Shulján Aruj, Óraj Jaim 194:1
שלש' שאכלו כאחד ונפרדו לענין הזימון מה דינם. ובו ג סעיפים: שלשה שאכלו כאחד ושכחו ובירך כל אחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע וכן אם ברכו שני' מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן עם השלישי אע"פ שכבר בירך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו והם יוצאי' ידי חובת זימון והוא אינו יוצא ידי זימון שאין זימון למפרע: הגה ואם האחד זימן עם אחרים אף שנים הנשארים אינן יכולים לזמן (ב"י בשם רשב"א):
Qué sucede con el zimún si tres que comieron juntos se separan. Contiene tres apartados: Si tres comieron juntos y olvidaron hacer zimún, y cada uno recitó por separado Birkat Hamazón, perdieron la posibilidad de hacer zimún y no pueden recuperarlo retroactivamente. Lo mismo si dos de ellos ya bendijeron. Pero si solo uno olvidó y bendijo, los otros dos pueden hacer zimún con él; aunque ya haya recitado su bendición, todavía puede responder «Bendito sea Aquel de cuyo alimento hemos comido», permitiendo que ellos cumplan la obligación. Él mismo no la cumple, porque no hay zimún retroactivo. Glosa: Si esa persona hizo zimún con otras, los dos restantes tampoco pueden hacerlo (Bet Yosef en nombre de Rashbá).