá inmediatamente y no hablará entre la bendición y la comida. Si habla, debe volver a bendecir, salvo que se trate de asuntos relacionados con aquello sobre lo que bendijo, por ejemplo, si bendijo el pan y antes de comer dijo: «Traigan sal o un acompañamiento», «Den de comer a fulano» o «Den comida al animal», u otras frases semejantes, no necesita volver a bendecir. Glosa: Sin embargo, desde el comienzo debe evitar toda interrupción (Kol Bo). Cuando se dice que hablar de asuntos ajenos obliga a repetir la bendición, se refiere solo a hacerlo antes de que quien parte el pan haya comido; después de eso, hablar no constituye interrupción, aunque los demás comensales aún no hayan comido, pues todos ya quedan incluidos mediante la comida del que partió el pan. No es necesario que cada uno coma de su trozo; se hace por aprecio a la mitzvá (Rokéaj y Or Zarúa).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:7
ראובן שהיה נוטל ידיו לאכילה ויעקב היה מברך המוציא ונתכוין להוציא השומעים ואח"כ ניגב ראובן ידיו ובירך על נט"י לא הוי הפסק ויוצא בברכת יעקב ואינו צריך לחזור ולברך ברכת המוציא:
Si Reuvén estaba lavándose las manos para comer y Yaakov pronunció Hamotzí con intención de incluir a quienes lo escuchaban, y luego Reuvén se secó las manos y bendijo «Al netilat yadáim», eso no se considera interrupción: queda incluido en la bendición de Yaakov y no tiene que repetir Hamotzí.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:8
שכח ואכל ולא בירך המוציא אם נזכר בתוך הסעוד' מברך ואם לא נזכר עד שגמר סעודתו אינו מברך:
Si olvidó recitar Hamotzí y empezó a comer, si lo recuerda durante la comida, bendice entonces; si no lo recuerda hasta haber terminado, no bendice.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:9
אם הוא מסופק אם בירך המוציא אם לאו אינו חוזר ומברך:
Si duda si recitó Hamotzí, no debe volver a bendecir.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:10
אם במקום ברכת המוציא בירך שהכל נהיה בדברו או שאומר בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא:
Si en lugar de Hamotzí dijo «Shehakol nihyá bidvaró» o «Bendito sea el Misericordioso, Rey y Dueño de este pan», cumplió su obligación.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:11
אם היו שנים או רבים א' מברך לכלם ודוקא הסיבו שהוא דרך קבע (או בעל הבית עם בני ביתו דהוי כהסיבו) (טור) אבל אם היו יושבים בלא הסיבה כיון שאינם נקבעים יחד כל א' מברך לעצמו ואם אמרו נאכל כאן או במקום פלוני כיון שהכינו מקום לאכילתן הוי קבע ואפי' בלא הסיבה והאידנא שאין אנו רגילים בהסיבה ישיבה דידן בשלחן א' או בלא שלחן במפה אחת הוי קביעות ואפי' לבני חבורה כהסיבה דידהו דמי ולדידן אפי' קבעו מקום לאכילתן או בעל הבית עם בני ביתו לא מהני אא"כ ישבו בשלחן א' או במפה אחת:
Si hay dos o más comensales, uno puede bendecir por todos, siempre que estén reclinados juntos, como forma de establecer una comida en común (también se considera así al dueño de casa con su familia; Tur). Si solo están sentados sin reclinarse y no establecieron una comida común, cada uno bendice por sí mismo. Si dijeron «Comamos aquí» o «en tal lugar», ya fijaron el lugar de la comida y se consideran un grupo aun sin reclinarse. Actualmente, como no acostumbramos a reclinarnos, sentarse alrededor de una misma mesa, o sobre un mismo mantel aunque no haya mesa, constituye una comida compartida, incluso entre miembros de un mismo grupo. Para nosotros, ni siquiera acordar el lugar, ni que estén el dueño de casa y su familia, basta si no se sientan a la misma mesa o sobre un mismo mantel.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:12
אם היו רוכבים ואמרו נאכל אע"פ שכל א' אוכל מככרו שלא ירדו מהבהמות מצטרפין כיון שעמדו במקום אחד אבל אם היו אוכלים והולכים לא ואם היו אוכלים בשדה מפוזרים ומפורדים אע"פ שאוכלים כלם בשעה אחד ומככר אחד כיון שלא קבעו מקום ואוכלין מפוזרים אינם מצטרפין:
Si viajan montados y dicen «Comamos», se consideran un grupo aunque cada uno coma de su propio pan sin bajar de su montura, siempre que se detengan en un mismo lugar. Pero si comen mientras siguen desplazándose, no. Si comen en el campo separados y dispersos, aunque lo hagan al mismo tiempo y del mismo pan, no se consideran un grupo porque no fijaron un lugar común.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:13
היכא דלא קבעו מקום דאמרינן שכל אחד מברך לעצמו אם כיון המברך להוציאם והם נתכוונו לצאת יצאו:
En los casos en que no se estableció un lugar común y, por tanto, cada uno debería bendecir por sí mismo, si uno tuvo intención de incluir a los demás y ellos de quedar incluidos, cumplieron su obligación.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:14
אם המסובין רבים גדול שבכלם בוצע הגה אם הם שוים וא' מהם כהן מצוה להקדימו ואם הכהן עם הארץ ת"ח קודם לו ואם הכהן ג"כ ת"ח אלא שהוא פחות מן השני טוב להקדימו אבל אין חיוב בדבר (וע"ל סי' ר"א ומרדכי פ' בני העיר ב"י סי' קל"ה בשם רשב"א) ואם יש עמהם בע"ה הוא בוצע ואפי' אם האורח גדול: (א"ז ובית יוסף בשם שיבולי לקט):
Si hay muchos comensales, el más importante es quien parte el pan. Glosa: Si todos tienen igual categoría y uno es kohén, es una mitzvá darle precedencia. Si el kohén es ignorante de la Torá, tiene prioridad un erudito; si el kohén también es erudito, aunque menor en conocimiento que otro, es bueno darle prioridad, aunque no es obligatorio (véase 201; Mordejai, «Bené haír», y Bet Yosef 135 en nombre de Rashbá). Si entre ellos está el dueño de casa, este parte el pan, aunque un invitado sea de mayor categoría (Or Zarúa y Bet Yosef en nombre de Shibolé Haléket).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:15
אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע אבל מותר לתת לכל אחד חלקו קודם שיאכל הוא והם ימתינו עד שיאכל הוא ואם כל אחד אוכל מככרו ואין כלם זקוקי' לככר שביד הבוצע רשאים לטעום קוד' ואם הוא שבת צריך שיהא לפני המסובים לחם משנה חוץ ממה שלפני הבוצע ואז יהיו רשאים לטעום קודם הבוצע:
Los comensales no pueden probar el pan hasta que lo haya probado quien lo parte. Puede entregarles sus porciones antes de comer, pero ellos esperarán a que él coma. Si cada uno come su propio pan y no depende del pan que sostiene quien lo parte, pueden probar antes. En Shabat, para poder comer antes del que parte, los comensales deben tener delante sus propios dos panes (léjem mishné), aparte de los que tiene él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:16
אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העונים:
Quien parte el pan no puede partirlo hasta que la mayoría de quienes respondieron haya terminado de pronunciar «amén».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:17
הבוצע פושט ידו תחלה לקערה לאכול ואם בא לחלוק כבוד למי שגדול ממנו רשאי:
Quien parte el pan extiende primero la mano hacia la fuente para comer; si desea honrar a alguien de mayor categoría, puede permitirle hacerlo primero.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:18
הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד והאחד נוטל פרוסה בידו ואין הבוצע נותן ביד האוכל אלא א"כ היה אבל::
Quien parte el pan coloca una porción delante de cada comensal, y cada uno la toma con su propia mano. No debe entregar el pan directamente en la mano de otro, salvo si este es un doliente.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:19
מי שאינו אוכל אינו יכול לברך ברכת המוציא להוציא האוכלים אבל לקטנים יכול לברך אע"פ שאינו אוכל עמהם כדי לחנכם במצות:
Quien no está comiendo no puede recitar Hamotzí en nombre de los que comen; sin embargo, puede bendecir para niños aunque él no coma, para educarlos en las mitzvot.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 167:20
אפי' בשבת שהוא חייב לאכול פת לא יברך לו חבירו ברכת המוציא אם אינו אוכל ולא שרי לברך לאחרים אע"פ שאינו טועם אלא ברכת המוציא דמצה בליל ראשון של פסח וברכת היין דקידוש בין של לילה בין של יום: הגה ויש לאכול הפרוסה שבצע עליה קודם שיאכל פת אחר שתהא נאכלת לתאבון והוא משום חבוב מצוה: (אגור ונ"י בשם שבולי לקט):
Incluso en Shabat, cuando una persona está obligada a comer pan, otra que no vaya a comer no puede recitar Hamotzí por ella. La única bendición de pan que puede pronunciarse por otro sin probarlo es Hamotzí de la matzá en la primera noche de Pésaj; también se puede recitar por otro la bendición sobre el vino del kidush de noche o de día. Glosa: Conviene comer primero la porción sobre la que se bendijo, antes de comer otro pan, para disfrutarla con apetito y por cariño a la mitzvá (Agur y Nimuké Yosef en nombre de Shibolé Haléket).
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
