Shulchan Arukh Orach Chayim 204
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:1
דיני הברכות ליתר מאכלים. ובו יג סעיפים: על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף דגים ביצים חלב גבינה ופת שעיפשה ותבשיל שנשתנה צורתו ונתקלקל ונובלות שהם תמרים שבשלם ושרפם החום ויבשו ועל הגובאי ועל המלח ועל מי מלח ועל המרק ועל כמיהין ופטריות ועל קורא הרך הנתוסף באילן בכל שנה שקורין פלמיטו ועל לולבי גפנים ועל שקדים מתוקים שאוכלי' אותם כשהם רכים בקליפיהם ועל חזיז והוא שחת ועל קרא חיה ועל קימחא דשערי ועל שכר תמרי' ושכר שעורים ועל מי שעורים שמבשלים לחולה ועל עשבי דדברא שאינם נזרעים ועל שבת שקורין אניט"ו (ר"ל אניס) ועל כמון וכסבור ועל החומץ שעירבו במים שראוי לשתות מברך שהכל:
Leyes de las bendiciones sobre otros alimentos. Contiene trece apartados: Sobre aquello que no crece de la tierra, como carne de animales domésticos, animales silvestres y aves; pescado, huevos, leche, queso, pan enmohecido, un guiso cuya forma ha cambiado y se ha echado a perder, dátiles marchitos por el calor que los maduró, quemó y secó, langostas, sal, agua salada, caldo, trufas y hongos, el cogollo tierno que crece anualmente en el árbol llamado palmito, los brotes de las vides, las almendras dulces que se comen tiernas con su cáscara, las espigas verdes de cereal, la calabaza cruda, la harina de cebada, la cerveza de dátiles y de cebada, el agua de cebada que se cuece para un enfermo, las hierbas silvestres que no se siembran, el eneldo llamado anito (es decir, anís), el comino, el cilantro y el vinagre mezclado con agua que resulte bebible, se bendice «por cuya palabra todo existe».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:2
על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו:
Sobre el vinagre solo no se bendice nada, porque resulta perjudicial.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:3
ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא הוא ומברך עליו בפה"ג:
Si huele a vinagre, pero sabe a vino, se considera vino y se bendice «que crea el fruto de la vid».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:4
כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן:
Sobre cualquier vino cuya acidez lleva a la gente a abstenerse de beberlo no se bendice «que crea el fruto de la vid».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:5
שמרי יין מברך עליהם בפה"ג נתן בהם מים אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה הוה ליה כיין מזוג ומברך בפה"ג ואם מצא פחות אע"פ שיש בו טעם יין קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך אלא שהכל והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים אבל יינות שלנו שאינן חזקי' כל כך אפי' רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בורא פרי הגפן ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום: הגה ובלבד שלא יהא יין אחד מששה במים כי אז ודאי בטל:
Sobre los posos de vino se bendice «que crea el fruto de la vid». Si les añadió agua, y al verter tres medidas de agua obtuvo cuatro, se considera vino diluido y bendice «que crea el fruto de la vid»; si obtuvo menos, aunque tenga sabor a vino, es solo una acidez ligera y bendice únicamente «por cuya palabra todo existe». Esto se refiere a sus vinos, que eran fuertes; pero nuestros vinos, que no son tan fuertes, incluso si se vierten tres medidas y se obtienen cuatro, no se bendice «que crea el fruto de la vid». Parece que el cálculo depende de la proporción con la que se diluye el vino en ese lugar. Glosa: Siempre que el vino no sea solamente una sexta parte del agua, pues en tal caso ciertamente queda anulado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:6
תמד שעושים מחרצנים שנותנים עליהם מים דינם כשמרים וה"מ כשנעצרו בקורה אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפי' נתן שלשה מדות מים ולא מצא אלא ג' או פחות מברכין עליו בפה"ג שיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיוצא יש בו יין מרובה: הגה זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין אע"פ שהזגין הרוב מ"מ כל כח התאנים במשקה ואין לברך בפה"ג:
El vino ligero preparado con hollejos de uvas a los que se añade agua tiene la misma ley que los posos, siempre que las uvas hayan sido prensadas con una viga. Pero si solo se pisaron con los pies, incluso si añadió tres medidas de agua y solo obtuvo tres o menos, se bendice «que crea el fruto de la vid», porque es vino: el agua es absorbida por los hollejos y el líquido que sale contiene mucho vino. Glosa: Si se añaden higos a los hollejos para fortalecer el vino, aunque predominen los hollejos, toda la fuerza de los higos pasa a la bebida, y no se debe bendecir «que crea el fruto de la vid».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:7
השותה מים לצמאו מברך שהכל ולאחריו בנ"ר אבל אם חנקתיה אומצא ושותה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו:
Quien bebe agua para saciar su sed bendice «por cuya palabra todo existe» y después «que crea numerosas almas». Pero si un trozo de comida lo ahoga y bebe agua para hacerlo pasar, no bendice ni antes ni después.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:8
כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם מברך עליו תחלה וסוף: הגה אם אנסוהו לאכול או לשתות אע"ג דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו הואיל ונאנס על כך. (ב"י בשם אהל מועד והרא"ה):
Sobre todos los alimentos y bebidas que una persona consume con fines medicinales, si su sabor es agradable y el paladar disfruta de ellos, bendice antes y después. Glosa: Si lo obligaron a comer o beber, aunque su paladar disfrute, no bendice, pues fue forzado (Beit Yosef en nombre de Ohel Moed y el Raá).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:9
אכל מאכל או משקה של איסור מפני הסכנה מברך עליו תחלה וסוף:
Quien comió un alimento o bebió una bebida prohibidos para evitar un peligro bendice antes y después.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:10
דבש דבורים הרי הוא כשאר דבש ואינו מברך אלא שהכל:
La miel de abejas es como cualquier otra miel y sobre ella se bendice únicamente «por cuya palabra todo existe».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:11
חבושים או גינדא"ש או ורדים ושאר מיני פירות ועשבים שמרקחים בדבש הפירות והעשבים הם עיקר והדבש טפל אפי' הם כתושי' ביותר הלכך מברך על חבושים וגינדא"ש בפה"ע ועל עשבים בורא פרי האדמה ועל של ורדים בורא פרי האדמה: הגה וכל מרקחת שאין בריאים רגילין בו אלא לרפואה מברכין עליו שהכל.:
Sobre membrillos, guindas, rosas y otros frutos y hierbas confitados en miel, los frutos y hierbas son lo principal y la miel es secundaria, incluso si fueron muy triturados. Por ello, sobre los membrillos y las guindas bendice «que crea el fruto del árbol», sobre las hierbas «que crea el fruto de la tierra» y sobre las rosas «que crea el fruto de la tierra». Glosa: Sobre cualquier confitura que las personas sanas no acostumbran comer, sino que se utiliza como remedio, se bendice «por cuya palabra todo existe».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:12
כל שהוא עיקר ועמו טפיל' מברך על העיק' ופוטר את הטפילה וכל דבר שמערבין אותו לדבק או כדי ליתן ריח או כדי לצבוע התבשיל ה"ז טפיל' אבל אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר לפיכך מיני דבש שמבשלים אותו ונותני' בהם חלב חטה כדי לדבק ועושי' מהם מיני מתיקה אינו מברך במ"מ מפני שהדבש הוא העיקר: הגה ונראה דהא דאם עירב כדי לתת טעם בתערובות שהוא עיקר היינו דוקא שיש שם ממשות מן הדבר הנותן טעם ודבר חשוב אבל בשמים שנותנין לתוך המרקחת אע"פ שהם לנתינת טעם אין מברכין עליהם דבטלים במיעוטן אע"פ שנותנים טעם לכן נוהגין שלא לברך רק על המרקחת ולא על הבשמים שבהן:
Cuando hay un alimento principal acompañado de otro secundario, se bendice sobre el principal y se exime al secundario. Cualquier ingrediente que se mezcla para aglutinar, perfumar o dar color al guiso se considera secundario; pero si se mezcla para aportar sabor, se considera principal. Por ello, sobre ciertos dulces preparados cociendo miel con harina de trigo añadida para aglutinar, no se bendice «que crea diversas clases de sustento», porque la miel es lo principal. Glosa: Parece que la regla de que un ingrediente añadido para aportar sabor es principal se aplica solo cuando hay una cantidad sustancial y significativa de ese ingrediente. Pero las especias que se añaden a una confitura, aunque aporten sabor, no requieren bendición propia, porque quedan anuladas por su pequeña cantidad, aunque den sabor. Por eso se acostumbra bendecir únicamente sobre la confitura y no sobre las especias que contiene.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 204:13
כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל:
Sobre cualquier alimento cuya bendición resulte dudosa se bendice «por cuya palabra todo existe».
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
