Shulchan Arukh Orach Chayim 168
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:1
על איזה מיני פת מברכין. ובו יז סעיפים: היו לפניו חתיכות של פת ופת שלם הכל ממין אחד מברך על השלם אפי' הוא פת קיבר (פי' לחם שאינו נקי) וקטן והחתיכות פת נקיה וגדול' אבל אם השלם שעורים והחתיכות מחטים אפי' היא קטנה מניח הפרוסה תחת השלימה ובוצע משתיהן יחד: הגה וכל זה כשרוצה לאכול משניהם אבל אם אינו רוצה לאכול אלא מאחד יבצע עליו ואין לחוש לשני אע"פ שחשוב או חביב עליו (תרומת הדשן סי' ל"ב):
Sobre qué clases de pan se bendice. Contiene diecisiete apartados: Si tiene delante trozos de pan y un pan entero, todos del mismo tipo, bendice sobre el entero, aunque sea pan grueso (es decir, no refinado) y pequeño y los trozos sean de pan blanco y grandes. Si el pan entero es de cebada y los trozos de trigo, aunque el trozo sea pequeño, coloca el trozo bajo el pan entero y parte ambos juntos. Glosa: Esto se aplica si quiere comer de ambos; pero si solo desea comer uno, debe partir ese y no preocuparse por el otro, aunque sea más distinguido o más apreciado (Terumat Hadeshen 32).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:2
אם ב' שלמות ממין אחד אחת גדולה ואחת קטנה מברך על הגדולה אם יש לאדם שני חצאי לחם ואין לו לחם שלם יחברם יחד בעץ או בשום דבר שלא יהא נראה ודינו כדין שלם ואפי' בשבת יכול לחברם:
Si tiene dos panes enteros del mismo tipo, uno grande y otro pequeño, bendice sobre el grande. Si tiene dos mitades de pan y ninguno entero, puede unirlas con una varilla de madera u otra cosa de modo que la unión no sea visible, y tendrán la condición de un pan entero; incluso en Shabat se pueden unir.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:3
שני גלוסקאות הדבקים יחד שנאפו ונחתך מן האחת והשניה נשארה שלימה טוב להפריד החתיכה מהשלימ' כדי שתהא נראית שלימה ממה שיניחנה דבוק בה אע"פ שנראית יותר גדולה: הגה ולא יבצע ממנה במקום שהיתה דבוקה בחבירתה ששם נראית כפרוסה רק יבצע ממקום השלם שבה::
Si se hornearon dos panes unidos y se cortó uno de ellos mientras el otro quedó entero, es mejor separar el trozo cortado del pan entero, para que este parezca completo, aunque unido al otro parecería más grande. Glosa: No debe partirlo en el punto de unión, donde parecería cortado, sino en una parte que se vea entera.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:4
פת שעורין ופת כוסמים יברך על של שעורים כיון שהוא ממין ז' אף על פי שהכוסמין יפים פת נקיה ופת קיבר מברך על הנקיה ואם שתיהן נקיות וזו לבנה יותר מזו מברך על הלבנה יותר:
Si tiene pan de cebada y de espelta, bendice sobre el de cebada, porque pertenece a las siete especies, aunque el de espelta sea más hermoso. Entre pan blanco y pan grueso, bendice sobre el blanco; si ambos son blancos, elige el más blanco.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:5
פת עכו"ם נקיה ופת קיבר של ישראל אם אינו נזהר מפת עכו"ם מברך על איזה מהם שירצה ואם הוא נזהר מפת עכו"ם מסלק פת נקי של עכו"ם מעל השלחן עד לאחר ברכת המוציא ואם ב"ה אינו נזהר מפת עכו"ם ואין דעתו לאכול כל הסעודה רק פת עכו"ם כי היא נקיה אבל בני ביתו יאכלו מפת שאינו נקי של ישראל ושתי הלחם מונחים על השלחן צריך לבצוע על פת נקיה של עכו"ם הואיל והוא הבוצע ואין דעתו לאכול אלא מאותו פת ואם בעל הבית נזהר מפת עכו"ם וישראל שאינו נזהר בכך מיסב עמו על השלחן כיון דמצוה מוטלת על בעל הבית יבצע מן היפה של עכו"ם וכיון שהותר לבצוע הותר לכל הסעודה: הגה ודוקא שחביב עליו אותו פת אבל אם אינו חביב עליו בלא איסור פת של עכו"ם אינו צריך להקדימו: (תרומת הדשן סימן ל"ב):
Si tiene pan blanco de un no judío y pan grueso de un judío, si no acostumbra evitar el pan de no judíos, puede bendecir sobre cualquiera de ellos. Si lo evita, retirará de la mesa el pan blanco del no judío hasta después de la bendición. Si el dueño de casa no evita ese pan y solo piensa comerlo durante la comida porque es más blanco, mientras su familia comerá pan grueso de un judío, y ambos están sobre la mesa, debe partir el pan blanco del no judío, pues es él quien parte y solo comerá de ese pan. Si, en cambio, el dueño de casa evita el pan de no judíos y comparte la mesa con un judío que no lo evita, dado que la mitzvá de partir recae sobre el dueño de casa, debe partir del pan más hermoso del no judío; una vez permitido partirlo, se permite durante toda la comida. Glosa: Esto se refiere a cuando ese pan le gusta más; si no lo preferiría de no mediar la prohibición del pan de no judíos, no necesita darle precedencia (Terumat Hadeshen 32).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:6
פת הבאה בכיסנין מברך עליו בורא מיני מזונות ולאחריו ברכה מעין שלש ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו אע"פ שהוא לא שבע ממנו מברך עליו המוציא וברכת המזון ואם מתחלה היה בדעתו לאכול ממנו מעט וברך בורא מיני מזונות ואחר כך אכל שיעור שאחרי' קובעי' עליו יברך עליו ברכת המזון אע"פ שלא ברך המוציא תחלה ואם אכל שיעור שאחרים אין קובעים עליו אע"פ שהוא קובע עליו אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלשה דבטלה דעתו אצל כל אדם:
Sobre pat habá bekisnín se bendice «Boré miné mezonot», y después una bendición abreviada que comprende las tres. Si come la cantidad que otras personas suelen utilizar como comida principal, aunque él no quede saciado, bendice «Hamotzí» y después Birkat Hamazón. Si inicialmente pensaba comer poco y bendijo «Boré miné mezonot», pero después comió la cantidad con la que otros suelen hacer una comida, pronuncia Birkat Hamazón, aunque antes no haya dicho Hamotzí. Si come una cantidad que los demás no suelen considerar una comida, aunque él sí la considere así, solo bendice «Boré miné mezonot» y después la bendición abreviada de las tres, pues su criterio particular no prevalece sobre el de la mayoría.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:7
פת הבא בכיסנין יש מפרשים פת שעשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוקר ואגוזים ושקדים ותבלין והם הנקראי' רושקלאיי"ש דיאלחש"ו וי"א שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה והוא שיהי' טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה:: וי"מ שהוא פת בין מתובלת בין שאינה מתובלת שעושים אותם כעבים יבשים וכוססין אותם והם הנקראים בישקוני"ש והלכה כדברי כלם שלכל אלו הדברים נותנים להם דינים שאמרנו בפת הבאה בכסנין:
Algunos explican que pat habá bekisnín es un pan formado como bolsillos rellenos de miel, azúcar, nueces, almendras y especias, llamados rosklayis o dialjash. Otros dicen que es masa en la que se ha mezclado miel, aceite, leche o especias, y luego se hornea, siempre que se perciba claramente en la masa el sabor de los jugos de fruta o las especias. Otros lo interpretan como panes, condimentados o no, que se preparan secos y duros y se comen mordisqueándolos, llamados biskonís. La halajá sigue las tres opiniones: todos esos productos reciben la condición indicada para pat habá bekisnín.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:8
לחמניו' אותן שבלילתן עבה שקורי' אובליא"ש לחם גמור הוא ומברך עליו המוציא וברכת המזון ואותן שבלילתן רכה ודקין מאוד שקורין ניבלא"ש מברך עליהם בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ואם קבע סעודתו עליהם מברך המוציא וברכת המזון ואי אכיל להו בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם אבל אותם רקיקי' דקי' שנותנים מרקחת עליהם הם טפילים לגבי המרקחת וברכת המרקחת פוטרתן:
Los panecillos de masa espesa llamados obliyás son pan en sentido pleno y requieren Hamotzí y Birkat Hamazón. Los de masa líquida y muy delgados, llamados niblás, requieren «Boré miné mezonot» y la bendición abreviada de las tres; si se utilizan para una comida principal, requieren Hamotzí y Birkat Hamazón. Si se comen durante una comida pero no como parte de ella, necesitan una bendición inicial, mas no final. En cambio, las obleas delgadas sobre las que se pone confitura son accesorias respecto de la confitura, cuya bendición las incluye.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:9
פת גמור אפי' פחות מכזית מברך עליו המוציא אבל לאחריו אינו מברך כלום כל שלא אכל כזית:
Sobre pan propiamente dicho se recita Hamotzí incluso por una cantidad inferior a un kazáit, pero no se recita ninguna bendición final si no se comió al menos un kazáit.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:10
חביצה דהיינו פרורי לחם שנדבקים יחד ע"י מרק אם נתבשל אם יש בהם כזית אף על פי שאין בו תואר לחם מברך המוציא וברכת המזון. ואם אין בהם כזית אף על פי שנראה שיש בו תואר לחם אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ואם אינו מבושל אלא שהוא מחובר על ידי דבש או מרק אם יש בפרוסות כזית מברך עליו המוציא אפילו אין לו תואר לחם ואם אין בהם כזית אם יש בהם תואר לחם דהיינו שהוא ניכר וידוע שהוא לחם מברך עליו המוציא וברכת המזון ואם אין בהם תואר לחם מברך בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ואם אינו לא מבושל ולא מחובר אלא מפורר דק דק אף על פי שאין בו כזית ולא תואר לחם מברך עליו המוציא וברכת המזון::
La javitzá consiste en migas de pan unidas con caldo. Si se cocieron y sus piezas tienen el tamaño de un kazáit, aunque hayan perdido el aspecto del pan, requieren Hamotzí y Birkat Hamazón. Si son menores de un kazáit, aunque conserven apariencia de pan, solo requieren «Boré miné mezonot» y la bendición abreviada de las tres. Si no fueron cocidas y solo se unieron con miel o caldo, cuando los trozos son de un kazáit requieren Hamotzí, aunque no conserven apariencia de pan. Si son menores de un kazáit y siguen pareciendo pan —es reconocible que son pan— requieren Hamotzí y Birkat Hamazón; si perdieron esa apariencia, requieren «Boré miné mezonot» y la bendición abreviada. Si no se cocieron ni se unieron, sino que simplemente se desmenuzaron muy finamente, aunque ninguna miga alcance un kazáit ni conserve forma de pan, requieren Hamotzí y Birkat Hamazón.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:11
יש מי שאומר דפירורין שנותנין במי' והמים מתלבני' מחמת הפירורי' אזל ליה תוריתא דנהמא ואין מברך עליה אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש:
Hay quien dice que las migas puestas en agua que la vuelven blanca hacen que pierdan su condición de pan, por lo que solo requieren «Boré miné mezonot» y la bendición abreviada de las tres.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:12
יש מי שאומר שפת השרוי ביין (מרדכי) אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ונראה שאין דבריו אמורים אלא בפירורין או בפרוסות שאין בכל אחת כזית:
Hay quien dice que el pan remojado en vino (Mordejai) solo requiere «Boré miné mezonot» y la bendición abreviada de las tres; parece que se refiere únicamente a migas o rebanadas de menos de un kazáit cada una.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:13
אפילו דבר שבלילתו (פירוש לישת הקמח במים) עבה אם בשלו או טגנו אין מברך עליה המוציא אפי' שיש עליה תוריתא דנהמא ואפי' נתחייב' בחלה דברכת המוציא אינו הולך אלא אחר שעת אפייה ויש חולקין ואומרי' דכל שתחל' העיסה עבה ואפי' ריככה אח"כ במים ועשאה סופגנין ובשלה במים או טיגנה בשמן מברך עליהם המוציא ונהגו להקל וירא שמים יצא ידי שניה' ולא יאכל אלא ע"י שיברך על לחם אחר תחל': הגה כל זה לא מיירי אלא בדאית ביה לאחר אפייה תואר לחם אבל אי לית ביה תואר לחם כגון לאקשי"ן שקורין בל"א ורימזלי"ך לכ"ע אין מברכין עליהם המוציא ולא ג' ברכו' דלא מיקרי לחם אבל פשטיד"א וקרעפליך מקרי תואר לחם (מרדכי פ' כל שעה) ואין לאכלם אא"כ בירך על שאר הפת תחלה וכל זה לא מיירי אלא בעיסה שאין בה שמן ודבש וכיוצא בו אלא שמטוגן בהם אבל אם נילוש בהם כבר נתבאר דינו אצל פת הבא' בכסנין:
Incluso una masa de consistencia espesa (es decir, amasada con harina y agua), si se cuece o fríe, no requiere Hamotzí, aunque tenga apariencia de pan e incluso aunque esté sujeta a la obligación de separar jalá, porque la bendición Hamotzí depende de que se haya horneado. Otros discrepan y dicen que toda masa que comenzó siendo espesa, aunque luego se diluya con agua y se convierta en buñuelos cocidos en agua o fritos en aceite, requiere Hamotzí. La costumbre es ser permisivo; quien teme al Cielo cumplirá ambas opiniones comiendo estos alimentos solo después de bendecir sobre otro pan. Glosa: Todo esto se refiere a cuando, después de prepararse, conserva apariencia de pan. Si no la conserva, como los fideos llamados vrimzlij en alemán, nadie exige Hamotzí ni las tres bendiciones, pues no se consideran pan. Pero las empanadas (pastida) y los kreplaj sí conservan apariencia de pan (Mordejai, «Kol shaá»), y no deben comerse sin antes bendecir sobre otro pan. Todo esto se refiere a masa sin aceite, miel ni semejantes, aunque se fría en ellos; si esos ingredientes se mezclaron en la masa, su ley ya fue explicada respecto de pat habá bekisnín.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:14
חלוט שאחר כך אפאו בתנור פת גמור הוא ומברך עליו המוציא: הגה וכן דבר שבלילתו רכה שאפאו בתנור בלא משקה דינו כפת ומברך עליו המוצי' ושלש ברכות וכן אם אפאו באלפס בלא משקה ומעט משקה שמושחין בו האלפס שלא ישרוף העיסה לא מקרי משקה אבל דבר שבלילתו רכה וטגנו במשקה לכ"ע לאו לחם הוא:
Una masa escaldada que después se horneó en un horno es pan propiamente dicho y requiere Hamotzí. Glosa: Lo mismo ocurre con una masa líquida horneada sin líquido: tiene condición de pan y requiere Hamotzí y las tres bendiciones. También si se horneó en una sartén sin líquido; una pequeña cantidad de líquido usada solo para untar la sartén y evitar que se queme la masa no se considera cocción en líquido. Pero una masa líquida frita en líquido no se considera pan según ninguna opinión.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:15
טרוקנין דהיינו שעושי' גומא בכירה ונותנים בה קמח ומים מעורבין בה ונאפה שם מברך עליו בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ואם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וברכת המזון אבל טרית"א דהיינו שלוקחין קמח ומים ומערבי' אותם ושופכי' על הכירה והוא מתפשט ונאפה אין עליו תורת לחם כלל ואין מברכי' עליו אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש ואפי' קבע סעודתו עליו:
El troknín se hace formando un hueco en el fogón y colocando allí harina mezclada con agua para que se hornee. Se recitan «Boré miné mezonot» y después la bendición abreviada de las tres; si se usa como comida principal, se recitan Hamotzí y Birkat Hamazón. En cambio, la tritá se prepara mezclando harina con agua y vertiéndola sobre el fogón, donde se extiende y se cuece. No tiene condición de pan y solo requiere «Boré miné mezonot» y la bendición abreviada, incluso si se utiliza como comida principal.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:16
נהמא דהנדקא והוא לחם שאופין בשפוד ומושחין אותו בשמן או במי בצי' וכן לחם העשוי לכותח שאין אופין אותו בתנור אלא בחמה מברך עליו בורא מיני מזונות:
El nahamá dehindeká es un pan que se hornea en un espetón y se unta con aceite o huevo. Asimismo, el pan destinado a preparar kutaj, que no se hornea en horno sino al sol, requiere «Boré miné mezonot».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 168:17
פשטיד"ה הנאפת בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון: הגה ודוקא שאפאו בתנור בלא משקה אבל אפאו במחבת במשקה אין לברך עליו ואין לאכלו רק תוך הסעודה כמו שנתבא':
Una empanada (pastida) horneada con carne, pescado o queso requiere Hamotzí y Birkat Hamazón. Glosa: Siempre que se hornee sin líquido; si se cocina en sartén con líquido, no debe pronunciarse Hamotzí sobre ella ni comerla sino dentro de una comida con pan, como ya se explicó.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
