Shulchan Arukh Orach Chayim 178
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:1
איזה דברים קרוים הפסק בסעודה. ובו ז סעיפים: היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך בתחלה המוציא ואח"כ יגמור סעודתו אבל אם דבר עמו בתוך הבית אע"פ ששינה מקומו מפנה לפנה אינו צריך לברך (ועיין לקמן סי' רע"ג אם היה דעתו לאכול במקום אחר לא מיקרי שינוי מקום והוא שיהיו שני המקומות בבית א' וע"ל סי' קפ"ד):
Qué cosas constituyen interrupción durante una comida. Contiene siete apartados: Si alguien estaba comiendo en una casa, interrumpió la comida y fue a otra, o salió hasta la entrada de su casa porque un amigo lo llamó para hablar y después regresó, como cambió de lugar debe pronunciar la bendición final sobre lo ya comido y volver a bendecir Hamotzí antes de continuar. Pero si habló con su compañero dentro de la misma casa, aunque pasara de un rincón a otro, no necesita volver a bendecir. (Véase 273 sobre la intención de comer en otro lugar: no se considera cambio si ambos lugares están en una misma casa; véase también 184).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:2
חברים שהיו יושבים לאכול ויצאו לקראת חתן או לקראת כלה אם הניחו שם מקצתן חוזרים למקומן וגומרים סעודתן ואינם צריכים לברך שנייה ואם לא הניחו שם אדם כשהם יוצאים צריכין ברכה למפרע וכשהם חוזרים צריכים ברכה לכתחלה וכן אם היו מסובין לשתות או לאכול פירות שכל המשנה מקומו הרי פסק אכילתו ולפיכך מברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך שנית על מה שהוא צריך לאכול והמשנה מקומו מפנה לפנה בבית אחד אינו צריך לחזור ולברך אכל במזרחה של תאנה זו ובא לאכול במערבה צריך לברך: הגה ויש חולקים בכל מה שכתוב בסי' זה רק סוברין ששינוי מקום אינו אלא כהיסח הדעת ולכן אם שינה מקומו למקום אחר אין צריך לברך אלא לפני מה שרוצה לאכול אבל לא על מה שכבר אכל (תוס' ורשב"ם והרא"ש ומרדכי פרק ע"פ וטור) ודוקא שלא הניח מקצת חברים בסעודה ואכל מדברים שאין צריכים ברכה במקומן אבל אם הניח מקצת חברים או אפילו לא הניח ואכל דברים שצריכין ברכה במקומם אפי' מה שרוצה לאכול אחר כך אין צריך לברך (סמ"ק וא"ז) ולכן מי שפסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו אפי' לפתח ביתו או למקום אחר כשחוזר לסעודה א"צ לברך כלל דהא פת צריך ברכה במקומו לכולי עלמא מיהו אם הסיח דעתו כשחוזר ודאי צריך לברך על מה שרוצה לאכול אח"כ (ב"י ורשב"א) ואין חילוק בין חזר למקום שאכל כבר ובין סיים סעודתו במקום אחר (רמב"ם פ"ד ור"ן) וכן נוהגין במדינות אלו מ"מ לכתחלה לא יעקור ממקומו בלא ברכה דחיישינן שמא ישכח מלחזור ולאכול (הר"ר מנוח ור"ן) מיהו לצורך מצוה עוברת כגון שיגיע זמן תפלה מותר (כל בו הל' פסח ועסי' קפ"ד):
Si un grupo de compañeros estaba sentado comiendo y salió a recibir a un novio o una novia, cuando algunos permanecieron en el lugar, quienes salieron pueden regresar y terminar su comida sin repetir la bendición. Si nadie quedó allí, al salir deben pronunciar la bendición final y, al volver, la inicial. Lo mismo rige si estaban reunidos para beber o comer frutas: todo cambio de lugar interrumpe la comida, de modo que deben bendecir finalmente por lo que comieron y nuevamente por lo que comerán. Cambiar de un rincón a otro dentro de una misma casa no exige repetir la bendición. Pero si comió en el lado oriental de una higuera y pasa a comer del occidental, debe bendecir. Glosa: Hay quienes discrepan con todo lo escrito en este capítulo y sostienen que cambiar de lugar equivale simplemente a dejar de tener la comida en mente. Por eso, al trasladarse a otro lugar, solo necesita una bendición inicial sobre lo que ahora quiere comer, no una final sobre lo anterior (Tosafot, Rashbam, Rosh, Mordejai, «Arvé Pesajim», y Tur). Esto se refiere a cuando no dejó a nadie del grupo y comió alimentos cuya bendición final no exige pronunciarse en el lugar donde se comieron. Pero si dejó allí a parte del grupo, o aunque no dejara a nadie comió alimentos cuya bendición final debe recitarse en el lugar, no necesita siquiera una nueva bendición inicial (Semak y Or Zarúa). Así, quien interrumpió su comida y fue a otra casa, o salió porque lo llamaron, aunque fuera a la puerta o a otro lugar, no necesita bendecir al regresar, pues según todos el pan requiere bendición final en el lugar donde se comió. No obstante, si dejó de pensar en la comida, al regresar ciertamente debe bendecir por lo que coma entonces (Bet Yosef y Rashbá). No hay diferencia entre regresar al sitio anterior o terminar de comer en otro sitio (Rambam, capítulo 4, y Ran). Esta es la costumbre en nuestras regiones. Sin embargo, desde el comienzo no debe abandonar su lugar sin bendecir, porque podría olvidar regresar para terminar de comer (Rabenu Manoaj y Ran). Se permite hacerlo para cumplir una mitzvá cuyo momento pasaría, por ejemplo cuando llega la hora de rezar (Kol Bo, leyes de Pésaj; véase 184).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:3
יש מי שאומר שאם היה בגן ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן כיון שברך על אילן אחד אינו צריך לברך על האחרים והוא שבשעה שבירך היה דעתו לאכול מאותם האחרים אבל מגן לגן צריך לברך אפילו אם הם סמוכים ואפי' אם כשבירך תחלה היה דעתו על הכל:
Según una opinión, si alguien está en un huerto y quiere comer frutos de distintos árboles, después de bendecir por los frutos de un árbol no necesita bendecir por los otros, siempre que al principio tuviera intención de comer de ellos. Pero al pasar de un huerto a otro debe volver a bendecir, aunque los huertos estén contiguos y aunque su primera intención incluyera todos sus frutos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:4
אם אכל פת במקום א' וחזר ואכל במקום אחר אינו מברך בהמ"ז אלא במקום השני כמו שנהגו הולכי דרכים שאוכלי' דרך הילוכם ויושבים ומברכין במקום סיום אכילתם:
Si comió pan en un lugar y continuó comiendo en otro, solo recita Birkat Hamazón en el segundo, como hacen los viajeros que comen mientras caminan y se sientan a bendecir en el lugar donde terminaron.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:5
י"א ששבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם ויש אומרים דדוקא מיני דגן: הגה ויש אומרים דוקא פת לבד: (ב"י סי' קפ"ד בשם רשב"א והגהות מיימוני פרק ד'):
Algunos dicen que los alimentos de las siete especies requieren bendición final en el lugar donde se comieron; otros limitan esto a los cereales. Glosa: Otros lo limitan exclusivamente al pan (Bet Yosef 184 en nombre de Rashbá y Hagahot Maimoniot, capítulo 4).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:6
מי שנזכר בתוך הסעודה שלא התפלל ועמד והתפלל אפי' אם אין שהות לגמור סעודתו ולהתפלל שחייב להפסיק ואי אפשר לו לאכול עד שיתפלל עם כל זה לא הוי הפסק:
Si durante la comida recuerda que no ha rezado, se levanta y reza. Aunque no tenga tiempo suficiente para concluir su comida y rezar, de modo que esté obligado a interrumpir y no pueda comer antes de rezar, la oración no se considera interrupción de la comida.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 178:7
אדם שישן בתוך סעודתו שינת עראי לא הוי הפסק: הגה וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות כגון שהוצרך לנקביו וכיוצא בזה:
Dormirse ligeramente durante una comida no constituye interrupción. Glosa: Tampoco interrumpirla por otros asuntos permitidos, como ir al baño y similares.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
