Shulján Aruj, Óraj Jaim 209:1
דיני טעות וספק בברכת היין. ובו ג סעיפים: לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומ' שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכי' שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראוי לאותו המין ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומ' ב"פ הגפן ונזכ' שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא: הגה וכל שכן אם היה בידו יין וסבור שהוא מים ופתח אדעתא לומר שהכל ונזכר ובירך בפה"ג שיוצא שהרי אף אם סיים שהכל יצא:
Leyes sobre errores y dudas en la bendición del vino. Contiene tres apartados: Si tomó un vaso de cerveza o agua y comenzó «Bendito eres Tú, Hashem, nuestro Dios, Rey del universo» con intención de decir «por cuya palabra todo existe», pero se equivocó y dijo «que crea el fruto de la vid», no se le obliga a repetir, porque al mencionar el Nombre y el reinado, que constituyen lo principal de la bendición, tenía intención de decir la bendición adecuada a esa clase. Algunos dicen que, si tomó un vaso de cerveza o agua creyendo que era vino y comenzó «Bendito eres Tú, Hashem, nuestro Dios, Rey del universo» con intención de terminar «que crea el fruto de la vid», pero recordó que era cerveza o agua y terminó «por cuya palabra todo existe», cumplió. Glosa: Con mayor razón, si tenía vino en la mano, creía que era agua y comenzó pensando decir «por cuya palabra todo existe», pero recordó y bendijo «que crea el fruto de la vid», cumplió, pues incluso si hubiera concluido «por cuya palabra todo existe» habría cumplido.