Shulján Aruj, Óraj Jaim 192:1
ברכת זימון בשלשה או בעשרה. ובו ב סעיפים: היו מסובין ג' חייבים בזימון שאומר אחד מהם נברך שאכלנו משלו והם עונים ואומרי' ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו בא"י אמ"ה הזן את העולם וכו' ואם הם ד' יכול לומר ברכו שאכלנו משלו אבל יות' טוב לומר נברך שלא להוציא עצמו מן הכלל ואם הם עשרה צריך להזכי' את ה' שאומ' נברך אלהינו וכו' והם עונים ואומרים ברוך אלהינו וכו' ואין לומר נברך לאלהינו בלמ"ד ובין שיהיו עשרה או מאה או אלף או רבוא כך הם מברכים וכל המשנה מזה הנוסח כגון שאומ' נברך על המזון שאכלנו או שאומ' למי שאכלנו משלו או שאומר במקום ובטובו מטובו או במקו' חיינו אומ' חיים הרי זה בור וכשהם עשרה כיון שמזכירים את השם יכול לומ' נברך אלהינו על המזון שאכלנו משלו:
La bendición del zimún con tres o diez personas. Contiene dos apartados: Si tres personas han comido juntas, tienen obligación de hacer zimún. Una de ellas dice: «Bendigamos a Aquel de cuyo alimento hemos comido», y las otras responden: «Bendito sea Aquel de cuyo alimento hemos comido y por cuya bondad vivimos». Quien dirige repite: «Bendito sea Aquel de cuyo alimento hemos comido y por cuya bondad vivimos. Bendito eres Tú, Hashem, Dios nuestro, Rey del universo, que alimentas al mundo, etc.». Si son cuatro, puede decir «Bendecid a Aquel de cuyo alimento hemos comido», pero es preferible decir «Bendigamos», para no excluirse del grupo. Si son diez, debe mencionar el Nombre divino y decir «Bendigamos a nuestro Dios, etc.», y los demás responden «Bendito sea nuestro Dios, etc.». No debe decir «Bendigamos a nuestro Dios» con la preposición hebrea le- delante de «nuestro Dios». Esta misma fórmula se utiliza si son diez, cien, mil o diez mil. Quien cambia la fórmula, por ejemplo diciendo «Bendigamos por el alimento que hemos comido», «a quien hemos comido de lo suyo», o «de Su bondad» en lugar de «por Su bondad», o «vida» en lugar de «vivimos», es considerado ignorante. Cuando hay diez y se menciona el Nombre divino, puede decir «Bendigamos a nuestro Dios por el alimento que hemos comido de lo Suyo».