Shulchan Arukh Orach Chayim 219
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:1
ברכת הודאת היחיד. ובו ט סעיפים: ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה "חולה "יסורין "ים "מדבר:
Bendición individual de agradecimiento. Contiene nueve apartados: Cuatro clases de personas deben dar gracias: quienes cruzaron el mar cuando regresan a tierra, quienes atravesaron desiertos cuando llegan a un lugar habitado, quien estuvo enfermo y se curó, y quien fue encarcelado y salió libre. La regla mnemotécnica es «y todos los vivientes Te alabarán para siempre»: enfermo, sufrimientos, mar, desierto.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:2
ומה מברך בא"י אמ"ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב והשומעים אומרים מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה:
¿Qué bendice? «Bendito eres Tú, Hashem, nuestro Dios, Rey del universo, que concede bienes a los culpables, que me ha concedido todo bien». Quienes lo escuchan dicen: «Quien te ha concedido todo bien, que Él te siga concediendo todo bien por siempre».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:3
צריך לברך ברכה זו בפני י' ותרי מינייהו רבנן דכתיב וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו ואם לא שכיחי רבנן לא יניח מלברך ונהגו לברך אחר קריאת התורה לפי שיש שם עשרה ואם בירך בפחות מעשרה יש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא וטוב לחזור ולברך בפני י' בלא הזכרת שם ומלכות:
Debe recitarse esta bendición ante diez personas, dos de las cuales deben ser sabios, como está escrito: «Que lo exalten en la congregación del pueblo y que lo alaben en la asamblea de los ancianos». Si no hay sabios disponibles, no debe dejar de bendecir. Se acostumbra hacerlo después de la lectura de la Torá, pues allí hay diez personas. Si bendijo ante menos de diez, algunos dicen que cumplió y otros que no; conviene volver a bendecir ante diez sin mencionar el Nombre ni el reinado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:4
אם בירך אחר ואמר בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב וענה אמן יצא וכן אם אמר בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן וענה אמן יצא: הגה ואין זה ברכה לבטלה מן המברך אע"פ שלא נתחייב בברכה זו הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודאה על טובת חבירו שמשמח בה: (טור)
Si otra persona bendijo por él, diciendo «Bendito eres Tú, Hashem, nuestro Dios, Rey del universo, que te concedió todo bien», y el beneficiario respondió amén, cumplió. Del mismo modo, si dijo «Bendito sea el Misericordioso, Rey del universo, que te entregó a nosotros» y respondió amén, cumplió. Glosa: Quien recita esa bendición no incurre en una bendición en vano, aunque no esté personalmente obligado a ella, ya que solo bendice para alabar y agradecer el bien de su compañero, por el que se alegra (Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:5
אם בירך אחד הגומל לעצמו ונתכוין להוציא את חבירו ושמע חבירו וכוון לצאת יצא אפילו בלא עניית אמן: (כיון שהמברך גם כן חייב יצא האחר בלא עניית אמן) (טור):
Si uno recitó la bendición «HaGomel» por sí mismo con intención de eximir a su compañero, y su compañero lo escuchó con intención de cumplir, cumplió incluso sin responder amén (pues el que bendice está también obligado, por lo que el otro cumple aun sin contestar amén) (Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:6
אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים:
Si se demoró, todavía puede recuperar esta bendición y decirla cuando quiera; conviene no retrasarla más de tres días.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:7
באשכנז וצרפת אין מברכין כשהולכין מעיר לעיר שלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי ביה חיות רעות ולסטים ובספרד נוהגים לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה ומיהו בפחות מפרסה אינו מברך ואם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפי' בפחות מפרסה:
En Ashkenaz y Francia no se bendice al viajar de una ciudad a otra, porque se estableció esta obligación solo para los que cruzan desiertos, donde abundan animales peligrosos y ladrones. En España se acostumbra bendecir, porque todos los caminos se consideran peligrosos. Sin embargo, por un trayecto inferior a una parsá no bendice; si el lugar es especialmente peligroso, se bendice incluso por menos de una parsá.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:8
בכל חולי צריך לברך אפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא כל שעלה למטה וירד מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום (פי' מעלות שעושין דיינים לשבת כשדנין) לידון אין הפרש בין שיש לו מיחוש קבוע ובא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע: הגה ויש אומרים דאינו מברך רק על חולי שיש בו סכנה כגון מכה של חלל (טור בשם הראב"ד והר"ר יוסף וכן נוהגין באשכנז):
Se debe bendecir por toda enfermedad, aunque no sea peligrosa ni una lesión interna, siempre que haya estado en cama y se haya levantado, pues se asemeja a alguien llevado al cadalso (explicación: las gradas donde se sientan los jueces al juzgar). No hay diferencia entre una dolencia crónica que reaparece de vez en cuando y una que no es permanente. Glosa: Algunos dicen que solo se bendice por una enfermedad peligrosa, como una lesión interna (Tur en nombre del Raavad y Rabenu Yosef), y así se acostumbra en Ashkenaz.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:9
הני ארבעה לאו דוקא דה"ה למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו או שעמד עליו בעיר אריה לטרפו או אם גנבים באו לו אם שודדי לילה וניצל מהם וכל כיוצא בזה כלם צריכים לברך הגומל:
Estas cuatro categorías no son exclusivas: también debe bendecir quien experimentó un milagro, como cuando un muro cayó sobre él y se salvó, o escapó de ser pisoteado o embestido por un toro, o un león estuvo a punto de devorarlo en la ciudad, o llegaron a él ladrones o asaltantes nocturnos y se salvó; todos los casos semejantes requieren la bendición «HaGomel».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 219:10
ויש אומרים שאין מברכין הגומל אלא הני ארבעה דוקא וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות:
Algunos dicen que la bendición «HaGomel» solo se recita precisamente por aquellas cuatro categorías, y conviene bendecir sin mencionar el Nombre ni el reinado.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
